בדינמיקה שבין הילד לברווז יש תזכורת חיה למבט הילדי

לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? (שואל הברווז המאויר)

לַיָּם (משיב הילד).

בִּשְׁבִיל מָה?

סְתָם.

בחוף הים מוצא הילד פקק בודד, צינורות נטושים ומסרק שבור. בעוד הילד נרגש מכל מציאה, בן  שיחו הברווז לא מבין מה נפלא כל כך במציאות שעל החוף, ויותר מזה: הן חסרות תכלית בעיניו. הפקק לא שייך לשום בקבוק, את הצינורות אף אחד לא צריך, והמסרק? הו, מסרק שבור זה זבל, ועם זבל לא משחקים.

עם טקסט מינימלי, איור נטול פרטים ואפס מסבירנות, ענת ורשבסקי מפליאה להדגים איך ב"סתם" גלום "הכל", ואיך סתם פקק וסתם צינור וסתם מסרק הם מקור לשעשוע מתמשך. הילד חורץ בחול, יוצר גשרים ומזרים מים בנחלים, בעוד הברווז עומד לצידו ולא מבין מה הצורך בפסולת הזו. הילד מייצג עמדה ילדית, כזו הנכונה למשחק ויצירתיות, בעוד הברווז מייצג עמדה בוגרת ותכליתית.

הפער שבין שתי העמדות הללו עובר יפה באיורים. כבר בהתחלה מוקדשת כפולת עמודים המתמקדת ברגליהם של השניים: הילד יחף, והברווז נעול בנעליו. עמידה יחפה מבטאת מפגש עם הקרקע ונכונות לגעת ולהתלכלך. הבחירה להדגיש את הפער באמצעות נעליים היא קולעת ובעיקר מצחיקה, שכן הברווז נעול בנעלי עקב. רק לאחר שהברווז מוכן לחלוץ את נעליו ולהשתתף במשחק, הוא עובר שינוי ממפגן מרוחק וביקורתי לחיוך שיש בו הנאה וסיפוק. גם הוא מוצא לפתע חפץ כלשהו, שהופך מיד לחלק מהמארג המשחקי.

איורי התוצרים המשחקיים פרושים על פני שטח נרחב. כך למשל, כפולה שלמה מוקדשת לחריצים עגולים שהפקק יצר בחול. הריבוי הזה מעניק תוקף של חשיבות לפעולה המשחקית הקטנה ומייקר את נוכחותה.

בדינמיקה שבין הילד לברווז יש תזכורת חיה למבט הילדי, שרואה את הנקודות שעל רצף הדרך, בעוד "המבט הבוגר" ממוקד במטרה וביעד. מעבר למסר שמעודד יצירתיות ומבט רב־אפשרויות, שבו פקק הוא לא רק לבקבוק ומסרק הוא לא רק לשיער, יש בסיפור קריאה לנינוחות שב"סתם", להוויה שהיא חסרת תכלית והיא לכשעצמה הדבר שאפשר להשתהות בו. ההליכה אל הים היא עצם הדבר, מבלי צורך לתת סיבה או נימוק, "כדי לטייל", "כדי לשחק" ואפילו לא "כדי לנשום אויר". סתם, ים.

אחרי שהברווז משתחרר מכבלי נעליו ונפשו ועובר לצד הילד, מגיעה ילדה (יחפה) ואריה (בנעליים).

מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? (שואלת הילדה)

סְתָם (משיב הילד).

אֶפְשָׁר גַּם?

ורשבסקי התפרסמה כיוצרת מחוננת כשאיירה את "מסעדה בקצה הקוטב" של נורית זרחי, וכעת זהו ספרה הראשון ככותבת. טמונים בו עושר, בהירות ותבונה ילדית קסומה, ואין לנו אלא לחכות ליצירותיה הבאות.

 

סתם ים

כתבה ואיירה: ענת ורשבסקי

בהוצאת כנרת זמורה

לגילאי 3 ומעלה