המתכונים שכבשו את הרשת

הם באים משום מקום כמו רוח סערה, פורצים לתוך ואקום שקיים בנקודה ספציפית ביקום הווירטואלי. הם בוראים מציאות חדשה או מוכרים אשליה מתוקה ו־בום, שוברים את הרשת. הם הופכים לוויראליים, כולם מדברים עליהם, במעלית, בארוחת צהריים במשרד, בארוחות ליל שבת וכמובן – באינטרנט. הם עוברים מיד ליד – בווטסאפ, בפורומים, בקבוצות סודיות ובקבוצות המוניות. אנשים זרים מחליפים חוויות ותמונות, חברויות חדשות נוצרות, יריבים הופכים אוהבים, ״את הכנת כבר את הלחם־טחינה ארבעה סימני שאלה ועוד שני סימני קריאה????!!״

מתכונים ששברו את הרשת, איך זה קורה ולמה זה קורה? יצאתי להתנסות במתכונים שכאלה (שהכנתי לראשונה לכבוד המדור) ושאלתי את יוצרות המתכונים האם יש נוסחה להצלחה, ובכלל איך ההרגשה לכבוש פיסה קטנה בהיסטוריה של האינטרנט.

קציצות אבוחצירה

אני בכלל לא מתפלאת שהמתכון הזה של יונית שבר את הרשת. כל המשפחה שלי הסכימה שאלו הקציצות הכי הכי טעימות שהכנתי! מעטפת פריכה של סולת ובפנים קציצה נימוחה בזכות האורז ותפוח האדמה – חגיגה. אם עוד לא הכנתם אותן עד היום, פשוט אין לכם ברירה, אתם חייבים.

מלכת המטבח // יונית צוקרמן

תאריך פרסום: 17.10.2015

מספר כניסות עד היום: מעל שני מיליון, והמיליון הראשון בשלושת השבועות הראשונים (הערכה).

מתי ואיך הבנת שזה מתכון ש״שובר את הרשת״?
"כשהעליתי תמונה של הקציצות לאינסטגרם היה מספר לייקים חריג והבנתי שמשהו הולך לקרות עם המתכון הזה. המתכון פורסם לראשונה בבלוג שהיה לי באתר 'סלונה' ודי מהר מישהו שם הבין שזה עושה טירוף ברשת. תוך שלושה שבועות היו מיליון צפיות וזה שבר כל שיא אפשרי. אחרי כמה ימים פנו אליי מתוכנית הטלוויזיה 'הצינור' ואחרי שהתראיינתי הטירוף כמובן רק גדל. במשך ארבעה חודשים ירדתי למחתרת״, אומרת יונית בצחוק, "המתכון היה בכל מקום וזה חרג מגבולות ההיגיון".

איך הרגשת?
"האמת היא שבהתחלה לא הבנתי על מה המהומה, בבית שלי אני עושה את הקציצות האלה מדי פעם, אבל 'הקציצות של סבתא סולטנה' מהבלוג בעיניי הרבה יותר טעימות. בסופו של דבר הרגשתי גאווה, גאווה אמיתית על כך שהרבה אנשים ששנים לא הצליחו לעשות קציצות, פתאום הצליחו בגלל הפטנט של האורז. כל כך הרבה אמהות כתבו לי שהילדים סוף־סוף אוהבים לאכול קציצות. זה מה שהכי ריגש אותי, שאנשים הכניסו את הקציצות לתפריט הקבוע. אנשים עדיין עוצרים אותי ברחוב ומספרים לי על הקציצות שהם הכינו וזה עדיין המתכון הכי נצפה בבלוג".

מה עשית כדי לנצל את ההצלחה הזו ולהפיק ממנה את המקסימום?
"למען האמת עבדתי אז בקופת חולים ולכן לא עשיתי שום דבר מיידי. הרבה אנשים אמרו לי שאני צריכה לפתוח מקום משלי אבל כמובן שנשארתי לעבוד באותו מקום. בסופו של דבר הקציצות האלה כן שינו את החיים שלי. הכירו אותי, והמתכונים שלי תמיד היו סיפור הצלחה בסלונה, אבל המתכון הזה שילש את כמות האנשים שנחשפו אליי וזה קידם אותי בכל הרשתות החברתיות. אחרי שנה הבנתי שאני צריכה מקום משלי ופתחתי את הבלוג שלי, 'מלכת המטבח'. כבר ביום הראשון היו 60,000 כניסות לבלוג והבנתי שהצעד שעשיתי היה נכון".

