רוב האנשים לא היו מצפים שרב חרדי ינהל את שיעורי התורה שלו מעמדה עמוסת סמארטפונים וטכנולוגיה, אבל זה בדיוק מה שהרב נפתלי וסרמן עושה בשנים האחרונות. הוא מתפעל על בסיס יומיומי מאות קבוצות וואטסאפ בכל נושא תורני שרק תרצו, בלמעלה ממאה מדינות וביותר מעשר שפות.
חדר העבודה של וסרמן נראה כמו חפ"ק תקשורתי: מולו מחשב נייד שפתוח על שלל תוכנות שמראות לו אונליין את נתוני ההורדות של השיעורים שהוא מוסר; ובצד ימין ושמאל של המחשב ניצבים להם, על כנים בגבהים שונים, לא פחות משישה טלפונים, שדרכם הרב וסרמן מעביר את שיעורי הדף היומי. למה שישה סמארטפונים? אני תמה. הוא מחייך ומדליק אחד מהם: "זה למשל הסמאטרפון שדרכו פועל הבוט. אם תשלח הודעה בוואטסאפ למספר של הבוט, תקבל כל דף שתרצה מהדף היומי, ובכלל, מהתנ"ך או מהמשניות, כולל קובץ הדף, שיעור מקוצר ומתומצת ושיעור ארוך ומורחב יותר, למתקדמים".
ושאר הטלפונים?
"יש כאן טלפון שמפעיל בוט נוסף לשאלות בהלכה, ועוד טלפון שדרכו אני שולח את השיעור בדף היומי למאות קבוצות הוואטסאפ. אני שולח עשרות ג'יגה־בייט ביום, ואני לא יכול לשלוח הכול מהטלפון האישי שלי כי הוא פשוט יקרוס. טלפון נוסף מקליט את השיעורים באיכות מקסימלית, עוד אחד נועד לגיבוי, וכמובן, הטלפון האישי שלי".
"אף אחד מגדולי הרבנים החרדים לא ייתן לנו הסכמה מפורשת בכתב לשיעור תורה שפועל בוואטסאפ, אבל כולם מברכים אותנו"
לפני שהרב מספר לי על המיזם המסקרן שהוא עומד בראשו, הוא מעודד אותי לנסות את בוט ההלכה החדש שלו. זהו בעצם בית הוראה הלכתי (בית דין העוסק בפסיקת הלכות אורח חיים) הפועל כולו בהודעות וואטסאפ. עד לפני כמה שנים היינו צריכים ללכת לרב כדי לשאול אותו שאלה הלכתית כלשהי שהגיעה לפתחנו, בשנים האחרונות הקימו כמה רבנים "קווי הלכה" שאליהם אפשר להתקשר ולקבל מענה מפי רב־מוקדן בכל שאלה הלכתית, וכעת החידוש של וסרמן מייתר אפילו אותם.
וסרמן שולח אליי את מספר הבוט של בית ההוראה שלו, "מחוברים לתורה". כדי לנסות את הבוט, אני שואל שאלה שקשורה להלכות שבת: "האם מותר להשתמש במים החמים מהברז בשבת?" בתוך שבריר שנייה אני מקבל מענה: "המערכת מזהה אותך כעת לראשונה. באופן חד־פעמי נבקשך לציין את מנהגיך. למענה מרבנים אשכנזים – כתוב 'אשכנזי', ולמענה מרבנים ספרדים – כתוב 'ספרדי'. לאחר שתגדיר את מנהגיך, תוכל להשתמש במערכת". הבינה המלאכותית בשירות ההלכה. "אשכנזי", אני מקליד לבסוף, ומיד נענה: "שאלתך נשלחה למורי הוראה, שישיבו לה בהקדם".
שתי דקות לאחר שליחת השאלה, המענה ההלכתי כבר נוחת אצלי בטלפון: "אסור לפתוח את ברז המים החמים בשבת, מכיוון שבכך אתה מבשל את המים החדשים שייכנסו לדוד על ידי המים החמים הקיימים שם".
מה הרבנים החרדים השמרנים אומרים על קבלת תשובות הלכתיות בוואטסאפ?
"בוא נתחיל מהעובדות: בכל יום אנחנו מקבלים יותר מ־1,400 שאלות, וזה דבר ענק. אין עוד מיזם מהסוג הזה. יש אתרי אינטרנט, ויש אולי גם קבוצות וואטסאפ עירוניות שהרב המקומי עונה בהן לשאלות, אבל לך תשאל שאלה הלכתית, שלעיתים יכולה להביך את השואל, מול עשרות ומאות חברי קבוצה.
