ביום שבו שודר הפרק הראשון של סדרת הנוער "הפיג'מות", ה-6.7.2003, נוקיה עדיין הייתה חידוש טכנולוגי, סדרת ספרי הארי פוטר עדיין לא הושלמה והעולם עוד היה נדהם מההמצאה הגאונית – 'סקייפ'. ובכל זאת, היא עד היום נחשבת לאחת מהקומדיות הפופולריות ביותר בישראל ובמיוחד בעולם הנוער והצעירים.
בשבוע האחרון התקיים סיבוב הופעות חגיגי לסדרה, אליו הגיעו אלפים, רובם כבר הורים לילדים שיכולים לצטט מתוך שנתם משפטים אייקונים ולשיר את כל שירי הלהקה הכושלת מתל אביב. לכבוד יום ההולדת ה-20 לסדרה, התאחדו כמעט כל חברי הלהקה, וניסו להסביר לנו איך סדרה שירדה מהמסך לפני שמונה שנים עוד חקוקה לרבים בלב, והאם יש סיכוי לעוד עונה?
יום שישי לוהט, 13:00 בצהריים, ואחורי הקלעים של מופע האיחוד של הפיג'מות רוקחים כמרקחה. נוסף לחום שמשתרר באולם המתמלא באלפי מעריצים מכל הגילאים, כוכבי המופע קיבלו הזדמנות פז להביא את ילדיהם ליום עבודה שגרתי שכולו צוותי איפור, אורות וצלמים. בתוך ההמולה תפסתי לרגע את עודד פז, שחקן וקומיקאי, החתום על הקמת "עודד פז והקסדות", הפרויקט שכמעט שנתיים משחזר את שירי הסדרה, ומציע למעריצים חווית חזרה נוסטלגית בזמן. מותש משבוע בלתי פוסק של הופעות, אך מלא אנרגיה לקראת העלייה לבמה, פז מנסה לפצח את סוד הקסם של הסדרה ומודה שהוא מתגעגע לימים בהם החברה הישראלית ידעה לאהוב את אותם הדברים.
אז איך קורה שיותר מעשרים שנה אחרי צאת הסדרה, עדיין אנשים זוכרים בעל פה את כל המשפטים והשירים?
"זה סוד שכנראה לעולם לא נדע" הוא משיב בפשטות, "זה פשוט קורה וזה משמח אותי כל פעם מחדש לראות את הקהל חוזר ונהנה. יש פה איזה התרפקות על הנוסטלגיה, לא משהו שאני יכול להצביע עליו. כנראה הפיג'מות הייתה מדורת השבט האחרונה של המדינה, שעדיין כולם באו והתאגדו לצפייה משותפת. הדבר מוכיח את עצמו 20 שנה אחרי. דרך אגב, יש פה חבר'ה שעוד לא נולדו כשהסדרה התחילה".
למה אתה הכי מתגעגע בפיג'מות?
"אני מתגעגע לצילומים מאוד, כי זה היה תמיד כמו מילואים. עוד עונה ועוד עונה לעשות. אני מקווה שבעתיד אולי…" מחייך עודד, אך לא משלים את המשפט וממהר להבהיר שמפעל הפיג'מות כנראה יסתיים בהופעות הללו, ולא נראה איחוד בקרוב על המסך.
מה לגבי העתיד? את ההופעה הזו יראה גם דור שלא היה חי בכלל בזמן ששודרה הסדרה?
"אני חושב שדור שלא ידע את הפיג'מות, ההופעה הזו לא תעניין אותו. אבל אני כן רואה את ההופעה הזו ממשיכה לרוץ גם שנים קדימה. כי אנשים אוהבים להתרפק על העבר. אולי זה לא יהיה במינון של כל כמה חודשים, אבל אחד לשנה שנתיים לעשות אירוע מיוחד וגדול – בטח".
גם עוד שלושים שנה?
"למה לא? אני מקווה שאני עוד אוכל ללכת…"

"פשוט סדרה טובה", מסכם בקצרה יניב פולישוק, הידוע בדמותו "גרי מנדלבאום", מנהל המבורגריה זעפן, "כמו סברי מרנן שרצה עשר שנים, גם הפיג'מות".
ולמה אתה הכי מתגעגע בצילומים?
"כיום לא יוצא לי הרבה לצעוק 'למה', לפעמים יש לי צורך באמצע הרחוב ולא נעים לי".
ועד מתי לדעתך ימשך הטירוף סביב הסדרה?
"המעריצים, אלה שגדלו עלינו תמיד יאהבו ותמיד ישמחו. אבל זהו – הופעת 20 של הפיג'מות וחאלס על הסיפור".
…
לא ניתן לקבוע בוודאות, אך על פי תחינות הקהל במהלך הרגעים השקטים בהופעה, רבים ממנו הגיעו בכדי להגיד שלום לידידה ותיקה, הלא היא אלונה טל. אלונה היוותה את הצלע הנשית הראשונה של הסדרה, עד העונה השלישית שלאחריה טסה ללוס אנג'לס והקימה קריירה לא פחות מפוארת כששיחקה בסדרות כמו "ורוניקה מארס" ו "אריות הים".
"היום אני אקסטרה מתרגשת", היא מתוודה, "כי הבאתי את הבת שלי, אמא שלי, אחותי ובת דודה שלי. זה אירוע משפחתי. ככה זה, כשזו הופעה ביום כולם מביאים את הילדים שלהם".
זה די מדהים ששחקנית שמצליחה וחיה בחוץ לארץ שבה במיוחד לחגיגות איחוד של סדרה ששיחקה בה לפני 20 שנה. איך זה קורה?
"כשמשהו הוא כל כך יוצא דופן, אז אי אפשר להתכחש לזה. אני זוכרת שפעם הייתה לי תחושה שאני לא ארצה להיות משויכת לזה, אבל למה שאני לא ארצה? ככל שעובר הזמן אני מבינה כמה שזה היה כיף, יוצא דופן, מקסים וכמה שזה נתן לי הרבה יותר ממה שיכולתי לצפות. ובחיים לא חשבתי שאני אהיה ביונסה ליום, והנה אני ביונסה ליום אחד. אני עפה על עצמי"
למה את הכי מתגעגעת בסדרה?
"להתקפות צחוק יומיות. הייתי בוכה מצחוק אחת ליום, זה בריא נורא".
היית מאוד צעירה, את זוכרת איך התמודדת עם כל הפרסום?
"פחות כאב הגב", היא צוחקת, "אבל אני לא חוויתי את הפרסום, כבר לא הייתי בשלב הזה. שמעתי עליו מאנשים אחרים. אז פעם ב…חוזרים לארץ ומקבלים גל כזה. זה נורא נעים ונחמד, ונותן בוסט לאגו, אני מרגישה מאוד טוב עם עצמי, חוזרת הביתה ונרגעת".
עד מתי לדעתך היא תימשך, האהדה לפיג'מות?
"האמת שאין לי מושג, כל פעם שזה ממשיך זה מפתיע אותי מחדש. קטונתי. אם היית שואלת אותי לפני חמש שנים לא הייתי אומרת לך שזה ימשיך, וזה עדיין קורה".
את מתכננת לחזור לארץ?
"כרגע העבודה שלי בעיקר שם, בעלי שם והילדה. יש שם בסיס. אבל אני חושבת שתמיד אפשר להיות על הקו. בחיים לא צריך להתקבע על כלום".