מה הופך מתכון לוויראלי?
"לדעתי המתכון הזה הצליח בגלל השם. זה שם של דמות חשובה, רוחנית, ואנשים רבים נכנסו מתוך סקרנות כדי להבין מה זה קציצות אבוחצירה. כשאנשים כבר היו בבלוג, הכתיבה שלי שכנעה אותם להכין, ואחרי שהם ניסו והצליחו הם התמכרו למתכון והבלוג כבש את ליבם.

דבר מעניין (וקצת מצחיק) שקרה עם הזמן הוא שאנשים הפכו את הקציצות לסוג של קמע, בגלל השם שלהן. מישהי כתבה לי שהיא עשתה 'שלום בית' בתוך המשפחה והכינה את הקציצות במיוחד לאירוע. אנשים אחרים כתבו לי שהם ממש רואים את הקציצות כסגולה ומכינים אותן לאנשים חולים. השם של הקציצות במקור הוא קציצת יפרג, ואני קראתי להם כך כי קיבלתי את המתכון ממשפחת אבוחצירה".

מרכיבים
½ ק"ג בשר טחון איכותי
1 בצל גדול קצוץ דק־דק
1 תפוח אדמה מגורר וסחוט מנוזלים
2 פרוסות לחם רטובות וסחוטות מנוזלים
½ צרור גדול של פטרוזיליה קצוץ דק־דק
1 כפית מלח
1/3 כפית פלפל שחור
½ כוס אורז לא מבושל

לציפוי
2 ביצים טרופות
½ כוס סולת

לטיגון
1 כוס שמן רגיל

לרוטב
3 כפות שמן
1 כף אבקת מרק עוף
1 כף פפריקה אדומה
¼ כפית פלפל שחור
½ כפית מלח
2־3 כוסות מים רותחים

אופן ההכנה
1. בקערה גדולה מערבבים היטב את כל חומרי הקציצות.
2. יוצרים קציצות בגודל כדור פינג־פונג מעט שטוח, חשוב לזכור שהקציצות מתנפחות בזמן הבישול בזכות האורז.
3. מכינים קערה עם ביצה טרופה וקערה עם סולת ובסיר נמוך ורחב מחממים את השמן (השמן צריך להגיע עד מחצית מגובה הקציצות).
4. טובלים כל קציצה בביצה ואז בסולת ומטגנים כשתי דקות מכל צד עד שהן זהובות. מוציאים את הקציצות לצלחת מרופדת בנייר אפייה.
5. מנקים את הסיר (או שלוקחים סיר חדש) ומכינים את הרוטב לבישול: מחממים שמן ומוסיפים את כל התבלינים. מערבבים היטב וכעבור דקה מוסיפים את המים.
6. מערבבים שוב ומוסיפים את הקציצות בצפיפות (כשהן נשענות זו על זו על הצד הן נכנסות כולן).
7. מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים כארבעים דקות. יונית ממליצה "ללטף את הקציצות באהבה", כלומר להרטיב אותן ברוטב כל כמה דקות.

לחם טחינה

מתכון שהסתובב זמן רב ברשת ורחלי לקחה אותו, עשתה סדר בבלגן והצליחה להפוך אותו לפצצה ויראלית. הכנתי אותו בחשש רב, כי רשימת המרכיבים מוזרה במיוחד, ולמעשה כששמתי את התבנית בתנור הייתי בטוחה ששכחתי משהו, אבל כעבור 30 דקות מצפה הפתעה: לחם טחינה תפוח ואמיתי. אל תצפו לטעם של לחם, כי אין לזה טעם של לחם – אבל זה טעים מאוד ומי שנמנע מגלוטן יחגוג פה בגדול.

קרוטית // רחלי קרוט

תאריך פרסום: 25.3.2017

מספר כניסות עד היום: 320,000

מתי ואיך הבנת שזה מתכון ש״שובר את הרשת״? "המתכון עלה בצאת שבת, שעה בעייתית לפרסום מתכונים כי רוב האנשים לא נמצאים ברשת ומחפשים מתכונים. אבל כבר אחרי 5 דקות, כשמערכת ספירת הכניסות הראתה שיש מעל ל־300 אנשים לייב באתר הבנתי שקרה כאן משהו. זמן קצר אחר כך הבלוג קרס מכמות הכניסות המטורפת ולקח לי לא מעט זמן להחזיר אותו לאוויר ולהתמודד עם מבול הכניסות. עד היום המתכון הזה הוא המתכון הכי מכניס בכל חודש, גם כשאני כבר מזמן לא מקדמת אותו בצורה אקטיבית".

