תנאי האקלים החמים בישראל מונעים מענפי ספורט החורף להפוך לפופולריים אצלנו, וגם הפעילות שכן מתקיימת מתרחשת הרחק מאחורי הקלעים, כאשר נדרש הישג יוצא דופן או משחקים אולימפיים כדי לשמוע עליהם אפילו לרגע. אך במקומות רבים בעולם, ענפים כמו הוקי קרח זוכים לאותו יחס שמקבלים ענפי הכדורגל והכדורסל בישראל. בקנדה, למשל, ההוקי הוא אובססיה אמיתית, הן כמשחק מקצועי והן כבילוי, וגם בארה"ב הוא זוכה לפופולריות רבה. כעת, יהודי קנדי בשם יניב פרץ עם אהבה עזה וכישרון פנומנלי במשחק, מבקש לעשות לעצמו שם על הבמה הגדולה בעולם.
"גדלתי בבית יהודי מסורתי שומר כשרות, שמקפיד על ציון החגים ועל קיום ארוחות שבת", הוא מספר. "'הוקי' הייתה אחת המילים הראשונות שאמרתי כשהייתי תינוק. המשחק מאז ומעולם היה סביבי והתחלתי לשחק בגיל צעיר מאוד, בעקבות אחי הגדול אדם, ששיחק כבר בקבוצה, ועשיתי כל מה שהוא עשה. התחברתי מהר מאוד למשחק, ובגיל ארבע כבר התחלתי לשחק בצורה מאורגנת. בקנדה יש קבוצות וליגות הוקי קרח מגיל צעיר במיוחד, וזה חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו. היום אפילו קשה לי להגיד מה משך אותי כל כך למשחק. הייתי ילד שמח שהיה לו כל הזמן חיוך על הפנים, ואני מניח שפשוט רציתי לשחק, אהבתי את זה והתחלתי את הדרך שלי בענף".
בקרוב יהפוך פרץ (23) לשחקן מקצועי ב־NHL, ליגת הוקי הקרח המקצוענית היוקרתית בעולם. הוא הוחתם לאחרונה לחוזה לשנתיים בקבוצת קרוליינה הוריקנס, לאחר שנים מוצלחות מאוד בקולג' האמריקני. שמו הישראלי לחלוטין של השחקן נובע מכך שאביו נולד בתל־אביב, ובגיל 14 עזב עם משפחתו לקנדה, שם נולד יניב, והפך לאחד השוערים הצעירים המבטיחים של הענף.
"לא התאכזבתי כשלא נבחרתי בדראפט, כי יש דרכים שונות להגשים את החלומות שלך. זה לא עצר אותי לרגע או מנע ממני להאמין שאקבל חוזה מקצועני, וכל מה שיכולתי לעשות זה להאמין בעצמי ולהמשיך לעבוד קשה"
הוקי הוא ענף קבוצתי קצבי ומהיר שמשחקים תוך כדי החלקה על הקרח. השחקנים אוחזים במקלות בעלי להב מעוקל איתם הם חובטים בדסקית אל השער של הקבוצה היריבה. לכל אחת מהקבוצות יש על המשטח חמישה שחקני שדה ושוער.
"בתור ילד כולם רוצים להתגלגל על המשטח ופחות לעמוד בשער, אז תמיד צריך מישהו שיתנדב. עשיתי את זה כמה פעמים ובשלב מסוים נשארתי שם כי פשוט נהניתי. התחברתי לתפקיד ורציתי לעשות אותו, אף שקשה לי להצביע על סיבה מסוימת שגרמה לחיבור הזה, זה כנראה עניין של תחושה פנימית", אומר פרץ. "צריך להיות קצת מוזר ובעל אופי מסוים כדי להיות שוער, בטח בהוקי קרח שם מעיפים עליך דסקית קטנה במהירות שמגיעה גם ל־160 קילומטר בשעה, אבל מבחינתי להיות מוזר זו מחמאה גדולה, ואני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש צד כזה".
פרץ הפגין כישרון ואיכות מגיל צעיר. הוא שמאלי ונחשב לבעל חוכמת משחק רחבה ואינסטינקטים טובים. בגיל 13 הוא הצטרף לקבוצת סנט־לואיס בליגת הג'וניור הקנדית, ובגיל 14 ו־15 זכה איתם יחד בתואר האליפות. משם הוא עבר לשנתיים לקבוצת ברוקוויל ברייבס מליגת ג'וניור בכירה במרכז קנדה ובגיל 16 עזב לראשונה את הבית ועבר לבוסטון, שם הצטרף לקבוצת בוסטון ג'וניור ברואינס שמשחקת גם היא בליגת ג'וניור בכירה, הפעם בארצות הברית.
