כוח רב טמון בחגים וביכולתם לחלץ אותנו מאפרוריות השגרה ולהוסיף לימי החול צבע ולחלוחית. הספרות התורנית עסקה במועדי ישראל בשני היבטים מרכזיים – הפן ההלכתי והפן הרוחני. הספר החדש "לימים טובים: מדריך הלכתי ידידותי לכל מעגל השנה", מתמקד בעיקר בראשון ועושה זאת בפורמט לא שגרתי, ולצד זאת מנסה לא לוותר גם על ההיבט הרוחני.
המחבר, הרב יוני דון־יחייא, מכהן זה כעשור כרב היישוב הזורעים בצפון וכר"מ בישיבת טפחות. זהו ספרו הראשון. בהקדמה הוא מסביר מדוע בחר בנושא החגים, וכיצד למעשה התחבר הספר: "כרב צעיר במושב הגיעו אלי עשרות שאלות בטלפון ובהודעות לקראת החג. הרגשתי שאין לי רגע פנוי. חשבתי אז: בשנה הבאה אכתוב מראש לקט שאלות מצויות ותשובות קצרות, ואפיץ לתושבים". וכך, שנה אחרי שנה הצטבר האוסף עד לכדי אלפי שאלות ותשובות. זהו גם ההסבר לפורמט הייחודי של הספר.
ספרי ההלכה מתחלקים לשתי סוגות עיקריות: ספרים שיטתיים, דוגמת משנה תורה לרמב"ם ושולחן ערוך לרבי יוסף קארו, שמכסים באופן מקיף את כל ההלכות הרלוונטיות לחג; וספרי שאלות ותשובות כדוגמת שו"ת הרשב"א, הנודע ביהודה וחת"ם סופר, ובתקופתנו אגרות משה, ציץ אליעזר, יביע אומר ועוד. השו"תים מכילים שאלות ייחודיות שאין להן מענה פשוט בספרות ההלכה מהסוג הראשון, ולכן גדולי הפוסקים נדרשו לערוך בירור מתוך הגמרא ומדברי הראשונים והאחרונים כדי להסיק מה יהיה הדין במקרה הספציפי שעליו נשאלו. הסוג הראשון מתאים לקריאה לרוב האנשים, בעוד קהל היעד של הסוג השני הוא בעיקר תלמידי חכמים. שני הסוגים לא נגעו כמעט בענייני מחשבה ורוח הקשורים לחג. "לימים טובים" בנוי באופן ייחודי, שמשלב במידת מה את שני הז'אנרים. כ"מדריך הלכתי ידידותי" הוא מבקש להיות מותאם לקורא הממוצע שאין לו בהכרח ידע רב בהלכה ואיננו בקי בש"ס ובפוסקים. הספר בנוי כולו משאלות קצרות ותשובות לא ארוכות, שהופכות אותו לנוח ונעים לקריאה. הוא מיועד לכל העדות, ומציין כאשר יש הבדל הלכתי ביניהן. תלמידי חכמים שירצו לעיין במקורות ולהרחיב, יוכלו לעשות זאת בעזרת הציונים המופיעים בהערות השוליים.
חנוכה לחייל מילואים
לצד המבט ההלכתי, הספר פותח כל פרק בדיון על מהות החג ועל משמעותו הרוחנית. אכן קדמה לו בעניין זה סדרת "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד, שם החלק הזה אף רחב יותר, אך היתרון של "לימים טובים", מלבד הקיצור והפשטות הרבה, הוא בכך שהוא כולל עצות והדרכות שימושיות, מהסוג שפחות מצוי בספרי ההלכה הרגילים. לדוגמה, הפרק שדן בחודש אלול נפתח בשאלות כגון אילו ספרים כדאי ללמוד בחודש אלול, ואיזו קבלה טובה כדאי לאדם לקבל על עצמו לקראת השנה החדשה. ובהמשך: האם חיילים מדליקים נרות חנוכה באוהל בשטח? האם אפשר לתת מתנות לאביונים בביט או בפייבוקס? כיצד מי שרגיש לגלוטן יקיים אכילת מצה בליל הסדר? ואיך חולה סוכרת ישתה ארבע כוסות?
במקרים שבהם ספרי ההלכה נקטו דוגמאות פחות רלוונטיות, הן מובאות כאן בתרגום לימינו. למשל: מה עושים כשילד קטן שבא עם אביו לבית הכנסת מתחיל להרעיש באמצע תפילת העמידה, והוא זקוק להתייחסות. השולחן ערוך דיבר על "נחש שכרוך על עקבו", עניין פחות מצוי בימינו, אבל אין מי שלא נתקל בילדים מרעישים בזמן התפילה. הפתרון שמציע המחבר הוא להוציא את הילד מבית הכנסת תוך השתדלות שלא להפסיק בדיבור.
הפרק שעוסק בחנוכה פותח אף הוא בנקודת מבט רוחנית על מהות החג, ומתברר שיש לה ביטוי מעשי בכמה מהלכותיו: חכמים ראו את ניצחון המשפחה היהודית כאבן יסוד בחנוכה, מתוך הבנה שהחוסן המשפחתי משפיע על חוסנו של העם כולו ותורם לניצחון. לכן תיקנו חכמים הדלקה לכל בית, ולא לכל אחד ואחת: "נר איש וביתו". המחבר מזכיר כי לפי מקורות שונים המשפחה היהודית שמרה על טהרתה למרות ניסיונותיהם של היוונים לפגוע בה, וגם ההתעוררות של החשמונאים להילחם הייתה קשורה לגזרה נגד זוגות שמתחתנים.