איך הרגשת?
"אני מכירה את כוחה של הרשת כבר שנים אבל רק אחרי סאגת לחם הטחינה הבנתי באמת עד כמה מדהים הכוח הזה. קיבלתי מאות תגובות לגבי הטחינה שהשתמשתי בה ואינספור תמונות של לחמי טחינה שאנשים אפו בבית. באמת שאין דבר מרגש מהתמונות האלה, שמזכירות לי כמה זיכרונות מדהימים אנשים מייצרים בבית שלהם בזכות המתכונים האלה".

מה עשית כדי לנצל את ההצלחה הזו ולהפיק ממנה את המקסימום?
"לא ניצלתי את ההצלחה של המתכון מבחינה כלכלית, ואני גם לא חושבת שזה נכון. המתכון היה אותנטי ועשה שימוש בטחינה שהייתה לי בבית. מה שכן, הטראפיק היה אחד המנועים הראשונים להצלחת הבלוג ולעובדה שרבים התחילו להכיר אותו".

מה הופך מתכון לוויראלי?
"אלו מתכונים שמצליחים לפצח או לפתור בעיה קולינרית בקלי קלות בשילוב תמונה אותנטית ומגרה, עם כותרת שיודעת להסביר את הגאונות של המתכון. אל הגורמים האלה אפשר להוסיף גם מתכונים עם סיפור מרגש. כך או כך, הכול מסתכם במילים חכמות ותמונה שיודעת לגעת".

האם את חושבת היום ומנסה ליצור עוד מתכונים כאלו?
"אני לא מנסה לייצר מתכונים כאלה, אני כן מנסה להסביר במילים את ההתלהבות שלי מאוכל בצורה הכי טובה שאני יכולה. לא תמיד זה מצליח, ואני לא תמיד מצליחה להעביר בתמונה את הטעם, אבל כשזה מצליח זה לרוב מנצח כל גימיק".

מרכיבים (לתבנית אינגליש קייק אחת)
6 כפות טחינה גולמית מלאה
2 כפות מייפל (אפשר גם סילאן או דבש)
4 ביצים במידה L
1 כפית סודה לשתייה
½ כפית מלח (לגרסה מלוחה אפשר להוסיף עוד קצת)

תוספות
½ כוס גרעיני חמנית/ דלעת/ גם וגם (אפשר גם קצת יותר)/ שקדים/ אגוזים קצוצים
3 כפות זרעי פשתן או צ׳יה (לא חובה)
3 כפות שומשום (מומלץ אך לא חובה)
אפשר גם: כפית שטוחה אורגנו מיובש או תערובת עשבי תיבול מיובשת
כף פרג (לא טחון)

אופן ההכנה
1. מחממים תנור ל־180 מעלות טורבו. חשוב שהתנור יהיה חם כי ברגע שמוסיפים סודה לשתייה לבלילה היא חייבת להיכנס לתנור.
2. מניחים בקערה את כל המצרכים פרט לתוספות. טורפים עם מטרפה עד שנוצרת בלילה אחידה.
3. מערבבים בקערה קטנה את כל התוספות ומוסיפים ¾ מהן לתוך הבלילה ומערבבים.
4. מעבירים את הבלילה לתבנית משומנת היטב, ומפזרים מעל את שאר התוספות.
5. אופים במשך 30 דקות עד שהלחם מזהיב ומתייצב. פורסים רק אחרי שהלחם מתקרר.

צמת שמרים עם שוקולד וקוקוס

מי לא אוהב שמרים ומי לא אוהב שוקולד? תוסיפו לזה מראה פוטוגני ויפהפה ושימוש בחומר גלם שכל כך אהוב על הישראלים: טבלת שוקולד פרה שיש בכל בית. אין ספק שיש פה מתכון מנצח וגם אני נשביתי בקסמו. רק תגידו לי את המילה שמרים ואני כבר ליד המיקסר.