"ובאשר לרבנים, אף אחד מגדולי הרבנים החרדים לא ייתן אישור או הסכמה מפורשת לבית הוראה שפועל בוואטסאפ, אבל גדולי הרבנים שאנחנו בקשר איתם, כמו הרב אשר וייס והרב יצחק יוסף, מברכים אותנו ומחזקים את מה שאנחנו עושים. את חלקם אנחנו פוגשים מדי פעם פנים אל פנים, לשאלות מורכבות שמגיעות אלינו. ברור שהם לא ייתנו אישור לבית ההוראה הזה, כי אם הם יכשירו אותנו יעשו מולם הפגנות. אני אישית לא מפחד מזה, כי כשאני רואה ציבור כל כך גדול בקבוצות שלנו, אני מבין שחייבים לתת להם מענה".
מה קורה לרב שכל היום בוואטסאפ?
"אם הוא משתמש בטלפון באופן חופשי, זה הרבה זמן לבטלה. אבל אפשר להשקיע בדברים טובים. למעשה, בבית ההוראה יושבים ארבעים רבנים, שמחולקים למשמרות ועונים לשואלים בכל שעות היממה. כך שאני לא חייב להיות מחובר כל היום.
"אותו דבר עם השיעורים. אני מקליט 13 שיעורים ביום, וזה הרבה זמן להכין אותם ולהקליט אותם. אבל בין לבין, אני מגייס כספים לכולל שלי, ומוסר בו שיעור. אני גם עונה לאנשים בזמנים שאני פנוי לכך. יש גם תשובות אוטומטיות, למשל כשאנשים שואלים איפה משהו כתוב אני מפנה אותם לש"ס־בוט".
יש הרבה רבנים עם סמארטפון?
"רב כמוני חייב להיות עם טלפון חסום ומסונן. בטלפון שלי יש רק וואטסאפ, ג'ימייל, תוכנת הקלטה ולוח שנה. זהו. אין לי שום קבוצת וואטאספ שאינה קשורה לשיעורים, אפילו לא משפחתית".
"אצל מי שלא עוסק באופן קבוע בגמרא, לימוד דף יימשך לפחות חצי שעה. אבל כשזה שיטתי, לא צריך יותר מרבע שעה"
בשנים האחרונות וסרמן מוכר בתור הרב שמוסר שיעור דף יומי בעשר דקות בוואטסאפ. השיעור מגיע מדי בוקר כקובץ שמע לעשרות אלפי טלפונים. "היום נמצאים אצלי 116 אלף איש בשלל הקבוצות: 411 קבוצות של השיעור בעברית שאני מוסר ועוד מאות קבוצות של רבנים נוספים שמוסרים את השיעור בפורמט דומה, בשפות נוספות: 83 קבוצות בצרפתית, 60 קבוצות באנגלית, 21 קבוצות ביידיש, 21 קבוצות בספרדית. ויש גם עשרות קבוצות נוספות של שיעור הדף היומי באמהרית, ברוסית, אפילו בפרסית – קבוצות שבהן חברים, בין השאר, יהודים תושבי איראן".
הקשר עם יהודי איראן, הוא מספר, החל מפנייה שקיבל דווקא מהם. "הם איכשהו שמעו על השיעורים שמועברים מדי יום בקבוצות הוואטסאפ, ושאלו אם אוכל לארגן קבוצה כזאת בפרסית. זה קצת מורכב איתם. חוסמים להם הרבה את הוואטאספ, כך שהם לא תמיד מצליחים לקבל את הקבצים ולהיות בקשר בצורה רציפה. בפעם הראשונה לא הבנתי מה זאת בכלל הקידומת הזאת, +98. כשראיתי שזה מאיראן, הבנתי שהגענו רחוק מאוד. זה היה עוד בשלב בו לא דמיינתי בכלל לפתוח קבוצות בעוד שפות מלבד בעברית".
