אחרי עשור בתחום הריאלי, נעמה שינתה כיוון לפני כמה שנים. "החלטתי שאני יוצאת ללמוד משפטים. לא ידעתי לאן אני הולכת, לא ידעתי מה זה יזמן לי, לא ידעתי מה זה ללמוד בגיל 32, לא ידעתי איך האקדמיה נראית היום. אבל לא ויתרתי וסיימתי את התואר במכה אחת. היום אני עושה כבר תואר שני ומתמחה בתחום שמעניין אותי מאוד".
מבחינתה הכותרת של השיחה הזאת היא: "רווקות – שיעור גדול מאוד לחיים". ובעיניה בכיתה הזאת כולם מצטיינים: "אין פה סטיית תקן, אין פה התפלגות, אין כאן ממוצע. כולנו קיבלנו 100 עגול בהתמודדות".
וזה לא כי השיעור קל. "יש לנו חיים עשירים, אנחנו לומדים, עובדים בעבודה טובה, וחלקנו משלמים משכנתה על דירה, כמו האנשים בגילנו. יש לי חיים טובים, אני מגשימה את עצמי, אני טסה לחו"ל ואני באמת עושה כל מה שזוג נשוי עושה, מינוס הילדים. הקושי הוא עם המבט מבחוץ. לא צריך להסתכל על רווקה ברחמים. יש מין סטיגמה שאם מישהי לא התחתנה בגיל 24, היא מסכנה. אני לא מסכנה, אני חושבת שאסור להסתכל על עצמנו ככה. כן צריך להעלות את הרווקות למודעות מסוימת, שהנושא יהיה על סדר היום, כדי להבין איך לא מגיעים לסיטואציה הזו".
אני שואלת אותה מתי היא מרגישה שמסתכלים עליה ככה. התשובה לא מפתיעה.
"כשאני בחברה של נשואים זה רווח מאוד. יש הסתכלות כזו ש'היא מצליחה, היא נראית טוב, אז למה היא לא מצליחה להתחתן. איזו מסכנה היא'. מי אמר שהיא מסכנה? מי אמר שאני מסכנה? יותר מזה, מפריע כשקוראים לרווקות 'בעיה'. להגדיר רווקות כבעיה לוקח אותי למקום הקורבני והמסכן. נכון, זו סיטואציה שנקלענו אליה, משהו שאף אחד לא רצה להיכנס אליו, אבל אנחנו חיים את זה בצורה כזו או אחרת. רוצים לעזור? שכל אחד, רווק או נשוי, יקדיש רבע שעה בשבוע לחשוב על מי מתאים למי".
השיחה זורמת ונעמה מספרת על החוויה הפנימית שלה בתקופה הזו. "את כל הזמן עוברת תהליך עם עצמך כדי להגיע למקום שהוא הכי נכון לך באותה נקודת זמן, את מנסה לדייק מה נכון לך ומה לא ואיך לנתב את הדרך בצורה הכי טובה, למזער רעשי רקע, להוציא מהאזור שלך את מה שמפריע".
אני אומרת לנעמה שאני אוהבת את הגישה שלה, שלמעשה מבקשת לחתור ולשאוף להיות במקום הכי טוב עבורה. להוציא את רעשי הרקע מאזור הנוחות, במקום התנועה ההפוכה.
נעמה מדברת גם על ניגודיות מעניינת ומעוררת מחשבה – מצד אחד היא מספרת על היציאה לעצמאות, העזיבה של בית ההורים לדירת שותפות ובהמשך לדירה משלה ולמידה אינטנסיבית של הבאת החיים הכלכליים והחברתיים למצב של שחרור וחופש, לצד תנועה שלא נפסקת, של חוסר ושל חיפוש אחר זוגיות ומחויבות. אם עוצרים רגע לחשוב, מדובר בשתי תנועות נפש שונות מאוד.
"זו ניגודיות מעניינת. מדובר בסוג של כלוב מזהב, ובאמצעותו אני לומדת ומתמודדת עם רזי החיים. ועם זאת, ישנו החיפוש. ואולי החוסר הוא מצד אחד החיפוש אחרי הזוגיות ומצד שני החוסר הוא שאנשים לא מוצאים את עצמם במקום שבו הם נמצאים בחיים. בעבודה, במגורים, וזה חוסר אחר שגם אותו רוצים למלא".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
