מוזר ככל שיהיה לחשוב על כך, בימים אלו ישראל נמצאת בעיצומם של החיפושים אחר נציג לאירוויזיון. במסגרת התוכנית "הכוכב הבא" שמשודרת במתכונת מיוחדת לאור המצב, ייבחרו את הנציג או הנציגה שיישלחו ב-11 במאי לשוודיה וייצג את ישראל על במת התחרות הגדולה באירופה. מי שזה לא יהיה, ודאי ישמח לשמוע שנכון להיום, ישראל נמצאת בראש טבלת ההימורים, אך החדשות הפחות טובות הן שיש מי שממש יתאמץ שישראל בכלל לא תגיע לתחרות, ואולי גם יצליח.
היום התבשרנו שלאחר קריאתם של מנהלי איגוד המלחינים האיסלנדי, כעת גם באירלנד מנסים להדיח את ישראל מהתחרות. אמש פורסם כי מאות מכתבים נשלחו לרשות השידור האירלנדית בבקשה להחרים את האירוויזיון במידה וישראל תשתתף בו. אותם כותבי מכתבים טענו כי ביטול ההשתתפות מהתחרות יביע סולידריות והתחשבות עם תושבי עזה, אך השתתפות בתחרות לצד ישראל תתמוך ב"זוועות שהיא מבצעת ברצועת עזה, בעוד היא מנסה להציג את עצמה כמדינה ליברלית על ידי השתתפות באירוויזיון".
כזכור, איגוד המלחינים והסופרים האיסלנדי פרסם בשבוע שעבר הצהרה בה טען כי אם ישראל משתתפת, על איסלנד לפרוש מהתחרות, בדומה לאיום לגבי השתתפות המשלחת הרוסית עם פרוץ המלחמה נגד אוקראינה וטען כי "עלינו תמיד מוטלת החובה לנקוט עמדה נגד רצח של אזרחים חפים מפשע…האירוויזיון אמור להיות מרחב של אופטימיות ושמחה ולא הפעלת כח צבאי". בנוסף להן, גם אתר המעריצים הרשמי של האירוויזיון, ה Eurovoix, הכריז כי הוא לא מתכוון לעקוב אחר בחירת נציג ישראל לאירוויזיון דרך התכנית "הכוכב הבא" כיוון כשמשתתפים בתחרות מספר חיילים מה שהופך אותה ל "כלי פוליטי לקידום הפעולה הצבאית".
קולן של שתי המדינות הקורא להחרים את ישראל נשמע חזק וברור, אבל הוא ממש לא היחיד. רק לפני שבוע ב 10.12 איגוד השידור האירופאי (EBU) נאלץ לפרסם הבהרה בעקבות דרישה שלגופים באירופה ובעולם לברר את העניין, ונראה שהיו שמחים אם השנה ישראל הייתה נשארת מחוץ לבמה.
אחד מהטיעונים החזקים ביותר של כל אלו הקוראים להחרים את ישראל הוא הצעדים שננקטו נגד ממשלת רוסיה. כזכור, בעקבות הפלישה הרוסית לשטחי אוקראינה, הורחקה המדינה מהתחרות שהתקיימה בשנת 2022 ולא השתתפה גם בזו של שנת 2023. ההשוואה כמובן אינה במקום, אך כידוע – היצמדות לעובדות היא לא הצד החזק של העולם בכל הנוגע למצב הנוכחי בישראל. כתוצאה מכך, נשאלת השאלה: האם השנה מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה בפעם הראשונה מנושלת מהתחרות?
בכדי לענות על השאלה הזו, צריך לחזור מעט אחורה בזמן, ולהביט על ההיסטוריה של מדינת ישראל בתחרות. השנה הראשונה בה מדינת ישראל השתתפה באירוויזיון הייתה בשנת 1973, כאשר התגלה די בהפתעה שהיא נמצאת ברשימת המדינות הזכאיות עקב היותה חברה בתאגיד השידור האירופאי. זו הייתה כניסה די רועשת, זמן מאוד קצר לאחר טבח הספורטאים במינכן וכמובן מלחמת יום הכיפורים. אולם באותה השנה, על פי דבריה של הנציגה אילנית, מלבד הגברת האבטחה על המשלחת, ישראל זכתה ליחס די ידידותי. מאז היא רשמה לעצמה מספר לא מבוטל של ניצחונות או מקומות מכובדים בסיום המרוץ. מלבד המדינות המוסלמיות שנאלצו לצפות מהצד, לא היה מי שיתלונן על השתתפותה של ישראל ונוכחותה באולם התקבלה בשלווה יחסית.
אך בעשור האחרון מראה על מגמה שונה. אחראית לכך, בין השאר, תנועת ה-BDS שהוקמה בשנות ה-2000 והיא המובילה העיקרית של החרם נגד ישראל בעולם, גם זה התרבותי. בכל שנה, מובילה התנועה קמפיין כנגד השתתפות ישראל באירוויזיון, בין אם על ידי החתמת אמנים בולטים על עצומה הקוראת לחרם התחרות או על ידי שליחת עדר בוטים לרשתות החברתיות, שיזייפו מאבק ציבורי חוצה יבשות.
השיא הגיע בשנת 2019, שישראל, אירחה בתל אביב את התחרות. הרשתות החברתיות התפוצצו משנאה וקריאות נגד ישראל. ומי היו אז המדינות הבעייתיות מכולן? נכון, אירלנד ואיסלנד.
עוד באוקטובר הודיעה אירלנד כי חברת השידור האירית תאפשר לעובדיה להחרים את האירוויזיון בישראל לפי צו מצפונם. הגדילו לעשות נציגי המשלחת האיסלנדית שבחרו לנופף בדגלי פלסטין למול המצלמות במהלך מתן הנקודות, מה שייצר תמונת ניצחון לתנועה הפרו-פלסטינית והאשמת ישראל בניסיון להעלים את הרגע הזה מהמסך.
שנתיים לאחר מכן, בזמן מבצע "שומר החומות" התגבר שוב גל הקריאות לחרם בטענה ש"ישראל עדיין מורשית לקחת חלק בתחרות בזמן שהיא מבצעת פשעי מלחמה על פלסטין. גולשים רבים, בעיקר חובבי אירוויזיון, הציעו להחרים את ישראל רק בכדי לראות האם זה יוכל להפחית את ה"התעללות בפלסטינים".
בכל שנה ישראל מוצאת את עצמה מחדש על המוקד כאשר התחרות מתקרבת. לפעמים מדובר בקולות בודדים שאין סיבה להתייחס אליהם ולפעמים זה מגיע לפגיעה של ממש בניקוד. ועדיין, היא מעולם לא נדרשה לוותר על השתתפותה והפעמים היחידות שעשתה זאת היו מבחירה שלה.
ומה לגבי השנה? הצהרתו של איגוד השידור האירופאי בה כי מדובר ב"תחרות מוזיקה ולא תחרות בין ממשלות", מאשרת באופן כזה או אחר שגם השנה ישראל תשתתף באופן תקין בתחרות. אבל צפוי לה מאבק לא פשוט, לצד המאבק ההסברתי הרגיל, ובו היא תאלץ להדוף את ההאשמות נגדה ולנסות שוב להזכיר שאחד העקרונות המרכזיים בתחרות, גם כשמדובר בישראל, הוא להשאיר את הפוליטיקה בצד ולתת לכישרון להכריע.