בעונת 2018/9, השנייה שלו בבוסטון, הוא עזר לקבוצה לזכות באליפות הליגה וזכה בתואר השוער המצטיין של העונה. "העובדה שעברתי לבוסטון עם חבר קרוב שלי והמשכתי לעשות משהו שאני כל כך אוהב, עזרה למעבר הזה להיות פשוט יותר, למרות שהייתי רחוק מהמשפחה והחברים בבית בפעם הראשונה. התאקלמתי שם במהירות יחסית ובסופו של דבר נהניתי שם מאוד. ככל שחלפו השנים, ההוקי הפך לעניין רציני יותר ותחרותי יותר אצלי. אני לא זוכר שהיה רגע מסוים שהבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות, שזה המקצוע שלי, אבל תמיד ידעתי שאני רוצה להיות חלק מהעולם הזה, ובמקביל התחזקתי והשתפרתי משנה לשנה.
"בגיל 17 פגשתי בקנדה מאמן בשם מרקו מרציאנו, שמהרגע הראשון האמין בי, דחף אותי לרמה הבאה, הפך אותי לשוער טוב יותר ועד היום משמש בתור המנטור שלי. בתור שוער העבודה שלי אף פעם לא נגמרת, אני אף פעם לא מסופק, ותמיד יש לי מה לשפר".
יש להוקי קרח סטיגמה של משחק מאוד אלים, מה דעתך?
"משחק יכול לגלוש לרגעים אגרסיביים ואלימים, שבהם הזירה קצת מתחממת והיריבים מכים אחד את השני, אבל אני ממש לא רואה אותו כמשחק אלים, אלא כמשחק אסטרטגי יפהפה עם המון התרחשויות ועניין בלתי פוסק".
לאחר שנתיים בבוסטון חזר פרץ לקנדה, לקבוצת ג'וניור נוספת, פנטיקון ויז, שמשחקת בליגה בכירה במחוז קולומביה הבריטית, אך העונה נגדעה בשל התפרצות מגפת הקורונה. בעונה לאחר מכן הוא שיחק רק עשרה משחקים מאותה הסיבה, מה שלא מנע ממנו להשיג נתונים מצוינים ולסייע לקבוצתו לזכות בגביע. "הקורונה גרמה לכך שנשחק הרבה פחות, אבל לשמחתי היו המשכתי לעבוד, להתאמן ולהתפתח באותה תקופה", הוא נזכר. "מדי פעם עשינו פגישות קבוצה בזום, ראינו חומרים מקצועיים, עשינו אימוני כושר והצלחתי להפוך גם את הזמן הזה לתקופה של גדילה והתפתחות".
היכולת הגבוהה שהציג פרץ בקולומביה הבריטית, הובילה את קוויניפיאק בובקאטס, קבוצת ההוקי של אוניברסיטת קוויניפיאק מקונטיקט שמשחקת בליגת המכללות האמריקנית הבכירה, להציע לו בראשית 2021 מלגת לימודים ולצרף אותו לסגל. פרץ התאקלם במהירות במסגרת החדשה ובעונת 2021/2 הציג את אחת העונות הטובות אי־פעם לשוער במכללות. הוא נבחר לשחקן החודש ארבע פעמים ברציפות, מנובמבר ועד לפברואר, והוביל את הליגה באחוזי הצלה מספיגת שערים, בנוסף למספר נתונים נוספים. ההישגים הרבים הקנו לו את תואר השחקן המצטיין של העונה ותואר שוער העונה המחוזי, בנוסף למקום בנבחרת הראשונה של מצטייני המחוז.
"צריך להיות קצת מוזר כדי להיות שוער, בטח בהוקי קרח, כשמעיפים עליך דסקית קטנה במהירות שמגיעה גם ל־160 קמ"ש"
השנה פרץ וחבריו לקחו את היכולת שלהם שלב קדימה כשהעפילו לשלב ארבע הגדולות בפלייאוף המכללות, המכונה ה"הפרוזן פור", שם גברה קוויניפיאק בשלב חצי הגמר 2:5 על מכללת מישיגן וזכתה בתואר אליפות ראשון בתולדותיה לאחר ניצחון הרואי בגמר על מינסוטה, שהייתה ראשונה בדירוג הארצי. כובש השער היה סם ליפקין, יהודי אמריקני יליד פילדלפיה, שמייצג את ארצות הברית בנבחרת ההוקי עד גיל 20 וישחק גם הוא בעונה הבאה ב־NHL במדי אריזונה.
