עוגת בַּטֶנְברג, מלמדֵני שירות התמונות של גוגל, היא עוגה עשויה משבצות ורודות וצהובות. מראה שאינו מעורר תיאבון כלל. עטיפת "שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי" בשפת המקור האנגלית ובתרגומים לועזיים עשויה שילוב של המשבצות הזרחניות עם קווי פאזל. כי הגיבורה, שאיננה הקשישה אלזי כי אם חברתה הקשישה פלורנס, צברה בחדרה בבית האבות 23 עוגות כאלו שקנתה בחנות המוסד, מִטעמי דמנסיה, דהיינו סניליות; וכן משום שבספר מתפענחות-לא-מתפענחות תעלומות בלשיות על רקע זיכרונה המתפורר.
ספרה הקודם של ג'ואנה קאנון, הטוב פחות מהנוכחי, "הצרה עם עזים וכבשים", היה רווי אזכורי עוגות וממתקים בריטיים, והפתרון של המתרגם והמו"ל שי סנדיק היה אז להוסיף לקסיקון בנושא. אבל דימוי חזותי בעטיפה אינו דבר שנפתר בלקסיקון. תמונת העטיפה שנבחרה למהדורה העברית (פרי עיצובה של חן יאקה שומרון) היא ההברקה הראשונה שפוגש הקורא, או בעיקר פוגשת הקוראת. בעמודי הספר עצמו היא תפגוש גם בהברקותיה השופעות של קאנון ובהברקותיו התרגומיות של סנדיק.
על העטיפה פיל בחדר מְטֻפָּט. הפיל, וזה נזכר בספר, נחשב משום מה לבעל זיכרון ארוך. והפיל בחדר הוא הדבר הגדול והמכריע שיש מי שרואה ויש מי שלא. אלזי שבכותרת הספר קשורה לזה באופן שלא כאן המקום לפרט; זה יתגלה בהפתעה שתתרגש על הקורא בסוף. והצעיף האדום שהפיל עונד – הוא כבר מן הפריטים הנוגעים לתעלומה הבלשית ולתהליכי הזיכרון של פלורנס. הבחירה בעטיפה החדשה, נגד הזרם של מהדורותיו הלועזיות של הספר, מלמדת על הרגישות שנדרשה להוצאת הספרים, ושהיא עמדה בה היטב: הספר אנגלי עד לשד עצמותיו, ממש טובל ביסקוויטו בתה של חמש ורגליו בים הצפוני, וזה דבר שצריך לדעת לקלף בלי לקלקל, כדי להגיע אל הפנים הכלל-אנושי.
כלל-אנושי, אמרנו, ועוד קודם אמרנו רגישות, ואלה הם ענייני היסוד ברומן. מתחת לסבך של תעלומות ותעתועי רציחות, רוחשת קרקע דשנה של שיעורים באמפתיה. איך זה להיות זקנה? איך זה להיות דמנטית? איך זה לחיות בשולי החברה כקשישה – ואיך זה, בעצם, לחיות בשוליים כל החיים? ואיך זה לשאת חמישים שנה אשמה, אולי מדומיינת? הקשישים במוסד, לעיתים עריריים, לעיתים מעורערים, תכופות גם וגם, מלמדים אותנו על כל זה בעזרת רגישותה של קאנון כסופרת וניסיונה כרופאה פסיכיאטרית.
אם יש בעיה בספר, זו בעיה שכנראה סובלים ממנה אלה שאינם מצוידים בזיכרון של פיל ובסבלנות של פיל. הספר הזה הוא מבוך על מבוך: רשת של תעלומות בלשיות שחלוף השנים סיבך, על גבי רשת של זיכרון מתפורר ושקרן. זהויות כפולות ומתפצלות ומבויִים עלילתיים מפולשים וסתומים יש בכל אחת מן הרשתות. הקורא המגיע אל הספר מעולם ספרי הבלש אולי יוכל להן; אבל הקורא המגיע מהמסורת שהספר שייך אליה לכאורה, מהרגלי הקריאה המתמקדים בנפש ובאמפתיה, עלול לאבד את ידיו ורגליו.
שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי
ג'ואנה קאנון
מאנגלית: שי סנדיק
תמיר // סנדיק, 403 עמ'
