ביום חמישי אחד באביב, כל הסטטוסים החרדיים הפכו לזהים. בשעת צהריים מוקדמת התעוררה הרשת החברתית החרדית לחיים בשל הפגנה של "אחים לנשק" מול ביתו של הרב גרשון אדלשטיין, המנהיג בן ה־100 של הציבור הליטאי דאז, שבה השתתף עמר בר־לב, לשעבר השר לביטחון פנים. יכול להיות שהימצאותו בהפגנה הייתה עוברת מתחת לרדאר החרדי, אילולא תפקידו החדש של בר־לב: יו"ר דירקטוריון מאפיית אנג'ל. כשאתה ח"כ במפלגת העבודה זה דבר אחד, וכשאתה יו"ר מאפייה גדולה שחרדים רבים קונים בה, זה דבר אחר לחלוטין. וכך, חצי שעה לאחר פרסום התמונה שבה נראה בר־לב בהפגנה, כבר היה מי שהכין כרוז עם לוגו של אנג'ל עם איקס גדול ואדום ומתחתיו הכיתוב: "לא קונה באנג'ל עד שיפטרו את עמר בר־לב".
בתוך דקות ספורות עלה הכרוז הזה לאינספור סטטוסים בוואטסאפ – פיצ'ר שכוח א־ל שקוראים רבים ככל הנראה לא השתמשו בו מעולם, אך פעיל אצל כמעט כל חרדי שמכבד את עצמו. וכך, בכמה רגעים, רעיון קטן הפך לחרם צרכנים ענק, שחרך ואטסאפים של חרדים בכל מקום.
הסטטוס בוואטאספ דומה בתכונות רבות לסטורי באינסטגרם, אם כי אינו משוכלל כמוהו: הוא מאפשר העלאת מדיה שתיעלם אחרי 24 שעות. הוא מתחבא בדיוק באמצע העמודות באפליקציה, בין "צ'אטים" ל"שיחות". ואם בתחילת הדרך הוא שימש בעיקר לבדיחות כתובות, הרי שככל שהסטטוס השתכלל, הוא קיבל תכונות חדשות. היום התכנים שמופיעים שם מגוונים ביותר: מהצעות לטיולים, מתכונים ועצות לזוגיות נכונה, וכלה בעצות חינוכיות, מדריכי יין, טיפים בעולם הנדל"ן, מכירות רכבים, שיתופים מטיולים ברחבי העולם ועוד. כל מה שמוצע לגולש הממוצע באינסטגרם ובטיקטוק, מוצע כאן בגרסה כשרה. עבור חרדים, שברובם לא מחוברים לרשתות החברתיות ה"אמיתיות", הסטטוס הפך בשנים האחרונות לתחליף עבורן, ובעגה החרדית הוא מכונה היום בפה מלא "הרשת החברתית החרדית".
הסטטוס חדר גם למנהיגים ומובילי ציבור במגזר. כך למשל, הרב מרדכי בלוי, מראשי "משמרת הקודש והחינוך" בעבר, ומי שלחם נגד הכנסת האינטרנט למגזר החרדי, מתחזק היום "עמוד" פופולרי עם כ־30 סטטוסים ליממה, עם עדכוני חדשות, סרטונים משעשעים וגם דעותיו על עניינים שונים.
גם חבר הכנסת משה אבוטבול (ש"ס) מתחזק סטטוס כל כך פעיל שקשה להבין מתי הוא עובד: בכל יום הוא מעלה כמה עשרות סרטונים. אפשר אולי להתנחם בכך שמספר הסטטוסים שהוא העלה בזמנו כראש העיר בית־שמש עלה פי כמה וכמה על המספר שהוא מעלה כיום.
בעוד הרשת הזו עדיין כמעט לא ידועה בציבור הכללי, היא כן רואה פופולריות גוברת אצל שכניהם האידיאולוגיים של החרדים – החרד"לים, שם היא זוכה לפרסום הולך וגובר מיום ליום. גם בעולם יש הבדלים עצומים בשימוש סטטוס, שכמעט אינו מוכר בארה"ב ובחלקים של אירופה, אך פופולרי ביותר בהודו – המשתמשת הגדולה ביותר בעולם בוואטסאפ.
