02ספר שקראת פעמיים. חמישה חומשי תורה, שקראתי הרבה יותר מפעמיים. מדהים איך בכל פעם אני מגלה גילוי חדש ואיך הוא מסמן לי את התקופה שבה אני נמצאת ומאיר לי את הדרך. הקריאה מחדדת אצלי את העוצמה שבידיעה לספר סיפור מרתק מלהיב ייחודי ובכל פעם לסקרן מחדש אפילו שהסוף ידוע מראש.
03דמות שמעניקה לך השראה. האחיות שלי שמחה, גאולה, אסתר, רחל ואילנה שהקימו בתים באשקלון ונולדו להן ילדים ונכדים. במלחמה הזו הן לא עזבו את העיר והמשיכו לחיות, לכאוב ולרוץ לממ"ד. הן פטריוטיות אמיתיות והאופציה לעזוב לא קיימת מבחינתן – זה ביתן, והן יצקו בו ערכים ובדרך זו ימשיכו ויישארו בעיר, כי אין להן ארץ אחרת.
04 מקום המפלט שלך בימים אלה. הסטודנטים והסטודנטיות שלי. כשהתחלתי את הסמסטר הרגשתי שזה ניצחון הרוח שלי ושלהם. הם משתפים אותי בחוויות הכואבות של המלחמה ואני מוצאת את עצמי בוכה איתם ושמחה איתם ובעיקר מעניקה להם, והם לי, רוח גבית. מי שחשב לעצור את העם הזה מללמוד, להשכיל, לצבור ידע, להתקדם ולקדם לא הצליח. זה הניצחון האישי שלי.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. הייתי שמחה לשבת לקפה עם מנחם בגין, מנהיג דגול שליבו היה תמיד במקום הנכון ובשל כך נשבר לרסיסים כשחווה אובדן וכאב. מנהיג שקיבל אחריות מתוך אמונה שהוא אחראי על כל מה שקרה במשמרת שלו. הייתי מצרפת לפגישה גם את אבא שלי אברהם ז"ל, שהעריך את בגין על דרכו ואמונתו והרגיש החמצה על שלא הבין עד הסוף את פרישתו המיוסרת של בגין עד ליום מותו. אבא היה אומר לו שהעניש את עצמו עונש כבד מדי.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם בתי ליאב בת ה־13. הייתי שמחה לחזור ליום אחד לספסל הלימודים, לחוויות הנעורים, לקבוצת הבנות החברות, לפטפוטים ובעיקר לחוויה שבה כל יום העולם מלמד אותי נדבך נוסף וחדש.
07 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. שירו של שלמה ארצי, נוף ילדות. "בגן העדן של ילדות אשר היה פורח / הייתי חלק מהנוף, היום אני אורח". תמיד ארגיש חלק מהעיר אשקלון שהיא עיר ילדותי ונעוריי, ועל אף שכבר שנים איני תושבת העיר, באשקלון אני מרגישה בבית.
08 עם מה את נרדמת. עם קריאת שמע על המיטה, ובימים אלה אני מוסיפה גם תפילה לשלום חיילי צה"ל ולהחזרת החטופים לביתם. המחשבות עליהם אינן מרפות ממני ואני חושבת עליהם רגעים לפני השינה ושולחת להם אנרגיות טובות ומתפללת בליבי ומתחננת שיחזיקו מעמד עוד קצת, ושיאמינו שיחזרו הביתה בקרוב.
