"דיברתי עם אמא של קים קרדשיאן ואז היא כתבה פוסט שהיא לצד ישראל"

כשהכול התחיל היה ליאור סושרד בטיסת קונקשן מארצות הברית ללונדון בדרך לישראל. כשנחת בלונדון חיכו לו מאות הודעות, והוא הבין שמשהו חריג קורה. את החלק השני של הנסיעה הביתה כבר עשה בלב כבד, בידיעה שהכול השתנה. בבת אחת התרוקן היומן שלו. הופעות בארץ ובחו"ל, השתתפות באירועים ופרויקטים עסקיים. "התחילה תנועה של אנשים שרוצים לבוא דחוף לארץ, ומולה תנועה של אנשים שרוצים לברוח מהמלחמה. חבר עם מטוס פרטי הציע לנו לטוס איתו עד שהמצב יירגע, אבל החלטנו להישאר, להיות בבית, כמו כל עם ישראל".

מהר מאוד הבין סושרד שהוא יכול לנצל את כישרונו כמנטליסט בינלאומי, וללכת לבקר פצועים, חיילים ומפונים. "ביקרתי הרבה בתל־השומר, גם עם סיינפלד שהגיע לביקור הזדהות. הסיפורים מדהימים, ישבתי עם פצוע בחדר אחד והוא מספר לי 'החזקתי את הדלת של הממ"ד, עד שמחבל ירה לי על הדלת וירה בי. רדפתי אחריו והוא ברח עם המיצובישי שלי'. בחדר השני מספר לי פצוע אחר שפתאום מתוך מיצובישי בחצר שלו, יוצא מחבל. הסיפורים התחברו אחד לשני. את החיילים פגשתי בשטח ובבסיסים, וגם במקומות סודיים. ביקרתי הרבה מפונים שחוו טרגדיה, בהתחלה לא ידעתי אפילו מה לומר להם".

"אסף חממי היה אדם מדהים, הייתה תקופה של חוסר ודאות עד שנודע שהוא נרצח וגופתו בעזה. אני מרגיש סוג של סגירת מעגל להופיע בפני הפלוגה שלו. זה ממש מופע בשבילו, ואני מקווה שאצליח במשהו קטנטנן להקל על החיילים שלו, שחוו כל כך הרבה"

מה אומרים להם?

"‫המופע שלי נורא מצחיק ומבדר ‫ומשלב הרבה את הקהל. ‫מה אני אמור לעשות עכשיו? בדרך כלל ‫אני פותח את ההופעה במשפט: 'נעים להכיר את הקורבנות שלי להערב'. זה משפט שאני לא יכול להשתמש בו היום. או משפט כמו, 'אם אני אגלה לך איך עושים את זה אני אצטרך להרוג אותך', אי אפשר להגיד דבר כזה לאנשים שחוו תופת.

"אלה עוד הפרטים, בהתחלה עלו לי שאלות יותר מהותיות – אני יכול להדהים בכלל? להצחיק? למה בכלל קראו לי? כשזמר בא ושר הוא מחבר את הקהל לרגש דרך השיר. אני צריך אינטראקציה עם הקהל, אבל גיליתי שסוג הבידור הזה חודר את הכול. וגיליתי שזה עושה טוב גם לקהל וגם לי. וזה דרבן אותי להמשיך.

"חיילים במיוחד אוהבים את המופע, הוא עושה להם טוב בין לחימה ללחימה. קרה גם משהו מאוד עצוב, בסוף ההופעה אני מצטלם סלפי עם החיילים, קרה שקיבלתי כעבור כמה ימים את התמונה עם סימון על חייל מסוים שנהרג. לפעמים אני חושב שזכיתי להעלות על פניו את החיוך האחרון. זה קורע לב".

"הופעתי גם לחבר'ה מפלס"ר צנחנים ‫לפני שהם יוצאים להתרעננות בבית, ‫סוג של מעבר מעזה הביתה. זה נורא משמח אותי ולכבוד הוא לי להדהים אותם ולזרוע אופטימיות ושמחה בכל הדבר הזה, זו השליחות שלי בעת הזאת".

