01זיכרון ילדות תרבותי. מכל ספרי הילדות זכורים לי אלה של מרים ילן־שטקליס ובעיקר הסאגה המופלאה שלה "המסע לאי אולי". ההשפעה של המסע המיתולוגי הזה עיצבה ממש את אישיותי כאדם וככותב. גם "מסע הפלאים של נילס הולגרסן" היה מעצב מאוד עבורי, וזאת לפני ששמעתי בכלל על האיליאדה והאודיסיאה. זה לא מפליא, אם כך, שחיי וכתיבתי חתומים בסימן המסעות הגדולים והשיבה הנצחית.
02 ספר שקראת פעמיים. רק פעמיים? למה לא שלוש, ארבע פעמים או יותר? בילדותי נהגתי לקרוא את אותם הספרים שוב ושוב, טועם בהם טעם חדש ואחר עם כל קריאה. המנהג הזה הטריד את הוריי, שלא הבינו למה אני "מבזבז את זמני" על ספר שכבר קראתי. מה שהם לא הבינו היה שעם כל קריאה חדשה הלך הקשר שלי עם הטקסט ונעשה אינטימי יותר. גם כשהתבגרתי קראתי שוב ושוב בכתבי עגנון, דוד שחר וכמובן בתנ"ך, שנראה לי בכל פעם רענן ומלהיב כאילו קראתי אותו בפעם הראשונה.
03 דמות שמעניקה לך השראה. אמי זכרונה לברכה, שהייתה צדקת גמורה, לאה נמדר (לבית דיל). היא עלתה לארץ מאיראן רק שנים ספורות לפני שנולדתי. בשנותיי הראשונות העברית שלה הייתה רצוצה ומוגבלת יחסית. הצורך לתקשר בשפה החדשה ולגדל בה את ילדיה לא הסגיר את האינטליגנציה העמוקה והתחכום שלה, שבאו לידי ביטוי בשנים מאוחרות יותר, עם פריצתה של הקריירה המטאורית שלה בתחום ביטוח החיים והפנסיה. הייתה לה אינטליגנציה רגשית מדהימה. אני חושב עליה מדי יום, וגם חולם עליה לא מעט.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. מן הסתם זאת לא תהיה כוס קפה, אלא ספל חמר עתיק מלא ביין משומר. הייתי נותן הרבה כדי להכיר את האיש (או האנשים) שחיברו את ספר קהלת, שהוא מבחינתי אחד משיאיה הבלתי מעורערים של הספרות העברית וגם של ספרות העולם. ההימור שלי הוא שספר קהלת הוא בעצם אסופה של חיבורים שכתבו מיטב המשוררים, הסופרים והפילוסופים של הדור ושעבדו כולם סביב התמה של "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" כמו שנגני ג'אז מעבירים ביניהם את התמה המוזיקלית בג'אם סשן מוצלח.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם כל סופר או סופרת קל־עט, שהכתיבה זורמת לו בנעימות ובמהירות, בלי ייסורים ובלי מחסומים כלל. הכתיבה עבורי היא עניין קשה, לפעמים ממש מעיק. אני קם בבוקר חדור בתחושת חובה וניגש אל המחשב כמו חייל ממושמע – אבל קורה לא פעם שבסוף יום הכתיבה נוספו לקובץ מילים בודדות או משפט אחד. למרות כל זה אני נשאר מחויב לכתיבה, ובמיוחד לכתיבה העברית, ולא העליתי על דעתי מעולם לנטוש אותה לטובת עיסוק קל יותר.
06 עם מה אתה נרדם. את היום אני מסיים עם האויב הגדול של הקריאה, הטלפון הנייד, וזוכה ללא מעט נזיפות מאשתי היקרה קרולין שכבר נמאס לה מריצודי האור המהירים של המסך שמפריעים לה להירדם. זה הזמן שבו אני מתעדכן במה שקורה בארץ, בעיתונות הישראלית ובפייסבוק – מתכון מושלם לשינה טרופה.
07 מה שם קבוצת הוואטסאפ המשפחתית שלכם. The Namdar Cohen Gang וכשמה כן היא, מקום המפגש של הכנופיה העליזה והאוהבת שלנו. בשנים האחרונות היינו מפוזרים על פני העולם: הבנות עשו, כל אחת בתורה, שנת שירות בארץ לפני שחזרו לארה"ב והתחילו ללמוד בקולג' – אבל המרחק ופער השעות לא מנעו מאיתנו לעדכן זה את זה במאמרים מעניינים, פיסות רכילות עסיסיות ותצלומי מנות מגרות מהמסעדות הנהדרות שהבנות גילו בתל־אביב ובירושלים.
