ספר חלקת השדה
יעקב פרידמן הוא בן למשפחה ביישוב בשומרון שכמעט מנודה מהחברה בגלל דעותיו המתונות מדי של אבי המשפחה. בשירות מילואים שהוא עושה במאחז בלתי חוקי הסמוך ליישובו סביב תקופת רצח רבין, נפשו נקשרת בהודיה, בתו של רבינר, איש התיישבות ברמ"ח אבריו והאיש החזק בכרמי־שומרון. הקשר בין יעקב והודיה יודע עליות ומורדות, ועל לא מעט מהן אחראית יסמין, בחורה ערבייה שיעקב מתאהב בה. בדרך יעקב שותף להקמת התנחלות חדשה בשם "חלקת השדה", יחד עם יסמין. יש כאן ספרות גדולה ועשירה – המטען הרוחני והתרבותי שנושא איתו הסופר פורץ ונוצץ כמעט מכל עמוד. פרי יודע הרבה, על הרבה דברים, ונהנה להראות זאת לקוראיו. בחלקו האחרון של הספר מרחיק המחבר למחוזות הזויים, אבל גם הם לא מערערים את יופיו של הספר המצוין.
// אריאל שנבל
אחות לפליאדות
אורית אילן, ידיעות ספרים
אין צורך להכביר במילים על השפה העשירה והיפהפייה של אורית אילן, שיכולה להאיר במילים ספורות עולם ומלואו בתיאור של ריח, רגש, תקופה או אווירה. הדמויות אמינות, הספר קולח ומעניין, הצבת האירועים ב־2005 מצליחה להעביר את רוח התקופה בלי למנוע מכל קורא למצוא את עצמם בתיאור האירועים. בבחירת הספר לזוכה פרס ספיר לשנת 2022 יש אמירה כשלעצמה, על השרירותיות וחוסר ההיגיון של החיים, ועל קוצר ידם של כולם, אפילו של אנשי הרוח, למצוא להם מזור או תשובה. כי הנה נבחרה דווקא יצירה שבה לא הכול ולא כולם ברורים ונהירים, ואין ברירה אלא לחיות את החיים עם הידיעה הזו שהמסלול ה"ברור מאליו" לא הולך להתגשם ואין לכך סיבה טובה, או סיבה בכלל.
// יעל אברך
מגלה החולשות
ישי שריד, עם עובד
זיו, גיבור "מגלה החולשות", הוא חייל סייבר סטריאוטיפי: מופנם, ביישן, חסר כישורים חברתיים, חי בעולם משלו. הוא מגויס היישר מהצבא לחברה שמבצעת האזנות, ומוכרת את מרכולתה לכל המרבה במחיר. זיו מצטיין בפעילותו, מקבל ממנהל החברה עוד ועוד פעולות שמותחות את יכולותיו, והפער בין הצלחתו בעבודה לבין כישלונו בחייו האישיים רק הולך ועולה. הכול קורה מהר מאוד, באבחת חרב, בקצב טלוויזיוני. אצל שריד לא תמצאו הפוגות של עמודים שיתארו את מזג האוויר, את רחשי הלב הפנימיים או את רשרוש העלווה. הסוף הטרגי של זיו כמעט כתוב מהעמוד הראשון. זוהי כרוניקה של קריסה והתמוטטות ידועה מראש, אך שריד הפך למומחה בשרטוטי קטסטרופות – אישיות ולאומיות – שמאיצות לעבר החורבן והקורא לא מסוגל להתיק את עיניו מהמתרחש.
// אריאל שנבל
והגיענו לזמן הזה
עידן סגר, כנרת זמורה ביתן
עידן סגר מתאר באופן ריאליסטי, מותח ומרתק את ממלכת יהודה ואת גיבוריו שמנסים לחבל בה, ומניח תשתית היסטורית מעניינת לא פחות לכינונה: היחלשות ארה"ב ועליית רוסיה מביאה להסדר היפרדות בין יהודי הארץ לערבייֵה, כך שבכמה אזורים ביו"ש ובדרום סוריה המתפוררת קמה מדינה פלסטינית שאליה מחויבים לעבור גם ערביי ישראל. רוב ההתנחלויות נותרות על תילן, ומדינת ישראל הופכת ליהודית בלבד. אלא שבמקום להרגיע את המצב, עליית חרדים רבים ארצה גורמת למהפך שמקים את יהודה. קבוצת חילונים מתאספת למרידה אקטיבית ולהפלת יהודה, וציר העלילה הראשי עובר בין ניסיונותיה לעשות זאת. באמצע הספר אנחנו עוברים לפתע לארה"ב, באותה תקופה אך לסיפור אחר לגמרי. חברה מסחרית בשם "דרים קורפ" משכנעת מאות מיליוני אמריקנים להיכנס לתרדמת ולחלום לנצח. יש בסוף חיבור בין שני הסיפורים, שדי אפשר לצפות מראש. ובכל זאת, ספרו של עידן סגר הוא הפתעה ספרותית גדולה ומשמחת.
