01 זיכרון ילדות תרבותי. הזיכרונות התרבותיים שלי מילדותי קשורים למסורות המיוחדות שהתגבשו בקיבוץ סביב חגי ישראל ושילובנו, הילדים, בתוכם. הסוכה הענקית שבנינו וקישטנו במחרוזות של חרובים שקטפנו ובפלחי תפוחים מהמטע שייבשנו. בט"ו בשבט כל ילד ושתילו, ותערוכת פרחי הבר. חנוכה, שאל סמליו המסורתיים והאהובים הצטרף "סביבון הפלא" והפך למסורת חדשה שאנו ממשיכים במשפחתנו. פסח, עם סדר ענק בחדר האוכל, ובשיאו החד גדיא עם הילדים הסולנים; חג השבועות עם ביכורי השדות, המטעים וענפי החג, ואני נוהגת בפעם הראשונה על טרקטור בראש השיירה. קבלת השבת בבית הילדים עם השירים שהרטיטו את ליבי.
02 ספר שקראת פעמיים. ספרים רבים קראתי פעמיים והרבה יותר. קראתי אותם עד שידעתי אותם בעל־פה. אהבתי מאוד ספרות מחורזת: ביאליק, שלונסקי, אלתרמן, קדיה מולודובסקי, ויש לשער שהשפיעו על כתיבתי, שהיא ברובה מחורזת.
03 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם הסופר, הרופא ואיש החינוך יאנוש קורצ'אק. הוא מעורר בי השתאות הולכת וגוברת. כמורה בכפר גלעדי סבי אירח את קורצ'אק ב־1936 למשך חמישה ימים בכיתתו. אמי הייתה תלמידה בת עשר באותה כיתה. בשנות התשעים שלה, סיפרה על כך בהתרגשות ואף תבעה שנמצא דרך להזכיר את אותו ביקור ואת חלומו שמופיע בספרו "יומן הגטו", להקים את בית היתומים שלו מול החרמון מעל כפר גלעדי. לפני שנה וחצי חנכנו את "מעלה קורצ'אק" העולה מכפר גלעדי. אמי רחל סגל־רבינוביץ ז"ל זכתה להיות נוכחת באירוע, שריגש אותה מאוד.
04 מה מצחיק אותך. אמירות של ילדים. יש לי אוסף עצום, כי אוזניי כל הזמן כרויות אליהן. אני שמחה שלא התעצלתי ולא דחיתי את כתיבתן, כי אין דבר חמקמק יותר מאמירה של ילד. היא תמיד מפתיעה, מעניינת ומחכימה, ולכן עלולה להישכח בקלות. אם לא כותבים אותן, רק בודדות הופכות לחלק מההווי המשפחתי, השאר נשכחות. דוגמה קטנה לכך היא ילדה שאמרה: "מאיפה באים הילדים אני כבר יודעת, אבל מאיפה באים המבוגרים?"
05 מהו המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. אני טבעונית. המאכל שאני לא יכולה בלעדיו הוא סלט טוב טרי, מכל סוג. עם תוספות כמו טחינה וגרעיני חמניות ודלעת, וכמובן לימון, ומעט שום ובצל ושמן זית וגם עלים שאני קוטפת בעונתם: עלי חלמית, עלי סביון בטעם גזר, רגלת הגינה הבשרנית, צנונית ועוד. הכנתו אורכת אצלי נצח ואני תמיד מתפעלת מבנותיי שמכינות סלט נפלא ברבע מהזמן שאני משקיעה בו.
06 עם מה את נרדמת. לעיתים עם ספר בישיבה או עם הרצאה אינטרנטית, בשכיבה. בלילות אחרים עם מחשבות על מה שעשיתי היום, ובעיקר אני מונה את נקודות הזכות שצברתי, בעשייה טובה.