***
שלומי כהן (26) מירושלים הוא צלם אירועים חרדי מוכר, אולם אלה שמזמינים אותו לצלם ברית או בר מצווה לא מזמינים אותו רק בגלל כישורי הצילום שלו אלא גם בגלל שורת הסטטוסים המצולמים שהוא ישדר לעולם (החרדי) היישר מאולם האירועים.
"העליתי סטטוסים כבר ביום הראשון שיצא הפיצ'ר הזה", מספר כהן. "הייתי האושיה החרדית הראשונה שפרצה לסטטוס. אני שמח שהיום יש מגוון גדול, כי ככל שיש יותר אנשים בסטטוס – יש קהל גדול יותר שנחשף. היה לי אז חשבון פעיל באינסטגרם אבל החלטתי שאני מתמקד יותר בסטטוס כי הקהל שלי נמצא יותר שם.
"העניין הוא שזה קצת מסובך לאסוף קהל. אתה צריך לפרסם את המספר שלך כדי שהצד השני ישמור אותו, וישלח לך בקשה שתשמור את המספר שלו ורק אז הוא יוכל לראות את הסטטוסים שלך, כי איש הקשר צריך להיות שמור בשני הטלפונים. רק כך קורה החיבור בין שני האנשים שמאפשר לצפות בתכנים.
"לאט־לאט הפיצ'ר הזה השתפר. התאפשר לשתף קישורים ולהעביר דרכם את המספר שלי כדי שאנשים יוכלו להמליץ לחברים שלהם לשלוח לי הודעה ובכך להצטרף לקהל הצופים שלי ולהגדיל את כמות הצפיות".
מספרי הצפיות של כהן נחשבים לגבוהים מאוד: סטטוס ממוצע שלו מגיע לעשרת אלפים צופים, כאשר לשם השוואה, אדם מן השורה שמעלה סטטוס מגיע ל־100־200 צפיות בדרך כלל. "היום זאת הפלטפורמה הדיגיטלית הכי חזקה במגזר", הוא קובע.
למה באמת?
"האותנטיות חשובה כאן. אדם שצופה בתכנים של מישהו שהוא בחר לעקוב אחריו, אם הוא צופה ותיק, הוא מתחבר לאדם, אוהב אותו, שמח איתו כשנולד לו ילד, עצוב כשנפטר לו סבא ומבואס עבורו אם הוא פספס טיסה. הקהל יכול להתאהב באנשים ברמה מטורפת. אחרי הפרסום והכול, הקהל שעוקב אחריך מחפש בידור בסוף היום. אחרי יום עבודה, הוא פותח את הטלפון, ולאיפה הוא הולך? לסטטוס. ולמי? לאנשים שהוא אוהב לעקוב אחריהם. הקשר עם הזמן הופך להיות מיוחד, למשל כשהייתי ליד הציון של ר' ישעיה מקרעסטיר בהונגריה, ופרסמתי שאפשר לשלוח אליי שמות לתפילה. קיבלתי שיטפון של שמות ומקרים, וממש היה קשה לי להתמודד עם הכול: אחד כתב לי שאין לו ילדים עשר שנים; השני רוצה להתחתן אחרי עשור שהוא גרוש; לשלישי אין פרנסה, והרביעי מתמודד עם ילד שלוקה בלוקמיה, השם ישמור".
גם דיתי וינשטיין (33), תושבת בית־שמש, היא יוצרת תוכן ונחשבת לאחת הפופולריות מבין משפיעניות הסטטוס. היא החלה את דרכה בהפקת מגזין דיגיטלי לנשים חרדיות בשם "הפסקת קפה", אולם כשראתה שהסטטוסים שהיא מעלה על המגזין הופכים בעצמם לפופולריים יותר ויותר, החלה להפיק תוכן לנשים שיועד במיוחד לסטטוס.