הוא פנה אל הרב יהודה גראמי, רבה של איראן, שאיתו הייתה לו היכרות מוקדמת. גראמי למד בישיבה בארץ כשהיה נער, והרב וסרמן למד בישיבה אחרת באותה שכונה. "שאלתי אותו מה דעתו, האם להתאמץ עבורם, לארגן להם שיעור בפרסית? הוא היה סקפטי, לא היה בטוח שהם באמת בעניין של ללמוד דף גמרא יומי. הוא נתן לי להבין שרבים מהם לא יודעים בכלל לפתוח דף גמרא. אמרתי לו, אבל הרב, פונים אליי עוד ועוד יהודים מאיראן, זו כבר כמות מכובדת. הוא אמר לי: אתה יודע מה, תפתח, ואני אפרסם כאן שנפתחה כזאת קבוצה. הוא לא האמין להיענות המטורפת שהייתה".
השיעורים החלו, אבל ליהודי איראן לא היו מספיק גמרות. "החלטנו לשלוח להם את כל הש"ס בקבצים, על גבי דיסק און־קי. זה היה בזמן המונדיאל ברוסיה והם מצאו ערבי מישראל שטס לשם. נתתי לו את הדיסק און־קי והוא העביר אותו לאיראני שגם הגיע למונדיאל".
אחרי ההתחלה הקשה הלימוד עלה על המסלול ובקרוב הם יקיימו אירוע לסיום חצי ש"ס בדף היומי.
הרב וסרמן מקפיד לחזור על המוטו שהוא אומר בכל סיום מסכת שהוא מוזמן אליו: "אני מבקש להוסיף לומדים, אני מחייב את כולם להוסיף לומדים. עשיתי עכשיו סיומים של 'סדר מועד'. הסתובבתי בעשרים ערים ברחבי הארץ, והודעתי שאני משלם את עלות מסיבות הסיום לכל שיעור שמצרף מאה אחוז לומדים חדשים. אם מדובר בשיעור של עשרים איש, עליו להוסיף עוד עשרים, ואם זה שיעור של שלושה אנשים, שיוסיפו עוד שלושה. אתה לא מאמין כמה הגיעו בעקבות הקמפיין הזה".
קמפיין שקרא להצטרף לקבוצות שלך?
"לא. אני עודדתי כל אחד מהלומדים לצרף עוד לומד לשיעור הפרונטלי שלו, ומי שלא יכול להגיע שידאג לצרף לקבוצות, והעיקר שיהיה גם הוא במעגל הלומדים. בחיפה, אגב, היה שיעור גדול, של 250 חברים, ובעקבות הקמפיין הזה הצטרפו עוד 250 לומדים".
מהיכן המימון לכל זה?
"חסר לי כסף כל הזמן. האחזקה של כל המערכת עולה חצי מיליון שקל בשנה, וקשה מאוד לגייס כל כך הרבה כסף. אני לא אוהב לבכות, אלא רק להצליח ולנצח, אבל האמת היא שאין לזה מימון מבוסס וקבוע. אני טורח ועמל בשביל זה יום־יום אצל אנשים שונים, שלימוד התורה יקר בעיניהם".
את קבוצות הוואטאספ של הדף היומי הקים הרב נפתלי וסרמן (35) בסוף 2016, אחרי שנתיים ששלח את השיעורים במייל. הוא נשוי לרחל ואב לארבעה, רב בית כנסת בשכונת מגוריהם במרכז פתח־תקווה, וגם ראש כולל של 32 אברכים חרדים שלומדים הוראה, לקראת כושר לרבנות.
"ניצני המרדנות שלי התחילו כבר בישיבה", הוא מספר. "למדתי בישיבה חרדית סטנדרטית בירושלים, ישיבת 'קול תורה'. היינו צריכים ללמוד עמוד גמרא ליום ואני חשבתי שאני מסוגל ללמוד הרבה יותר מהר. הייתי טיפוס מאוד אתגרי, ושמתי לעצמי מטרה ללמוד כמה דפים ביום. בסוף קרה שסיימתי את הש"ס כולו בגיל 18, באירוע גדול. וזה ש"ס שלמדתי במקטעים קצרים שהצבתי לעצמי, קטע ועוד קטע. כל דף גמרא אתה יכול או לקרוא אותו, כלומר ללמוד אותו כפי שהוא, או לעיין בו. ללמוד אותו לוקח לא יותר מרבע שעה".
המעמיקים יגידו שרבע שעה זה "לקרוא" דף גמרא, לא ללמוד.