 

‫מפגישתנו הוא ממשיך לדרום, לערב מיוחד שבו יופיע בפני אוגדת עזה, או כפי שהוא מכנה אותה, "האוגדה של אסף חממי". ספיר, אשתו של אל"מ חממי שנהרג ב־7.10, היא מפיקת אירועים וחברה של סושרד. בשנה שעברה הוא הופיע ביום הולדתו הארבעים. "אסף היה אדם מדהים, הייתה תקופה של חוסר ודאות עד שנודע שהוא נרצח וגופתו בעזה. אני מרגיש סוג של סגירת מעגל להופיע בפני הפלוגה שלו. זה ממש מופע בשבילו, ואני מקווה שאצליח במשהו קטנטן להקל על החיילים שלו שחוו כל כך הרבה".

אנחנו נפגשים בדירתו המעוצבת של סושרד (42) בשכונת בבלי בתל־אביב שבה הוא גר עם אשתו טל ושלושת ילדיהם. מהקומה ה־24 נפרש לפנינו נוף אורבני שנמשך עד הים הפתוח. הסלון כולו מלא בנגיעות של גיבורי־על וקוביות הונגריות – שני הדברים החביבים עליו מאז ילדותו. הוא גדל בחיפה, הצעיר מבין שלושה ילדים. הוא היה ילד לא מקובל, נחבא אל הכלים וביישן, הכי רחוק שאפשר לדמיין מהדמות שלו היום.

"הטריקים שהייתי עושה, אז הייתי קורא לזה טריקים, היו מנגנון ההגנה שלי מול אנשים. כבר אז הייתי מבקש מהם לחשוב על חפץ ולכתוב אותו על דף והייתי חושף אותו. ככה הייתי פותח את השיחה. באותה תקופה לא רק שלא הייתי מקובל, אלא חוויתי בריונות מהחבר'ה היותר מקובלים. הייתי סופר חננה, ילד שמתעניין במלחמת הכוכבים ובחזרה לעתיד". לאט־לאט הוא התחיל להופיע בימי הולדת וללמוד יותר ויותר את תחום המנטליזם, "אבא שלי היה לוקח אותי להופיע בכל מיני מקומות, הוא היה מחכה לי, ואני קיבלתי 50 שקל. זה משהו שמאוד בער בי. הייתי אובססיבי להופיע, רציתי להראות את מה שאני יודע לעשות ולהדהים את האנשים סביבי. כדי להשתכלל הייתי רוכש ספרים שקשורים לתוכן של העולם שלי מחו"ל, גנבתי מאמא שלי את מספר כרטיס האשראי. בדיעבד אני יודע שהיא ראתה חיובים של עשרות דולרים לספר וכנראה הבינה, אבל לא נזפה בי. מאז ומתמיד זה היה שם, וזה הדבר שרציתי לעשות".

"קריס ג'נר, אמא של קים קרדשיאן,‫ כתבה באינסטגרם שלה 'אני רוצה שלום לכל הצדדים', ‫‫התחלתי לדבר איתה ולהסביר לה ‫בצורה מאוד אובייקטיבית ‫את כל מה שקרה, ‫את העובדות, את הדברים, ‫ואז היא כתבה פוסט שהיא עומדת לצד ישראל"

אז, קראו לך קוסם מן הסתם, והיום אתה מנטליסט. איך אתה מגדיר את התחום?

"מנטליסט בעצם משתמש ביכולות שקשורות לסוגסטיה, שזה להשפיע אנשים, לקרוא אנשים, להבין את שפת הגוף של מי שמולך, להשתמש בתקשורת מילולית ולא מילולית, פסיכולוגיה והבנה של איך אנשים חושבים".

אחרי הצבא, עם שני אחים שהצטיינו באקדמיה, הוריו ציפו שגם הוא ילך ללמוד. במקום זה הוא שכלל את היכולות שלו, והתחיל להופיע, לעיתים בחינם, כדי לרכוש ניסיון וקהל. במקביל לכך הוא התפרסם בכלי תקשורת מקומיים והתארח בתוכניות בוקר ובתוכניות בידור שבהן הצליח לשבות את לב הקהל. הפריצה המרכזית שלו הייתה עם הזכייה בתוכנית "אורי גלר מחפש את היורש", שעלתה לשידור בסוף שנת 2006, שבה התחרו מספר קוסמים ואמני חושים. במשך השנים הרבה סושרד להופיע בתוכניות אירוח ובהן אפשר למנות את תוכניתו של לארי קינג, "The Tonight Show" של ג'יי לנו, תוכנית הלייט נייט של ג'יימס קורדן, תוכניתה של ברברה וולטרס, והתוכנית של אלן דג'נרס.