"את המגזין הדיגיטלי אני מפיקה כבר שש שנים. כל הזמן חשבתי איך אני משיגה עוד נשים שיקראו את התוכן וייחשפו אליו, אז העליתי סטטוס 'בואו תצטרפו'. הוא זכה לעניין, אז העליתי עוד סטטוסים, שבהם הראיתי איך יוצרים תוכן ואיך נראית מערכת של עיתון. בהתחלה קיבלתי הודעות מנשים שרצו להירשם למגזין, ולאט־לאט גם קיבלתי הצעות לפרסום בסטטוס, וכדי שהוא לא יהיה רק פרסומי התחלתי ליצור תוכן מיוחד אליו. עד היום מפתיע אותי שנשים יושבות וצורכות את התוכן הזה, זה מטורף".
"אני יוצאת מנקודת הנחה שהתוכן שלי הוא מאוד נשי ולא מעניין גברים. אם אדם שפנה אליי כדי לראות את הסטטוסים שלי כתב שהוא גבר, אני כותבת לו שהסטטוס מיועד לנשים ולא מאשרת. אבל גם ככה לא אעלה לסטטוס משהו שלא אעשה גם ברחוב. אני לא רוקדת ולא מתלבשת מול המצלמה"
במקור, וינשטיין בכלל מפתחת תוכנה. "עבדתי במשרד עם נשים חרדיות, וראיתי את הצורך שלהן בתוכן שמתאים להם. כשהן היו מגיעות לעמדה שלהן עם הקפה, הן לא נכנסו לאתרי חדשות, לאינסטגרם ולפייסבוק, אלא מקסימום למייל, מתכתבות. אז אמרתי: למה שלא נייצר להן תוכן מיוחד לרגעים האלה? תוך שבוע נרשמו יותר מ־6,000 נשים לקבל את המגזין, והבנתי שיש פה משהו. אחרי שנה עזבתי את ההיי־טק ועברתי לעסוק רק בזה. ובמקביל, הסטטוס צמח מעצמו, זה לא היה מוצר שחשבתי לטפח".
מה את מראה היום בסטטוס?
"אני מביאה את עצמי. אם היום הולך תוכן צהוב וכמה שיותר להראות זוגיות נוצצת ואת הילדים, אני שומרת על גבולות הגזרה. בעלי והילדים לא מצטלמים בכלל. רק אני שם, ואולי גם הבת הקטנה שלי. כל השאר לא רוצים, ואני מכבדת את רצונם. אני שומרת על הגבולות בקנאות. מבחינת התוכן, אני כל הזמן משדרגת וחושבת המון על כל סרטון שאני מעלה. אם זה נושא חשוב, התוכן ייכתב מראש. אם זה מתכון, אני אשקיע בעיצוב ובגרפיקה שלו, לא סתם אעלה אותו כטקסט".
כמה עוקבות יש לך כיום?
"יש לי 18 אלף אנשי קשר בטלפון ומעל 6,000 צפיות בכל יום. כמובן שמספר הצפיות גבוה מזה בהרבה, כי וואטספ לא סופר את מי שמכבה את אישורי קריאה".
איך הסביבה מקבלת את העיסוק שלך?
"בעלי הוא הראשון שתומך וזורם ודוחף אותי לעשות הכול. במשפחה מסביב, יש כאלה שיותר תומכים וזורמים ויש כאלה שבכלל בהלם מהתופעה ומבחינתם זה הזוי. ומבחינת המוסדות, הייתי מעלה את הבנות שלי לסטטוס מפעם לפעם והמוסדות ביקשו שלא אעלה אותן יותר, ואני לגמרי מבינה ומכבדת".
דיתי אומרת שהסטטוס בוואטסאפ הוא מדיה שונה לגמרי מהסטורי באינסטגרם. "מצד אחד, הצד הטכני קשה יותר: לצבור עוקבות, לערוך סרטונים ועוד. מצד שני יותר קל לפעול בוואטסאפ, כי האינסטגרם מוצף לחלוטין".
ויש לך רק עוקבות?
"אין לי דרך לדעת. אני יוצאת מנקודת הנחה שהתוכן שלי הוא מאוד נשי ולא מעניין גברים. אם אדם שפנה אליי כדי לראות את הסטטוסים שלי כתב שהוא גבר, אני כותבת לו שהסטטוס מיועד לנשים ולא מאשרת. אבל בכל מקרה יש לי קווים מנחים, אני לא אעלה משהו שלא אעשה גם ברחוב. אני לא רוקדת ולא מתלבשת מול המצלמה. גם מתוך יוצרות התוכן בסטטוס, אני נחשבת לחרדית מאוד".