היכולת שהפגין פרץ בפלייאוף העניקה לו תואר יוקרתי נוסף, בחירה לנבחרת מצטייני הפלייאוף. "בקולג' זכיתי לשחק לצד שחקנים מוכשרים וחרוצים, בהם ליפקין שהוא שחקן מעולה. עבדנו קשה באופן אישי וקבוצתי וזה הפך אותנו ליחידה אחת חזקה מאוד", הוא מספר. "הגמר התקיים לעיני 19 אלף צופים באצטדיון שבו מתקיימים בדרך כלל משחקים בליגה המקצוענית והחוויה הייתה יוצאת דופן, כמו כל התקופה שלי בקוויניפיאק. זו מסגרת מדהימה שהעניקה לי את כל הכלים להתפתח, אהבתי כל שנייה שם".
פרץ סיים את העונה האחרונה בקולג' עם 34 ניצחונות מתוך 41 משחקים. חרף הנתונים המרשימים שרשם בשנותיו בקולג' ולפניהן, ליל הדראפט – שבו נבחרים הכישרונות החדשים לליגה היוקרתית – הסתיים בלי שאחת הקבוצות קראה בשמו. הוא מספר שזה לא הטריד אותו יותר מדי. "לא התאכזבתי, כי יש דרכים שונות להגשים את החלומות שלך, ויש מספיק מקרים שבהם שחקן נבחר אבל לא משחק בקבוצה בסוף. זה לא עצר אותי לרגע או מנע ממני להאמין שאקבל חוזה מקצועני, וכל מה שיכולתי לעשות זה להאמין בעצמי ולהמשיך לעבוד קשה". אמונתו של פרץ הוכיחה את עצמה כאשר קבוצת קרוליינה הוריקנס הודיעה על החתמתו לשנתיים.
"יניב היה חלק מכריע במסע של קוויניפיאק לאליפות הלאומית העונה והיה שוער עילית במשך כל קריירת המכללות שלו", החמיא דון ואדל, הנשיא והג'נרל מנג'ר של הקבוצה, בהודעה לעיתונות לאחר ההחתמה. "הוא עזר למכללה לזכות בתואר הראשון שלה בזכות הופעות נהדרות והוא אחד השוערים המעוטרים ביותר של המכללה בכל הזמנים. אנחנו שמחים מאוד לצרף אותו אלינו ורואים בו השקעה נהדרת לעתיד".
החוזה שעליו חתם פרץ הוא דו־כיווני: הוא קיבל מענק חתימה של 60 אלף דולר ובמידה שיצליח להרשים ולהיות חלק מסגל הקבוצה הבכירה, יזכה לשכר של 775 אלף דולר. אם זה לא יקרה אז ישחק בליגת הפיתוח, ה־AHL, שם ישׂתכר ב־82 אלף דולר.
"כל קבוצה מחתימה הרבה שוערים והמטרה שלי עכשיו היא להגיע באוגוסט למחנה האימונים של טרום העונה הבאה בכושר הכי טוב האפשרי, להפגין יכולת גבוהה ולזכות באמון של הצוות המקצועי ולהיות חלק מהקבוצה הבכירה", מסביר פרץ, "כרגע אני במונטריאול עובד עם מאמנים שונים, עם כמה אימונים שבועיים על הקרח, בנוסף לחדר כושר ואימונים נוספים. המטרה שלי היא לפתח קריירה ארוכת שנים ברמות הכי גבוהות, אבל כרגע אני יכול לעשות רק מה שבשליטה שלי, וזה להגיע למחנה טרום העונה בגרסה הכי טובה שלי. משם, מה שיקרה יקרה. אין לי ציפיות מוגזמות ואני עדיין לומד את המשחק".
איך ההרגשה להתחיל פרק חדש בקריירה?
"הרגשה מיוחדת ומרגשת. זה היה חלום להגיע ל־NHL. הגעתי לארגון נהדר וקבוצה מצוינת, שעקבה אחריי בתקופה שלי בקולג', וזה מאוד משמח, מטורף להיות חלק מזה. אני אמור עכשיו לשחק ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שחוויתי בקולג', ואני מחכה להתחיל".