שמח במטבח // רות אופק

תאריך פרסום: 7.1.2015

מספר כניסות עד היום: מעל למיליון (הערכה)

מתי ואיך הבנת שזה מתכון ש״שובר את הרשת״?
"זה היה טירוף. יום לאחר שהעליתי את המתכון הוא שותף על ידי ענבל מהבלוג ״פיית העוגיות״, ומאותו רגע התחיל טירוף של כניסות. תוך שלושה ימים הוא הגיע ל־150 אלף צפיות אצלי באתר (שהיה אז אתר חדש, עם בערך עשרה מתכונים)".

איך הרגשת?
"בהתחלה הייתי בשוק ולאחר מכן פשוט עם תחושת סיפוק ואושר. לא האמנתי שהעוגה שהכנתי בבית וצילמתי לבלוג הגיעה לכל כך הרבה בתים, במיוחד בהתחשב בעובדה שהבלוג היה קיים באוויר שבוע בלבד".

מה עשית כדי לנצל את ההצלחה הזו ולהפיק ממנה את המקסימום?
"הבנתי שיש לי הזדמנות להפוך את הבלוג למשהו יותר גדול ומשמעותי. החלטתי לקחת שיעורים פרטיים בצילום אוכל מהצלם המוכשר דניאל לילה והתחלתי לכתוב יותר מתכונים לבלוג כדי למלא אותו בתוכן. במקביל עברתי סדנה בשיווק כדי לדעת איך להצעיד את העסק החדש שלי. אפשר לומר שהצמה הזאת שינתה את חיי".

מה הופך מתכון לוויראלי?
"לדעתי אין פה נוסחה, הדבר היחיד שקלטתי הוא שאנשים אוהבים מתכונים שעושים רושם ומכינים אותם בקלי קלות. לפעמים יש מתכונים שאני בטוחה שירוצו חזק ברשת והם לא ממריאים כפי שחשבתי, ולפעמים מתכונים שאני מפרסמת מתחילים לעוף בטירוף ואין לי אלא לשמוח על העובדה שכל כך הרבה אנשים אוהבים אותם".

האם את מנסה כיום ליצור עוד מתכונים כאלו?
"מאחר שהבנתי שקשה לכוון לוויראליות, אני פשוט מתרכזת בלפרסם מתכונים שלדעתי הם מעולים ומקווה שהקהל יאהב אותם כמוני".

מרכיבים לשתי עוגות (הערה שלי: לי הבצק הספיק ל-3)

בצק
½3 כוסות (500 גרם) קמח
1 כף שמרים יבשים או חצי קוביית "שמרית"
½ כוס (100 גרם) סוכר
100 גרם חמאה (אני השתמשתי ב־80 מ״ל שמן)
2/3 כוס (160 מ"ל) חלב פושר
2 ביצים בינוניות
½ כפית מלח
חבילה וחצי של שוקולד חלב (לכל עוגה, כלומר 3 חבילות לשתי העוגות)

מלית קוקוס
(הכמות מספיקה ל־2־3 עוגות)
1 כוס חלב
¾ כוס סוכר
40 גרם חמאה
1 כפית תמצית וניל
200 גרם (חבילה גדולה) שבבי קוקוס

ציפוי
1 ביצה טרופה עם כף מים

אופן ההכנה
1. בקערת מיקסר שמים את כל החומרים היבשים ומערבבים היטב.
2. מוסיפים חמאה וביצים ומתחילים לערבל בעזרת וו לישה.
3. מוסיפים את החלב בהדרגה ומשנים מדי פעם את מהירות הלישה כדי שהבצק יתאחד. מוסיפים את כל החלב ואם יש צורך (הבצק עדיין יבש) מוסיפים עוד כף או שתיים.
4. לשים במהירות נמוכה עשר דקות ומעבירים את הבצק למשטח העבודה.
5. לשים לצורת כדור, מעבירים לקערה משומנת, מכסים בניילון ומתפיחים כשעה במקום חמים (אפשר גם להתפיח לילה במקרר).
6. בזמן הזה מכינים את המילוי: בסיר קטן מרתיחים כוס חלב עם ¾ כוס סוכר, כשהסוכר נמס מנמיכים את האש, מוסיפים חמאה ותמצית וניל, ולאחר שהחמאה נמסה מכבים את האש ומוסיפים את הקוקוס.
7. מערבבים טוב ומעבירים לקערה. חשוב מאוד לצנן לפני השימוש ולכן אם המלית שלכם עוד חמה כשהבצק מוכן העבירו אותה לתבנית שטוחה וצננו במקרר.