***
כוכבי רשת רבים צמחו בוואטסאפ, חלקם כוכבים אותנטיים שבאו להעביר את מה שהם עושים ברשת חברתית חדשה, אחרים מבקשים לשווק את עצמם לקהל יעד ספציפי.
כך למשל, "יענקל'ה הרקדן", בחור ממאה שערים בשם יענקל'ה קורנבליט שהתפרסם במדורי הרכילות באתרים החרדיים כרקדן בקליפים חסידיים, הפך לכוכב בסטטוסים. הסטטוס שלו הפך לפופולרי במיוחד לפני כחודשיים, כשהוא לקח על עצמו לדווח על כל המתרחש במירון בל"ג בעומר וגם העלה ריקודי קדצ'קה סוערים ממתחם הציון. כדאי להכיר גם את מרדכי הלפרין, עיתונאי חרדי ובנה של כוכבת הרשת החרדית ננה הלפרין, שהפך את הסטטוס שלו לערוץ חדשות בפני עצמו. "יש אנשים שמתעדכנים בחדשות רק דרכו", אומר עליו משה ויסברג, עורך אתר "בחדרי חרדים". "אנשים שצורכים חדשות בסטטוס".
בפיד טיולים תמצאו את דבורי פשדנובק, אם למשפחה חרדית שבחרה לטייל מסביב העולם. היא, בעלה וילדיהם נוסעים ממדינה למדינה כבר ארבע שנים, מטיילים ונהנים, וכמובן – משתפים את כל החוויות בסטטוס הפופולרי שלהם. וישנו גם דודי רובינשטיין, חסיד גור, שמארגן טיולים בחו"ל עבור קבוצות ומשפחות. הסטטוס שלו מעורר קנאה בצופים הרבים: מדי יום עולים לשם סרטונים שמגיעים אליו מהקבוצות ומהאנשים שהוא ארגן להם את הטיול היוקרתי בחו"ל – מדובאי, מארה"ב, מדרום אפריקה ואפילו מתאילנד.
רובינשטיין מודע היטב לכוחה של הפלטפורמה. "הסיבה העיקרית להצלחה היא שוואטסאפ הוא הכלי היחיד שמאושר בכל תוכנות הסינון, כולל במחמירה ביותר. הוואטסאפ מותר ככלי עבודה, ובתוכו החרדים גילו את הסטטוס שהפך לצורת הפנאי המצליחה ביותר אצל החרדים.
"מכיוון שהמספר שלי צריך להיות שמור אצלך וכן להפך כדי לראות סטטוס, קורה משחק כזה שאחד ממליץ על השני כדי להרבות אצל שניהם צפיות. למשל, אני אומר לעוקביי: תעקבו אחרי חנני בלייך שמעלה סטטוסים מהעבודה שלו בעיתונות, איך הוא עושה כל מיני כתבות, ואילו אתה אומר, תעקבו אחרי איש התיירות דודי רובינשטיין, וכך אנשי הקשר שלך נחשפים להמלצה עליי, מקבלים קישור הישר לוואטסאפ שלי ונחשפים אליי. האמת היא שכעת זה כבר עלה רמה: המשחק הוא לא עצם ההמלצה, אלא מי ממליץ על מי. אני הרי לא אגיד לאדם שיש לו שלושה עוקבים תמליץ עליי כדי שאמליץ עליך, ואתן לו בתמורה את פוטנציאל אלפי העוקבים שלי. ככל שמי שממליץ עליך הוא אושיה יותר גדולה, כך הערך שלך בעולם הסטטוסים עולה".