הבנתי שיש לך מספר אמונות טפלות שקשורות למשחק.
"פעם היו לי הרבה יותר, בעיקר בהכנה שלי לפני משחקים. הייתי מאוד לחוץ לעשות את הדברים בצורה ברורה ומדויקת, גם אם מדובר היה בדרך שבה אני נועל את הסקטים על הרגליים. אבל עם השנים גדלתי התבגרתי וניקיתי לא מעט מההרגלים האלה, והיום יש מה שאני מכנה רוטינה ופחות אמונות טפלות. אני כבר מבין שרק העבודה הקשה וההמשכיות היא שתוביל אותי להצלחה. אני אוהב לאכול עוף ואורז לפני משחק, עולה למגרש ברגל ימין ובעיקר משתדל לעלות רגוע עם חיוך על הפנים, לזרום עם המשחק ולהתחרות הכי חזק שאפשר".
נתקלת באנטישמיות במהלך משחק?
"מעולם לא. הוקי והאנשים שעוסקים בו זה דבר ידידותי ואין מקום לשנאה מיותרת".
בעוד פרץ מתכונן לשלב חדש ומרגש בקריירה, ענף ההוקי־קרח הישראלי מנסה להתאושש אחרי שנתיים שבהן האיגוד המקומי היה מפורק, בשל התנהלות בלתי תקינה שהגיעה גם לחקירה משטרתית.
בימים אלה ממש מונה דירקטוריון חדש ומייקל הורביץ מונה למנכ"ל ההתאחדות הישראלית. כיום פועלות בארץ שלוש ליגות לבוגרים, בנוסף לליגות עד גיל 20, 15 ו־13. בכל ליגה יש 5 עד 8 קבוצות, וסך הכול פעילים בענף בישראל כ־1,200 שחקנים. במקביל פועלות גם נבחרות גברים ונשים, עד גיל 20 ועד גיל 18 – נבחרת שרשמה לאחרונה הישג נאה, לאחר שניצחה את איסלנד המארחת בגמר אליפות העולם דרג ג', מה שהעלה אותה לדרג איכותי יותר.
הארנה שנפתחה בשנים האחרונות בתנובות, מושב באזור השרון, מנהלת אקדמיה לצעירים וכוללת בין השאר מגרש תקני שיארח בינואר 2024 את אליפות העולם עד גיל 20 בדרג נמוך.
"אני יודע שמנסים לפתח את הענף אצלכם בארץ, אבל לא הרבה יותר מזה", אומר פרץ. "מעולם אף אחד לא פנה אליי או דיבר איתי בנושא הזה, אבל אם בעתיד תהיה לי אפשרות לעזור לענף בכל דרך שהיא, אז אשמח מאוד. יש לנו עדיין משפחה בארץ, ביקרתי בישראל כבר כמה פעמים ובכל פעם אני נהנה מחדש. בשנים האחרונות האימונים לא אפשרו לי להגיע אבל אני מקווה שזה יקרה שוב בקרוב".
יש לך כבר מחשבות ליום שאחרי קריירת המשחק?
"למדתי מנהל עסקים בקולג', פסיכולוגיה מעניינת אותי, אבל כרגע החיים שלי באמת סובבים סביב הוקי. זה מה שאני רוצה לעשות והמקום שאני רוצה להיות בו. אני מאמין שחשוב ללמוד ולהישאר עם ראש פתוח אבל כרגע המטרות שלי ברורות".
מה זה יום כיף עבורך?
"אני אוהב לבלות עם חברים ומשפחה, לראות סרט, לשחות, וקורא הרבה ספרים, חלקם קשורים להוקי וחלקם לא. אני לוקח את החיים בקלות אז מה שמתפתח אני פשוט זורם איתו".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"בחיי הקצרים זכיתי להיות כבר בלא מעט מקומות, לפגוש אנשים חדשים ומקומות מעניינים. יש לי משפחה נהדרת, תומכת ומפרגנת, וזו תחושה מחזקת ומיוחדת כשאתה יודע שכל כך הרבה אנשים איתך ושומרים עליך. אנחנו בריאים, החיים שלי טובים, אני מרגיש בר־מזל ואין לי שום סיבה לא להיות שמח. אני בחמש".