ההשלכה ההלכתית היא שחייל המשרת במילואים אינו צריך להדליק נרות חנוכה, ודי בכך שאשתו מדליקה. לגבי חייל שלא מדליקים עבורו נרות ויש לו אפשרות מעשית להדליק, ישנה הבחנה בין אוהל גדול וקבוע, שבו אפשר להדליק נרות חנוכה בברכה, ובין אוהל סיירים שאינו נחשב "בית" ולכן אין לברך על הדלקת נרות בו.
ביטוי נוסף לעיקרון המשפחתי של חנוכה הוא ההשתדלות שכל בני הבית יהיו יחד בהדלקת הנרות, ובכך יגדל גם פרסום הנס. שאלה מוכרת היא לגבי בן זוג שנאלץ להגיע מאוחר הביתה: האם עדיף להדליק נרות בזמן בלעדיו, או לדחות את ההדלקה עד שיחזור? הפוסקים חלוקים בכך. ההכרעה בספר היא שכדאי לחכות לבן הזוג ולהדליק יחד, וזאת לאור הבנת מהות החג שהיא חיזוק התא המשפחתי.
לא נכנס לפינות
לעומת ספרי הלכה שמרבים להפנות את הקורא לערוך שאלת רב, ובכך הופכים עצמם לפחות שימושיים, "לימים טובים" ממעט להשתמש בשיטה הזו, ומותיר אותה למקרים שבהם הפסיקה אכן תלויה מאוד בנתונים המשתנים (למשל בסוגיית צום יום כיפור למעוברות ומיניקות, ובשאלת סוכה מתחת לעץ).
ככלל אפשר לומר ששיטת הפסיקה בספר היא על פי הזרם המרכזי־שמרני, תוך הכוונה לעיקר הדין והתבססות על גדולי הפוסקים המקובלים. כך למשל בנושא הקטניות. כיוון שהנושא מעסיק מאוד את הציבור, ובכל שנה מחדש נשמעות טרוניות על כך שהאיסור ארכאי ומצריך תיקון, המחבר מקדיש לו לא פחות מאחד־עשר עמודים. בסקירה בהירה הוא מראה מדוע איסור קטניות רלוונטי גם לימינו, אך פורס גם את מגוון הדעות לגבי מצבים שיש המקלים בהם: מאכלים שלא היו מצויים בעת הגזירה, שמני קטניות, תערובות קטניות, מציאות של בני זוג מעדות שונות שאחד מהם רגיל מבית הוריו להקפיד על איסור קטניות והאחר לא – ומותיר לקורא להחליט כמי לנהוג.
הספר אינו נכנס לפינות בשאלות נפיצות במיוחד שהיחס אליהן משתנה מאוד בין המקומות השונים, ולא מתייחס כלל לשאלות כמו ריקוד נשים עם ספר תורה או קריאת מגילה לנשים על ידי נשים. למרות התוקף ההלכתי שהוא טורח לייחס ליום העצמאות, המחבר מדלג על השאלה האם לומר הלל גם בליל יום העצמאות.
מצד שני, וזה בעיניי יתרונו הגדול, "לימים טובים" נוגע בשאלות מעשיות רבות שקשה יותר למצוא להן תשובות בספרי ההלכה הקלאסיים. בכך הוא אכן הופך למדריך הלכתי ידידותי למשתמש, כפי שהוא מבקש להיות. לדוגמה: האם לסלוח לקראת יום כיפור למי שלא ביקש ממני סליחה? האם מותר לצחצח שיניים בצום? האם מותר ליטול כדור שנועד להקל על הרגשת הרעב בצום? איך עושים "על האש" בחג? האם למי שעייף מותר לשבת בזמן ההקפות בשמחת תורה? איך לנקות צעצועים של ילדים לפסח? מה מברכים על מצה מטוגנת ("מצה בריי")? אילו דגשים הלכתיים צריך להכיר מי שעורך את ליל הסדר בבית מלון? וכיוצא באלה. יש לציין שקדמו לו הרב אליעזר מלמד והרב יוסף צבי רימון, שהתייחסו לרבות מהשאלות האלו בספריהם, אך היתרון בספר הנוכחי הוא באפשרות למצוא במהירות מענה לשאלות הנפוצות ביותר. כרב מושב, הרב דון־יחייא מתייחס גם לשאלות שרלוונטיות לחקלאים ולבעלי חוות לגידול בהמות (מכירת מבכירות, מה לתת לצאן ובקר לאכול בפסח).
למי נועד הספר? הוא עשוי להתאים למנעד רחב של גילים, מבני נוער ועד מבוגרים, שרוצים לקבל לקראת כל חג סקירה מהירה של הלכותיו המרכזיות ותשובות לשאלות מצויות, ועל הדרך להרוויח גם טעימה על עבודת ה' והצדדים הרוחניים של החג, שבעיקר מותירה טעם של עוד ורצון להרחיב בכך יותר. עבור מי שמחפש תשובות פרקטיות, בהירות ונעימות לשאלותיו על החגים, "לימים טובים" עומד בשורה אחת עם סדרת פניני הלכה וספרי הרב רימון. יתרונם עליו הוא בהיקף השיטתי (פניני הלכה) ובסקירת השתלשלות ההלכה ותרשימי הזרימה (ספרי הרב רימון), אך מעלתו היא בפורמט הקצר והידידותי, שהופך אותו לספר שימושי מאוד שראוי להיות בכל בית.
