יש משהו רגוע במפגש עם אודיה, נינוחות שמזמינה לצלול יחד איתה אל תוך החיים שלה. "נולדתי בארה"ב וגדלתי באפרת, אמא שלי מרוקאית ואבא אמריקני, אני השנייה מתשעה ילדים שנולדו בעשר שנים". אני לא מספיקה לנשום מהנתון הזה ואודיה כבר מציינת ש"זה אחד הדברים שנותנים תקווה: אמא שלי התחילה ללדת בגיל שלושים".
שני תהליכים מרכזיים עוברים עליה: הראשון, חזרה הביתה, להורים, והשני – תהליך עומק בחיפוש זוגיות. "לפני שנה חזרתי לגור עם ההורים. זו נקודת מפנה מטורפת, כי עזבתי כל כך הרבה פעמים ותמיד התחושות היו לא פשוטות. כבר בכיתה ח' חיפשתי את האולפנה הכי רחוקה עם הכי הרבה פנימייה שיש. עכשיו כשחזרתי הביתה, פתאום גיליתי שגם אני וגם ההורים שלי עברנו תהליך, כל אחד בנפרד. פתאום זה התאפשר, והתאפשר באופן נעים. אני כל כך שמחה שבפעם הבאה שאצא מהבית זה יהיה ממקום טוב, ולא מבריחה".
כבר בכיתה י"ב חברות שלה התחילו להתחתן, וזה קיבע אצלה את התודעה שהיא הולכת להתחתן עם הבחור הראשון שתפגוש. "בשירות לאומי הכירו לי מישהו ואחרי שלושה דייטים הוא אמר לי 'יאללה, בואי נתחתן'. כבר סיפרתי להורים, שהתרגשו ונלחצו. קצת אחרי זה סיפרתי לו שאני רוצה להיות אחות והתגובה שלו הייתה שהוא לא מוכן שאעשה משמרות בשבתות וחגים. אז אמרתי לו 'ביי' וככה זה נגמר".
משם היא עברה שינוי גדול. "זה היה הקשר הראשון שלי. אחר כך יצאתי להמון דייטים כי ידעתי שככה אמורים להתחתן. אבל עד לפני שנה או שנתיים כמעט כל הקשרים שלי נגמרו אחרי דייט או שניים, גם כשיצאתי קצת יותר זה לא היה מכיוון שנוצר קשר עמוק. לפני שנתיים קיבלתי מייל תפוצה כזה ממאמנת זוגיות ששאלה: ממה את מפחדת? כתבתי לה שאני מפחדת שאולי נולדתי לא זוגית, והיא כתבה לי בחזרה שבוודאי שנולדתי זוגית והזמינה אותי לדבר. עברתי איתה תהליך עמוק ודברים התחילו להשתפר. היום אני נהנית מדייטים ובכלל נהנית מהחיים עצמם. זה מפליא אותי", היא סוגרת בחיוך, "אני זוגית, מתברר".
אחד הדברים שהיא הבינה היה ש"הרגשתי שאני נמצאת במשחק. לא ידעתי איך זה להיות בדייט, אף אחד לא הסביר לי את החוקים או נתן לי הוראות הפעלה, אף אחד לא כתב מה אני אמורה להגיד או מה אני אמורה להיות. זו נשמעת כמו מחשבה ילדותית אבל לקח לי המון זמן להבין שאני צריכה פשוט להיות.
"תמיד אמרו לנו שאנחנו לא יכולים לשנות אף אחד, משם הסקתי שאין לי אפשרות להביע דעה על מעשים של אדם אחר. בתהליך שעברתי הבנתי שיש חשיבות פשוט להגיד, גם אם זה לא ישנה כלום, יש חשיבות לכך שהאדם השני שומע. מאז שלמדתי העליתי את זה מול בחורים בדייטים והם כל כך אהבו לשמוע. זה הופך אותי לאנושית ואותם לאנושיים".
לצד החזרה הביתה, במלוא מובן המילה, אודיה למדה דבר אחד נוסף שהיא שמחה להעביר הלאה: "למדתי להקפיד לשים כסף על האושר שלי. ללכת לטיפול, ללמוד לנגן או כל דבר שאת נהנית ממנו. לפעמים זה עדיף מאשר לסגור את הכסף בחיסכון".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
