01 זיכרון ילדות תרבותי. הסרט "צלילי המוזיקה". בתור ילד הלכתי לסרט עשרות פעמים וממש למדתי את השירים והדיאלוגים בעל פה. לימים ניתחתי את הגאונות בהפיכת סיפור על רקע היסטורי של מלחמת העולם השנייה למחזמר מרגש, מלוהק בקפידה, שמתוסרט וכתוב באופן מושלם.
02 דמות שנותנת לך השראה. אהוד מנור. זכיתי לחלוק איתו חדר בקול ישראל בתל־אביב. מבחינתי זאת הייתה אוניברסיטה עם מורה לחיים. זכיתי לקרוא שירים שלו רגע אחרי שנכתבו, ולמדתי את היכולת לשלב בין עיתונות, תרבות ויצירה ובעיקר להישאר צנוע ותמיד בגובה העיניים.
03 מקום המפלט שלך בימים אלה. חדר העבודה בבית הוא גם חדר הבריחה שלי. שם אני צולל לעולמות פרטיים של כתיבה ודמיון. בימים אלה אני כותב לתיאטרונטו מחזה שקשור לעבודה במדיום הרדיו שאני כל כך אוהב, וזה ממלא אותי באושר.
04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. לא להתחלף אבל להיות זבוב על הקיר בחדר העבודה של נתן אלתרמן כשכתב את "הטור השביעי" המשובח שלו. אלתרמן היה בעיניי מכשף השפה העברית והייתי רוצה להיות נוכח בכמה רגעים כשבישל את הקסמים שלו.
05 ספר שקראת פעמיים. "ג'וני שב משדה הקרב" של דלטון טרמבו. רומן מופתי מ־1932, רלוונטי מאוד להיום, על חייל צעיר שנפצע קשה מאוד במלחמת העולם הראשונה. הספר עוסק במשמעות המוסרית של הישגי הרפואה, בכדאיות המלחמה ובמשמעות של חיים פיזיים, רגשות ורוח האדם.
06 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. פונגוס, פשטידת התרד הספרדית של מרים, אמא שלי האהובה, דור 14 בירושלים, שחגגה בימים אלה 92. היא עדיין אופה אותה והריחות מהתנור שלה ממלאים אותי אושר גדול.
07 מה שם קבוצת הוואטסאפ המשפחתית שלך. "אנחנו ביפן", לזכר נסיעה משפחתית מדהימה לארץ השמש העולה. מסע שמזכיר לנו עד היום נופים, מאכלים, אמנות ומנהגים שלא דומים לאף מקום אחר על הגלובוס.
08 עם מה אתה נרדם. בדרך כלל עם ספר, ליד המיטה שלי יש ערימה של ספרים שאני קורא בדילוגים.
