תכולת הספרייה: הספרייה שלי עוברת שינויים עם השנים. כל מעבר בין דירות צמצם את מספר הספרים, ובמעבר האחרון לביתנו החדש כבר היה קשה למצוא ספריות שירצו את הספרים. בשנתיים האחרונות אני קורא פרוזה בעיקר באייפד. המעבר לקריאה דיגיטלית והשינויים בטעמי הקריאה מדייקים את הספרייה שלי ומצמצמים אותה. כיום הספרייה מורכבת בעיקר מספרי עיון בתחומי היסטוריה, ניהול, חינוך, תרבות והגות יהודית־ישראלית, שירה ואומנות. יש גם מעט ספרי פרוזה ששרדו על המדף, בעיקר כאלו שיש להם ערך מוסף עבורי. הרוב נקראים ועוברים הלאה לחברים ובני משפחה.
על ארבעה ספרים
כל שצריך להיות אדם
מסע בפילוסופיה חינוכית: אנתולוגיה – עורך: נמרוד אלוני / הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת, תשס"ה
זה ספר שמלווה אותי כבר שנים רבות. מקראה עם עושר עצום של טקסטים יפהפיים, עמוקים, מעוררי מחשבה והשראה, העוסקים במהות החינוך והאדם. שמו של הספר נגזר מ"אמיל" של רוסו. "כל שצריך להיות אדם" זוהי מהות החינוך בעיניי, לעזור לבני ולבנות הנוער להפוך למה שהם צריכים להיות על פי דרכם, וללוות אותם כשהם מגלים ומפתחים את מהותם האנושית. לעיתים אני חוזר לטקסטים מוכרים ומעמיק בהם שוב, אבל הכי כיף להיסחף דרכו למסע גילוי וחשיבה.
בלשון בני אדם
פרשת השבוע – אברהם בורג / דביר, 2009
לפני כמה שנים התחלתי להתעניין בפרשת השבוע, כחלק ממסע אישי של עיסוק בזהות ובשורשים. התקשיתי למצוא שייכות בטקסט המקראי, ומצאתי עצמי כזר בתוך ביתי. הקריאה והפרשנות של אברהם בורג פתחו לי מרחב של קריאה הומניסטית, מודרנית ורלוונטית למאה ה־21. הספר עזר לי להרגיש בן בית ולמצוא את המפגש שלי עם הטקסט. אני אוהב לקרוא בו בעיקר ביום שישי אחר הצהריים, בשעות החסד שבין קודש לחול.
צומת
ג'ונתן פרנזן / מאנגלית: עתליה זילבר / עם עובד, 2022
כמורה להיסטוריה אני תמיד שואף להבין את התקופה מתוך חוויית הקיום של האדם הפשוט בתוך האירועים הגדולים. כמורה, זה עוזר לי להעביר את החוויה לתלמידים ולעזור להם למצוא נקודות הזדהות. "צומת" הוא מסוג הספרים שעוזר להבין את המציאות של ימינו. רומן אדיר שמעניק זווית ראייה מרתקת על ארה"ב. דרכו אני מבין קצת יותר לעומק את השסע התרבותי־חברתי בארה"ב שמשפיע על העולם כולו, בין הפרוגרסיביות לשמרנות הנוצרית, ואת שורשיהם התרבותיים של תופעות שונות בשנות השישים ומורשת הסיקסטיז. ספר מצוין.
אל תיגע בזמיר
הרפר לי / מאנגלית: מיכל אלפון / ידיעות ספרים, עם עובד, 2015
הבחירה שלי לעסוק בחינוך ובהוראה קשורה בכך שבית הספר היה המקום שפתח בפניי אופקים, חשף אותי לעולמות של ידע, אמנות ותרבות, ונתן לי מענה לתאוות הדעת. מאז אני מאמין גדול בחינוך הציבורי ובחשיבות החינוך לבניית החברה. את "אל תיגע בזמיר" קראתי לראשונה בתיכון. בעת הקורונה נתקלתי בו שוב בתרגום חדש, ושמחתי לגלות עד כמה ספרים קלאסיים שנכנסו לליבי בתיכון עדיין רלוונטיים. ספר מלא קסם על התבגרות ואובדן התמימות. סיפור התבגרות מושלם עם אמירה חברתית ערכית, שרלוונטית לצערי גם בישראל של ימינו.