"זה לא נכון. הרעיון הוא שכשאתה לומד כל כך הרבה דפי גמרא, יום אחרי יום, הלשון שלה כבר הופכת אצלך לשפה מובנת. נכון, למי שלא עוסק בכך באופן קבוע ייקח לפחות חצי שעה ללמוד דף. אבל כשזה שיטתי, זה לא צריך להימשך יותר מרבע שעה".
חברים בישיבה שראו אותו גומע דפים בקצב מסחרר הצטרפו אף הם ליוזמה שלו, "בתוך שנתיים סיימנו כולנו את הש"ס. ושלא תחשוב שלא כייפנו. יצאנו גם לטיולים, נהנינו מהחיים, אבל תמיד הקפדנו על ההספקים שהצבנו לעצמנו".
את החריצות ואת השמירה על הסדר וההספק, הוא מייחס למשפחה שממנה הגיע. "נולדתי ברוסיה. הוריי היו סירובניקים, מסורבי עלייה, וכשהייתי פעוט ברחנו לארץ, בגלל בעיה רפואית שהייתה לי. ברוסיה היה אסור לטפל בנו כי היינו סירובניקים, וזה זירז את הבריחה משם לישראל, דרך אוסטריה".
וסרמן הוא ילד שני מתוך תשעה, ומספר שספג בבית חינוך אוהב אך גם קפדני, עם כללים ברורים. "אני לא זוכר שפעם נשפכה אצלנו כוס בבית", הוא מחייך. "לאבא שלי, שעוסק עד היום בהפצת תורה בציבור הרוסי, לא הייתה שום בעיה שאצא סנדלר, והוא היה אוהב אותי בלי שום קשר למה שאני עושה, אבל היה חשוב לו שמה שלא אעשה – אקפיד על סדר יום תורני. אתה רוצה ללכת לטיול? אין בעיה, אבל אחרי המניין של שש בבוקר לתפילת שחרית. מבחינתו חייב להיות מסלול, ואתה יכול לבחור רק איזה מסלול זה יהיה. יש לי אח חייל ואח שהוא מנהל מחלקת חינוך חרדי בראשון־לציון, ולכולם יש תוכנית יומית של לימוד בגמרא, כי חייב להיות קצב יומי".
את השיעורים בגרסה הדיגיטלית הוא החל להפיק לפני כמעט עשור. "חצי שנה אחרי תחילת המחזור הקודם בדף היומי, התחלתי לראות אנשים שנשרו אחרי שפספסו יום או יומיים וחשבו שלא יוכלו לחזור למסלול. כשנולד לי בן והייתי בבית החולים, נכנסתי לבית הכנסת שם וראיתי אנשים שמחפשים מה ללמוד, וכששאלתי אותם, למה לא את הדף היומי? הם אמרו לי, פספסנו כמה ימים וזהו, הלכה לנו המסכת.
"לפני שהתחלתי להוציא את שיעורי הדף היומי בעשר דקות, אנשים שפספסו היו צריכים להקשיב לשיעור של 45־60 דקות. ואם החמיצו יומיים או שלושה, בגלל חופשה משפחתית למשל, הם כבר היו צריכים להשלים שלוש שעות, וכשהפער גדל זה כבר הפך לכמעט בלתי אפשרי. את השיעור המקוצר הראשון העברתי אז, בבית החולים. במשך שלושה ימים שאשתי הייתה מאושפזת, מסרתי מדי יום שיעור של עשר דקות. כשיצאנו משם אנשים אמרו שהם רוצים להמשיך בשיעור מהסוג הזה, אז התחלתי לשלוח להם שיעור מוקלט במייל. ואז הגיעו עוד בקשות מעוד אנשים, שאשלח גם להם. בסוף מסכת שבת כבר עמדנו על מאה איש שמקבלים את השיעור במייל. מעולם לא דמיינתי שזה יהיה איזשהו מפעל. וכמובן, כשאתה שולח במייל, אתה לא יודע מי מקשיב לך, מי מוריד או לא".
המעבר לוואטסאפ הפך את השיעור לתורה להמונים. "פרסמתי מודעה על הקבוצה שעברה בוואטסאפ. בשבוע הראשון היו 300 בקשות להצטרפות. בסיום סדר מועד הקודם, יצאתי בפרסום גדול יותר, ואז הצטרפו אלפיים איש. לאט־לאט אנשים ביקשו לינקים לדפים ישנים יותר או ממסכתות אחרות, וכשהבנתי שאני עוסק בזה שעתיים־שלוש ביום – בהכנת השיעור, בהקלטה ובמענה לשאלות מהלומדים, החלטתי שאם אני כבר משקיע, אתן לזה את כל כולי. ישבתי שעות וימים וארגנתי קישורים לכל המסכתות, שגם מי שלא לומד לפי סדר הדף היומי יוכל להיכנס לקבוצה ולקבל את הדף שהוא רוצה ללמוד".
