נראה שהרבה זמן לא הכיל אולם ה-VIP של הסינמה סיטי בגלילות כמות כל כך גדולה של אנשים, כמו בפרמיירה של הסרט הישראלי החדש "הילולה". השורות היו גדושות לכל אורכן בחברים, משפחה, ואורחים רבים, מה שהתאים מאוד לאווירת הסרט הגדוש בדמויות, שכולנו מכירים.
Video: צילום: שיראל דילר
הילולה הוא סרט ספין אוף צבעוני במיוחד לסדרה הפופולרית "שנות ה-90" (המשך ל"שנות ה-80") הדור הקודם של משפחת אסייג הוא גיבור הסדרה והדור הצעיר אחראי לפיתוח, להפקה, לכתיבה ולמשחק. על הבימוי, שלום אסייג, יוצר הסדרה, בשיתוף עם אריאל בנבנג'י. את עול הכתיבה לקחו על עצמם האח מני אסייג, שפרש לאחרונה ממועצת הקולנוע ולא השלים את כתיבת הסרט, ואסייג ג'וניור הלא הוא דניאל אסייג.
Video: צילום: שיראל דילר
העלילה לוקחת את המשפחה וכל מכריה על שלל עדותיהם ומבטאיהם להילולה בקבר הבבא סאלי, בעקבות חלום של האב פרוספר (שלום אסייג). אלא שבימי שנות ה-90, בהם לא היה וויז או ג'י פי אס, המצב קצת מסתבך והם מוצאים את עצמם שבויים בנגרייה בעזה.
בנוסף לכך שנתיבות היא לא לוקיישן סטנדרטי לסרטים ישראלים, כדאי לדבר על הבחירה הבלתי רגילה של יוצרי הסרט לצלם גם בנופים הירוקים של יהודה ושמרון. לצורך הצילומים הוקם שחזור מדהים של קבר יוסף במרפסת של המדינה, הנמצאת בפדואל, כדי לצלם בנוחות יהודים מתפללים במקום, כפי שהיה בשנות ה-90. לצד זאת צולמו לא מעט סצנות באזור, מה שזיכה את הפקת הסרט בתמיכת קרן הקולנוע שומרון.
Video: צילום: שיראל דילר
"אני שמח על ההחלטה שקיבלה השרה מירי רגב להקים את קרן קולנוע שומרון ששותפה בעשייה הקולנועית", משתף מני אסייג, "התמורה הגדולה שלנו לקרן זה שאנחנו מצלמים שם וגם עשינו שם פרימיירה (בפדואל). המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון, שזה חבל ארץ שלנו, הם חלק בלתי נפרד מאיתנו ומהעשייה הקולנועית והתרבותית".
הסרט מתמקד בהבדלים בין תרבויות ועדות בשנות ה-90. יש עדיין מקום לשיח כזה ב-2023?
"זה סרט תקופתי. כמו שאנחנו רואים סרטים על המאה ה-18 באירופה או על הוויקינגיים. אם יש למישהו טענות על המבטא שישאל את ההורים שלו איך היה פה לפני 30-40 שנה. זה הקסם בסרט תקופתי, המבוגרים נזכרים והצעירים לומדים איך העבר היה נראה".
גם אחיינו של מני, דניאל, שמככב בדמותו של אביו, הלא הוא שלום אסייג, מסכים שהבחירה לצלם ביהודה ושומרון הייתה נכונה: "האמת שהיה מדהים לצלם שם. האירוח, האנשים, הנופים ואיך שהם מצטלמים. יש מראות שאי אפשר לראות בשום מקום אחר בארץ ותראו את זה בסרט".
לא פחדתם?
"האמת שלא. דאגו לנו לאבטחה ובסופו של דבר זו הארץ שלנו, לא צילמנו בתוך עזה. זה חלק מישראל כמו כל מקום אחר".
ובנושא אחר – כבן לדור הצעיר, אתה חושב שבני הנוער יתחברו לדמויות כמו פרוספר, ממוקה ומרסל?
"הדמויות מבחינתי זה הסבא שלי והדודים שלי, וכל מי שגדלתי איתם. אני מחובר אליהם בצורה עמוקה מאוד. אני רואה את התגובות על הסדרה, שלמען האמת שהיא יצאה במקור לא חשבנו שהיא תדבר לבני נוער, כי היא דיברה על שנות ה-80. אבל זה תפס אותם. אז הצלחנו לחבר אותם לדמויות למרות פערי השנים. אני מקווה שנראה את כולם בחופש הזה בבתי הקולנוע".
חתן השמחה, שלום אסייג, מסכים גם הוא שהדמויות שנדמה שחלפו יחד עם שנות ה-90, על העברית המשובשת בפיהן, יעניינו הרבה מאוד צופים ישראלים בקיץ הקרוב: "זה עובד, ולדעתי זה יעבוד לנצח, כי זה לא נעלם, רוצים להגיד שזה נעלם אבל זה לא באמת נעלם…השורשים האלה הם עמוקים וחזקים ואנחנו משתדלים להביא את הטוב שבהם. את הצחוק, הכיף וההווי".
הצלחתם לעשות את המעבר בין טלוויזיה לקולנוע, למרות השיח השונה?
"אני חושב שהמעבר הצליח. השתדלנו לעשות עבודה כדי שזה לא יראה כמו פרק ארוך של הסדרה, אלא משהו שעומד בפני עצמו. בגדול, העולם הוא אותו עולם. הפעם זה סיפור מסע, הולכים להילולה, הולכים לאיבוד, מגיעים לעזה. זה לוקח אותם למקומות מצחיקים ומרגשים".
איך היה לצלם ביהודה ושומרון?
"היה מהמם, לא אישיו מבחינתנו. צילמנו שם, כמו בכל מקום אחר. יש לוקיישנים מהממים, ואנשים מהממים שקיבלו אותנו בצורה הכי מסבירת פנים שאפשר והתגייסו לעזור בכל דבר שהיינו צריכים. היה כיף גדול".
