המטרה של ליאת בריאיון הזה הייתה ברורה: "אני רוצה להעלות מודעות לא רק לרווקות מאוחרת אלא גם להחלטה להביא ילד באופן יחידני". לאחרונה היא חזרה לבית הוריה, שם היא גרה עם בנה בן השנה וארבעה חודשים. "ההחלטה להביא ילד הייתה הרבה יותר קלה מהרבה החלטות שעשיתי בחיים שלי. תמיד אמרתי את זה בבית. ההורים שלי ידעו שכשיגיע הרגע, אם אני לא אמצא בן זוג, זה יקרה. זה לא היה מוזר כשבאתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני רוצה שהיא תלך איתי לרופא פריון כדי להתחיל את התהליך. עשיתי הקפאת ביציות כבר בגיל 30. זה נושא שהתעסקתי בו מאז ומתמיד, אני זוכרת שהיה לי בן זוג בגיל 28 וכבר אז דיברנו על זה שיותר ממה שאני רוצה להתחתן אני רוצה להיות אמא. אני עובדת עם ילדים ותמיד הייתה לי אהבה לילדים ולטיפול בהם, לכן ידעתי שאני אביא ילד לבד אם לא תהיה לי ברירה".
עבור ליאת, התהליך התחיל הרבה לפני קבלת ההחלטה עצמה. "תמיד אמרתי שאת הבר־מצווה של הבן שלי אני אעשה לפני גיל 50, לכן התחלתי בגיל 36 והוא נולד כשהייתי בת 37. זו הייתה תקופה שבה גרתי לבד, בדירה בלי שותפות, והתעסקתי הרבה בשאלה לאן זה הולך מפה. באותו שלב הרגשתי ששום דבר לא מתקדם. יצאתי לעוד פגישות ועוד פגישות, ניסיתי עוד קשר ועוד קשר ולאט־לאט התמעטו ההצעות הרלוונטיות. הרגשתי שיש משהו במפגש עם רווקים בני גילי שהוא מאוד מבולבל. הם מבולבלים אחרי מפגשים עם כל כך הרבה בנות, ואני מתבלבלת יחד איתם. הבנתי שאני צריכה לעשות שינוי ולצאת מהלופ הזה שעושה לי רע".
אחרי כמה פגישות טיפוליות שלקחה כדי להבין מה היא רוצה, התמונה הייתה בהירה יותר. "אני אדם מאוד מעשי, תמיד קיבלתי אחריות על תהליכי השינוי אצלי ובנקודה הזו הרגשתי שזה הזמן הכי נכון למה שמזמן כבר תכננתי, להביא ילד. זה באמת לא היה קשה, כשהפרויקט שלי ותלוי בי הרבה יותר קל לי לעשות מאשר כשמשהו תלוי בעוד אנשים. חקרתי ובדקתי מה אני צריכה בשביל לעבור את התהליך, עשיתי שיעורי בית ובאתי מוכנה מאוד. התהליך עצמו היה די פשוט, נקלטתי די מהר ב"ה".
הבאה של ילד לעולם תמיד מחוללת שינוי, וליאת חוותה את זה בעוצמה. "מצד אחד פתאום יש מישהו שתלוי בך במאה אחוז, מצד שני, זה הביא התעסקות חיובית, סוף־סוף, לחיים שלי. סוף־סוף אני לא מתעסקת באותו דבר, אני יכולה לצייר את העתיד, לשאול מה יהיה בהמשך, איך אני אגדל אותו. זה הדבר הכי טוב שעשיתי, זה נותן דלק. יש ברווקות משהו מייאש וזה קצת מרגיע את התחושה הזו. לא שהכול פשוט, ישנם הקושי הכלכלי, שאלות כמו איפה נגור, אם להביא לו אח או לחכות לזוגיות ובכלל איך אני מייצרת זוגיות עם ילד". היא משתהה רגע ומוסיפה בחיוך: "אני חייבת להגיד שמבחינת הצעות זה דווקא פתח לי אופציות שלא הגיעו קודם. גרושים עם ילדים וגם רווקים מסתכלים אחרת על רווקה עם ילד. אני מודה שאני פחות מתעסקת בזה כי הוא עוד קטן ואני עייפה. אבל כשאני כן מגיעה אני רואה שהמצב החדש נתן לי נחת וכוח לעשות דברים שמזמן לא עשיתי, נניח הלכתי לאחרונה לערב פנויים־פנויות, לא הייתי בדבר הזה כבר שנים בגלל הלחץ שמתלווה לערב כזה. עכשיו משהו בי נרגע; או שיֵצא מזה משהו או שלא – כבר פחות אכפת לי. זה ילד שהוא נס, הוא עשה לי ריסטארט בתקופה שכבר הרגשתי מאוד תקועה".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com