כל חבר בקבוצה הביא איתו חבר נוסף ואחרי מספר שנים הקבוצות של וסרמן מנו 15 אלף איש. הודעה ברשתות החברתיות שפרסם עמית סגל – שבעצמו למד דרך וסרמן את אחת מהמסכתות – הביאה איתה באחת עוד אלפים רבים. "פתאום נהיו לי כבר 200 קבוצות, שכולן מלאות".
עם הגדילה המעריכית, הגיעו גם הבקשות לשיעורים בשפות נוספות. "פנו אליי שנשלח שיעורים גם ביידיש, רוסית, אנגלית ואפילו איטלקית. היום, יש שיעורים בעשר שפות, כולם לפי הקונספט שלי של שיעור קצר. ישבתי עם כל אחד ממוסרי השיעורים האלה באופן אישי והדרכתי אותו. ממש ביקשתי מהם למסור לי שיעור לדוגמה, ואמרתי להם 'זה משפט מיותר, תוריד'. סיננתי את המילים שלהם עד שהגענו למינימום. נסעתי עד לצרפת כדי להדריך את הרב שמעביר שיעור בצרפתית".
סיום הש"ס האחרון בדף היומי הגדיל כאמור את היצע השפות, וכיום השיעורים בני עשר הדקות מגיעים ל־108 מדינות. "יש מקומות שהם אפילו לא במפה, שלא ידענו על קיומם. למשל, ראוניון, שהוא אחד מהאיים באוקיינוס ההודי, בין אפריקה לאוסטרליה. מתברר שזו מעין הריביירה הצרפתית שם, וחמישים יהודים שומרי מצוות ולומדי הדף היומי רצו להצטרף לקבוצות בצרפתית. יש שם בית ספר יהודי וקהילה מכובדת".
המאזינים של שיעוריו הם מכל המגזרים ומכל סוגי האוכלוסייה. יש שם דתיים, חרדים, רופאים מנתחים ונהגי אוטובוס. "יש לי קבוצת וואטסאפ של נהגי אוטובוס", הוא מפתיע. "הם שומעים את השיעורים בנסיעות שלהם. בסוף השבוע אני מוזמן לסיום שייערך באוטובוס, ביישוב מתתיהו. הנהג שומע בקביעות את השיעור באוטובוס, ומתברר שעוד אנשים שומעים יחד איתו, והוא הזמין אותי לסיום שהוא יעשה בשעת הערב בתוך האוטובוס. וזה לא הכי מוזר שהיה לי. לפני שנתיים הזמינו אותי לסיום שנערך במכון כושר בקריית־ספר במודיעין עילית – כשחבר'ה מגיעים להתאמן במכון, שהוא בעיר חרדית, הם מבקשים להשמיע ברמקולים את השיעור".
יש לו גם קבוצה המאגדת שומרים – שומרים בבתי ספר, במרכולים, בבנקים ובעוד מקומות ציבוריים. למה בעצם לאגד אותם בקבוצה אחת? וסרמן מסביר: "סברתי שאם ארצה להביא עוד שומרים שיצטרפו לקבוצות ויאזינו לשיעורים, יהיה לי קל יותר לצרף אותם. וכך גם עם נהגי אוטובוס, עם קבוצות של כונני 'איחוד הצלה', קבוצות של חיילים, ועוד ועוד. הם רואים שיש עוד כמוהם שמוצאים את הזמן במהלך היום להאזין לשיעור, ומצטרפים".
עם הזמן, נוצר ביקוש אצל חברי הקבוצות לנושאים תורניים נוספים, וכך הקים הרב וסרמן עשרות קבוצות נוספות לשיעורים בתנ"ך, משנה ברורה, ילקוט יוסף ועוד. הקבוצות הללו – השאלות והעיסוק בהקלטות – ממלאות את יומו. "אתה נמצא בחוויה של עשרת אלפים הודעות ביום, שכוללות שאלות על החומר מהמאזינים, מגידי שיעור שיש להם שאלות ותגובות ועוד. זה סיפוק אדיר".
