הרבה דברים טובים אפשר להגיד על ההנחה העומדת בבסיס הספר "סיפורים לילדות מורדות". הספר מרכז מאה ביוגרפיות קצרצרות של נשים פורצות דרך, הכתובות בלשון קלה ונגישה לגילאי שנות הקריאה הראשונות. הסברה שחשיפת בנות צעירות למודלים של נשים חזקות ומעוררות השראה תגדיל את קיומם של מודלים כאלה בדור הבא משכנעת בהחלט ומתקבלת על הדעת.
מבחינה חזותית, הספר מושך מאוד. הוא עוטה כריכה שחורה המעוררת סקרנות ותשומת לב, ובין דפיו, לכל אחת מהדמויות מוקדש דיוקן מאויר שנוצר על ידי אמנית אחרת. התוצאה היא קולאז' צבעוני רב רושם, היוצר ציפייה ממשית, אגב הדפדוף, לדימוי שיופיע בעמוד הבא.
למרבה הצער, במודע או שלא במודע, לעיתים נעשה ניסיון אינטנסיבי לפצות על חסכים בטקסט על ידי מפגן אסתטיקה מלא הוד, בתקווה להסיח את הדעת מחסרונותיו של התוכן. כך קורה לא מעט שככל שהאיור מושך ומושקע יותר, הפער בינו ובין איכותו, עומקו וחדשנותו של הטקסט גדול יותר.
למרות הרושם העז ש"סיפורים לילדות מורדות" יוצר, קשה שלא להבחין בכמה וכמה בחירות תוכן תמוהות של המחברות. ההחלטה לאגד מאה גיבורות תחת ספר אחד ולהקדיש לכל דמות עמוד קצר של טקסט המפרט את קורותיה יוצרת תחושה של אינדקס חסר חיות והשראה שלא מאפשר הזדהות אמיתית עם הסיפורים.
לרוב בחרו המחברות לציין פרטים טפלים על אודות "הילדות המורדות" שבספר, להרחיב בתיאורי הופעתן החיצונית (גובהן, צבע שערן, יופיין או גמלוניותן וכיוצא באלה) ומנגד להזניח פרטים חיוניים הנוגעים לייחודיות ולבשורה של כל אחת מהן. כך למשל, על וירג'יניה וולף, שקשה להמעיט בחשיבותה וחדשנותה בשדה ההגות הפמיניסטית ובשדה הספרות העולמית, בחרו המחברות לספר שהייתה דיכאונית ביותר, ושאהבה מאוד את בעלה. זרם התודעה הייחודי שלה והגותה הפמיניסטית המהפכנית לא זכו לשום אזכור.
ואולי מעל לכול, הבחירה למען את הסיפורים כולם ל"ילדות מורדות" מעוררת פליאה ואי נוחות. נקיטת לשון מרד כאן, גם אם כהשאלה מודעת, מאמצת את נקודת המבט של "הסדר הישן". אותן ילדות שהן קהל הקוראות הפוטנציאלי של הספר נכללות פתאום כקבוצה בעייתית, נבדלת, שעצם שאיפותיהן להגשמה עצמית ולהשפעה חברתית הן בגדר מרידה באיזו מלכות. התחושה ששיקולי יח"צ גברו באופן גורף על שיקולים של תוכן ואידיאולוגיה שבהם מתהדר הספר היא תחושה ששבה ועולה אגב הקריאה בו.
הספר הוא חלק ממגמה שהופיעה בשנים האחרונות בשמי ספרות הילדים. ספרים מבוססי ביוגרפיה, הרתומים לאג'נדה מוצהרת. ואכן, אגדות, סיפורי קומיקס וגם סרטי ילדים רוויים גיבורים חזקים, גואלים ומוצלחים ממין זכר. נוכחותן הדלה של דמויות נשיות מקבילות היא מצב הטעון תיקון, והרצון להנכיח דמויות נשיות בתודעתם של ילדים ולהרבות מופעים שלהן על מדפי הספרים מבורך ביותר. אבל ילדים רגישים מזהים היטב סיפור חד ממדי ונטול מורכבות כשהם נתקלים בו.
כדי לתקן את חוסר האיזון המגדרי הקיים, דרושה לנו ספרות המעמידה בקדמת הבמה גיבורות מסדר אחר. כאלה המזמינות ליצור איתן שיחה פנימית עמוקה: גיבורות אירוניות, רבות פנים, מצחיקות באופן יוצא דופן, נפלאות מגדר הרגיל, חכמות ורבות רושם, כמו גם חלשות לעיתים ומלאות חסרונות.
סיפורי התמודדות חשובים בהרבה מסיפורי ניצחון, אנושיות חשובה בהרבה מהצלחה מסחררת. במילים אחרות, נחוצות לנו גיבורות שיעוררו בלב הקוראות והקוראים קרבה ורצון ממשי להידמות להן, ולו במשהו. גיבורות שניתן לאהוב באמת ולהיות כמותן באמת.
סיפורים לפני השינה לילדות מורדות
(100 אגדות אמיתיות על נשים יוצאות דופן)
אלנה פאווילי ופרנצ'סקה קוואלו
עברית: רונית רוקאס
כנפיים וכתר, 2018, 212 עמ'
מיועד לבני הגילים 12־7