ישראל בוגרד (31), גם הוא מכוכבי הרשת הגדולים במגזר החרדי, שצמח לגמרי משורות הסטטוס. הוא מתנדב במד"א ומשמש כנהג אמבולנס טיפול נמרץ, אבל חוש ההומור והדעתנות שלו הקנו לו עוקבים רבים. "במגזר הכללי לכל כוכב או משפיען רשת יש תחום: טיולים, אוכל, לייף־סטייל וכו'. אצלנו, רבים עושים הכול מהכול, אבל אני מתמקד בסרטונים מחויכים ומבדרים, וגם בשיתוף מחיי היום־יום שלי, וההתנדבות בארגוני ההצלה. זה נותן צבע לסטטוס, הצלת חיים מדברת לאנשים. אני מייצר גם תכנים ייחודיים ופינות. ייצרתי כל מיני פינות יחד עם שפים, וכעת יש לי פינה שבועית של הסבר על עזרה ראשונה".
ואתה פעיל רק בסטטוס?
"יש לי גם חשבונות ברשתות אחרות, אבל בהן אני פחות פעיל. סטטוס ממוצע מגיע ל־10,000 או 15 אלף צופים. אני יכול לקבל מאות תגובות ביום בדמות הודעות בוואטסאפ, שזה אישי יותר מהדי־אם באינסטגרם. אתה צריך להגיב לכולם. אבל דווקא כיוון שזה יותר אישי, זה עובד יותר טוב. אנשים מרגישים יותר קרובים אליך וחווים איתך את החיים. ברחוב החרדי מכירים אותי, כבר קשה לי ללכת ברחוב רבי עקיבא".
***
אני מבקש ללמוד עוד על הנתונים הממשיים בתחום ולכן אני פונה אל משה לוינגר, מומחה דיגיטל חרדי ובעלי משרד "סמארט קליק" בבני־ברק. לוינגר התמקד עד לאחרונה בעיקר בפרסום דיגיטלי ממומן בגוגל, פייסבוק, אינסטגרם ויתר הרשתות החברתיות – אך לאחרונה הוא עשה שינוי. הוא בונה עבור לקוחותיו אסטרטגיה שיווקית כוללת במטרה למתג אותם ברשת החרדית, שהיא אוטונומיה בפני עצמה. ולרוב, כמובן, הוא מכניס לתוך המשוואה גם את כוכבי הסטטוסים החרדיים.
"כל משפיען חרדי שאנחנו עובדים איתו מקבל בריף מסודר על הלקוח שהוא צריך לקרוא היטב ולכלול את המסרים בתוך הסרטונים שהוא יוצר", אומר לוינגר.
תן לי דוגמה לקמפיין שהצליח.
"מותג שוקולד גדול ומוכר רצה להיכנס למגזר. יש להם עשרות ומאות מוצרי שוקולד והמטרה הייתה להביא את הלקוחות החרדים אל האתר שלהם, כדי שיכירו את המוצרים השונים. איך עושים את זה? הבאנו אושיה חרדית לתוך המפעל כדי שתעשה סיור ותראה לקהל שלה כיצד מייצרים את השוקולד ותסביר על ההבדלים בין המוצרים השונים. אחרי זה עשינו פעילות דרכה שבמסגרתה הוזמנו העוקבות שלה להיכנס לאתר ולעשות צילום מסך למוצר שהן אוהבות במיוחד ולספר למי היו רוצות להעניק אותו ולמה. קרוב לאלפיים גולשות נכנסו לאתר ושלחו לה צילומי מסך.
"לאחרונה היה לנו קמפיין לשירות האזרחי במגזר החרדי, הבאנו כוכבי סטטוסים לצלם סרטונים במקומות שונים. למשל, 'הראשיבע' (דמות של ראש ישיבה ליטאי שיצר ישראל מאיר טסה, ח"ב) הגיע עם פראק רבני לצלם סרטון בתוך כבאית וקרא לגולשים להתנדב שם. שלומי כהן, כוכב גדול בפני עצמו, צילם סרטון אחר בשב"ס, וישראל בוגרד צילם סרטון בלהב 433. הייתה לזה השפעה עצומה".