הרכבה
1. אחרי שעה מעבירים את הבצק למשטח העבודה ומועכים אותו להוצאת האוויר. מחלקים את הבצק לשני חלקים. (בשלב הזה אני ממש ממליצה להיכנס לפוסט המפורט והמלא בתמונות בבלוג של רות).
2. מרדדים מחצית מהבצק על משטח מקומח קלות (ומקמחים מעט גם מעל הבצק כדי שלא יידבק למערוך). רוחב המלבן צריך להיות טיפה פחות מרוחב 3 חבילות שוקולד ובאורך חבילה וחצי של שוקולד + 10 ס״מ שישמשו לסגירת צידי הרולדה (הכי נוח להניח את השוקולד על הבצק ולראות).
3. ברגע שרידדנו לגודל המתאים מעבירים את הבצק לתבנית שטוחה, מרופדת בנייר אפייה. אני אוהבת לחתוך את השוליים מסביב ולהשתמש בבצק שנשאר.
כשמגיעים לגודל הרצוי מסמנים בעדינות את גבולות המילוי וחותכים את הפינות שלא משתמשים בהן.
4. מורחים שכבה נדיבה של מלית הקוקוס בגבולות המילוי שסימנתם, בגובה סנטימטר.
5. מניחים מעל טבלה וחצי של שוקולד, וחותכים משני הצדדים רצועות אלכסוניות ברוחב 2 ס״מ, שישמשו אותנו לקליעה.
6. מקפלים את קצות הבצק משני צידי המלית, לסגירת הפינות, וקולעים רצועה מימין ורצועה משמאל בצורת X, מעל השוקולד. מומלץ למתוח מעט את הבצק כשמקפלים, כדי שיהיה בשכבה דקה.
7. כשהצמה מוכנה מכסים אותה במגבת או בניילון ומדליקים תנור ל־180 מעלות טורבו. את הצמה אפשר להניח כחצי שעה סמוך לתנור להתפחה שנייה.
8. מברישים את הצמה בביצה הטרופה ואופים כ־25־30 דקות או עד שהצמה שחומה וריחנית. אם התנור שלכם לא אופה בצורה אחידה מומלץ לסובב את התבנית באמצע האפייה.
9. מגישים חם או בטמפרטורת החדר.

טיפ
מכל שאריות הבצק הצלחתי להכין עוד תבנית של שבלולי קינמון.
תלוי כמה דק אתם מרדדים את הבצק

פסטה בסיר אחד

רק מרתה סטיוארט יכולה להחליט לבשל פסטה ורוטב בסיר אחד, וכל העולם יגיד ״אמן״. המתכון הזה כבש את העולם בסערה וזמן קצר אחרי שפורסם אפשר היה לחשוב שכולם עושים פסטה בסיר אחד. ובכן, באמת מדובר בטריק חביב (רק אל תספרו עליו לאיטלקים), שבו מבשלים את הפסטה עם כל מרכיבי הרוטב ובתוך רבע שעה מכינים ארוחת ערב מהירה. החסרונות: אם אתם אוהבים את הפסטה שלכם ״אל דנטה״ אז זה לא המקרה, והטעם של הרוטב הוא מאוד עדין בגלל שהירקות לא עברו טיגון. יתרונות: מהיר ופוטוגני.

מרתה סטיוארט

מרתה לא הספיקה להתראיין לכתבה 🙂

מרכיבים (3־4 מנות)
250 גרם פסטה לבחירתכם
500 גרם עגבניות שרי חצויות
1 בצל סגול או רגיל, פרוס לפרוסות דקות
3־4 שיני שום פרוסות דק
חופן בזיליקום טרי
2 כפיות מלח
1 כפית פפריקה (במתכון של מרתה יש צ׳ילי גרוס – לבחירתכם)
½ כפית פלפל שחור (או פחות)
4 כוסות מים רותחים

אופן ההכנה
1. שמים את כל החומרים בסיר גדול ומוסיפים את המים.
2. מביאים לרתיחה ומבשלים כ־10־15 דקות עד שהפסטה רכה.
3. מגישים מיד, ואם מרגישים שיש יותר מדי מים בסיר אני ממליצה להיפטר מהם.