// אריאל שנבל
אין מקום כזה
שפרה קורנפלד, כנרת זמורה ביתן
כמה קשה לקרוא בספר של קורנפלד בלי לגלוש מדי פעם לביוגרפיה המורכבת שלה, שאותה חלקה עם הקהל בשנותיה בזירה הציבורית. "מות המחבר" היא גישה ביקורתית בתיאוריה הספרותית, שאומרת שיש לקרוא יצירות ספרות בלי תלות בהקשר שהספר נכתב בו ובמי שחיבר אותו, אבל הגישה לא תמיד עומדת בפני היצר המציצני שלנו. שפרה היא בת דמותה של יונה. היא מתוארת בתור המבוגרת האחראית במצב שבו ההורים מזניחים את הילדים שיצרו בשביל אמונות אחרות. קל להישאב ולנסות למצוא את קווי הדמיון, אבל בספר יש יותר מזה. השפה מג'נגלת במיומנות בין חיי התפנוקים הקנדיים, שבהם שטיחים רכים וצמריריים, חטיפי שוקולד ודיינרים, למצב הקצה העצוב בירושלים, שבו אוטובוסים מתפוצצים ונרות שבת מאירים את החשכה שהחשמל המנותק הפסיק להאיר.
// יעל אברך
רגע לפני שנאבד
תמר הרשקוביץ, ידיעות ספרים
ספרה של הרשקוביץ, עובדת סוציאלית העוסקת בייעוץ ובהנחיה ואם לשבעה, הוא ספר דידקטי לזוגות, שמנכיח את הידע והיכולות של המחברת כמעט בכל עמוד. מי שיבקש לקרוא את הספר הזה כספר פרוזה, משהו קליל להעביר איתו איזו טיסה או שבת – עלול להתאכזב ולמצוא את הסיפור דל מדי. אך מי שמתעניין דווקא בחיים עצמם, בפרט אם הוא נמצא בזוגיות – ימצא בספר הזה תובנות מעשירות שאותן קל יותר לקרוא כשהן עטופות בתוך סיפור ולא כספר הדרכה זוגית. תיאור הדמויות של רויטל ואסף עשיר מאוד. אנחנו לומדים בדיוק כיצד הם חושבים, במודע ובתת־מודע שלהם. אנחנו מבינים את המאוויים הנסתרים ביותר שלהם, ומתבאסים לראות כיצד בדרך כלל הם מוציאים אותם כלפי בן או בת הזוג בדיוק באופן ההפוך. הם עוקצים במקום להראות חולשה ומסרבים לשתף את שותפם לחיים במה שבאמת עובר להם בבטן. רק רצף מאורעות החיים הלא־קלים מביא אותם לחשב מסלול מחדש, ולהצליח לאט־לאט להבקיע את חומות הציניות.
// נדב רט
ימים של חול
רעיה ג'קסון–זלקינד, שתים
שלושה שבועות עברו מהרגע שבו גילתה מוריה שהעובר שברחמה כבר אינו מתפתח, עד לרגע שבו שמע על כך בן הזוג שלה, ידין. המפגש של השניים, זוג שגדל יחד ביישוב דתי והתבגר לחילוניות עירונית, הוא קמאי. הם עוברים יחד התבגרות שתיחווה כבית עבור רבים מהקוראים שנולדו לקהילות קטנות. כשמוריה מגלה שאיבדה את ההיריון, משתלטת עליה שתיקת העולם. היא נאלמת מהיכולת לספר על האסון לידין וממשיכה להלך בתוך חייה, כשהיא מדברת באמת רק עם הילד שאיבדה, מושכת בחוטים של צער לא יתואר את כוחו של החלום. מעקב אחרי המחברת ברשתות החברתיות מעניק תחושה של שקט פנימי, של הזדהות עם עמל וכאבי חיים מוכרים. כאן גם טמון כוחה של הכתיבה הספרותית שלה, שכאבים חדים ומפלחים עומדים בבסיסה.
// נעמי טולדנו–קנדל