"אצלנו במגזר הכול קורה באיחור. אם בעבר הייתה מלחמה כוללת נגד האינטרנט והמחשב, הרי שהיום המלחמה היא באייפונים. אבל אין מה לעשות מול הנתונים: אפילו החרדים הקלאסיים ביותר, אולי אין להם סמארטפון, אבל יש להם אינטרנט מסונן במחשב, עם גישה לבלוגים כשרים ועוד. רק כעשרה אחוז מהמגזר מסתפקים בגישה למייל בלבד"
לוינגר טוען שהקורונה העצימה מאוד את השימוש בדיגיטל במגזר, ואיתו גם השימוש בוואטאספ, וממילא בסטטוס. "הסיפור של הדיגיטל החרדי התפוצץ בקורונה. הקורונה הביאה לנו 100 אלף יוזרים חרדים חדשים. הם נכנסו כדי לראות חדשות ולהתעדכן במצב שהיה, ונשארו. מתי התחילו כל קבוצות העדכונים הפופולריות בוואטאספ? בקורונה. אנשים היו בבית והתרגלו לצרוך אונליין.
"אצלנו במגזר הכול קורה באיחור. אם ב־2008 הייתה מלחמה כוללת נגד האינטרנט והמחשב, הרי שהיום המלחמה היא באייפונים. אבל אין מה לעשות מול הנתונים: יש לך היום עשרות אלפי מנויים ל'עסקן', 'נתיב', 'נטפרי' ו'הדרן' (חברות שמספקות שירותי סינון, ח"ב), ובכל יום מצטרפים 50 משתמשים חדשים לחברות האלה. אפילו החרדים הקלאסיים ביותר, אולי אין להם סמארטפון, אבל יש להם אינטרנט מסונן במחשב, עם בלוגים כשרים ועוד. להערכתי רק עשרה אחוז מהמגזר מסתפקים בגישה למייל בלבד".
אם יש בסטטוס את מה שיש ברשתות האחרות, אז מה בעצם ההבדל בינו לבין אינסטגרם למשל?
"באינסטגרם יש הכול. אולי גם את השכן החרדי, אבל גם את נועה קירל. האינסטגרם זה אוקיינוס. ואילו בסטטוס, בהכרח תגיע רק לתוכן מאנשים שיש לך את המספר שלהם. ובאמת, יש הרבה מותגים שמנצלים את הפלטפורמה הזאת היטב. היום אני יכול להסתדר בקמפיינים רבים בלי אינסטגרם ופייסבוק, אלא רק עם קמפיין בסטטוס ואטסאפ, קבוצות ואטסאפ וקבוצות מיילים, וזה עובד נהדר".
באינסטגרם יש כלי פילוח, איך אתה מפלח משהו שפרסמת דרך סטטוס?
"זה באמת קשה יותר. אין לנו תחומי עניין מפולחים דרך הסטטוס, ועם זאת, אנחנו תמיד 'צובעים' קהלים. אחרי יותר משש שנים בעסק, אנחנו כבר יודעים לפי הנתונים שהצטברו כאן, לעשות הליך אנליזה באמצעות כלי גוגל – איזה תחום יעבוד לנו, ודרך איזה סטטוס בדיוק. אנחנו גם מפעילים סקרים, משחקונים ועוד, הכול לפי העניין והצורך.
"החשיפה לסטטוסים, באופן יחסי למגזר, היא הרבה יותר גבוהה, כי לחרדים אין כמעט עוד אמצעי פיתוי. בניגוד למגזר החילוני, שם יש כל כך הרבה אמצעי, לחרדי יש אמון בעיקר בסטטוס".
ועדיין, הוא אומר, דרושים כוכבים חדשים לרשת החברתית המתפתחת. "יש הרבה יותר משפיעניות מממשפיענים. נשים, משום מה, יותר מוכנות לחשוף את עצמן ואת החיים שלהן בסטטוס, גברים לא אוהבים לחשוף את החיים האישיים, הם מאוד קרים. לרבים מהם אין יכולות כמו בישול או איפור, אז לא תמיד יש להם במה לשתף. אבל גם באופן כללי, נשים אוהבות יותר לשתף".
עתידו של הסטטוס לוט בערפל. לאחרונה נפוצו שמועות שבכוונתה של "מטא" להסיר את הכלי או לערוך בו שינויים, אך לעת עתה הוא נותר שם, בין הצ'אטים לשיחות, דלת קטנה ולא מוכרת לעולם עשיר ומסתורי: הרשת החברתית החרדית.