מה אתה עושה כשקורית לך פדיחה בהופעה?

"כמו שפתאום איזה גיטריסט־על מנגן בגיטרה, ונקרעים לו שני מיתרים, וכל הקהל נבהל וחושב 'וואו נקרע לו מיתר', אבל אז הוא מתחיל לנגן על כל האחרים. זה מראה שהוא תותח. אם לביונסה נופל המיקרופון או פתאום הוא לא עובד, אז היא תספר בדיחה, וכולם יצחקו. או אם זמר יחליק על הרצפה, הקהל לא יכעס, הוא יצחק. אז גם במופע שלי. המופע גדול, קורים בו הרבה דברים, ויש הרבה בדיחות והרבה סיפורים. אם בתוך כל זה יש משהו שלא הצליח – כי זה לא מדע מדויק, ויכול להיות שזה לא מצליח – זה מתערבב עם הדברים שכן הצליחו. אני בתור פרפורמר צריך לדעת איך לצאת מפדיחה טוב ולספר על זה בדיחה ולהמשיך הלאה.

"באחת ההופעות האחרונות עלה מתנדב שבא להרוס לי את כל הקטע, אבל הוא מהצד שלו, חשב שזה צחוק. אגב, בבר מצוות תמיד יש ילד שרוצה להרוס את ההופעה, אני מזהה אותו, וישר אומר לו להרים את היד ואז אומר לו 'אני רואה שהרמת את היד', ואז אני הופך אותו לכוכב, ואין לו מה להפריע יותר. אותו דבר כאן. בא המתנדב ורוצה להרוס את ההופעה, בקטע מצחיק, לא בקטע רע, ופתאום אני הופך אותו למלך של המופע, זרמתי איתו וזה עשה רק טוב".

המלחמה הובילה את סושרד להיות פעיל יותר ברשתות החברתיות ולייצג את העמדה הישראלית בעולם. "זה עלה לי ב־20 אלף עוקבים שעזבו. בדיעבד אני חושב שזה בסדר, כי ‫אני לא רוצה אנשים בסגנון הזה בחשבון שלי. לקח לי קצת זמן להבין לאן להפנות את הכוחות שלי, ולהבין שלריב עם איזה דביל שיש לו 50 עוקבים זה בזבוז משאבים ולא חכם. מהר מאוד נכנסתי להרבה קבוצות של הסברה כדי לקבל כמה שיותר מידע שיסייע לי להעביר את המסרים הנכונים. תוקפים אותי על אפרטהייד? יש לי בריף מוכן מה להגיב. לצערי הרבה פעמים הרגשתי שאני נכנס בקיר, ‫כי אין פה אינטלקטואל, ‫אין פה דיון. אני מוכן לנהל דיון עם מישהו שטוען שאני לא בסדר, אבל מישהו שצורח בלי הפסקה ‫'מהים לנהר' בלי להבין בכלל על מה מדובר, זה בזבוז זמן. העולם הופך להיות כזה, ‫עולם של אמת שהיא לא אמת, ‫שקר שהוא לא שקר, ‫הכול בעיני המתבונן, ‫הכול מאוד סובייקטיבי. ‫אני יכול לחשוב ככה, אתה יכול לחשוב ככה, ‫העובדה היא לא באמת עובדה. גם הטיימינג של ה־AI הגיע בזמן לא טוב. פתאום אתה רואה תמונה ואתה אומר, זה אמיתי? אולי זה לא אמיתי‫?"

"ישבתי עם פצוע בחדר אחד והוא מספר לי 'החזקתי את הדלת של הממ"ד, עד שמחבל ירה לי על הדלת וירה בי. רדפתי אחריו והוא ברח עם המיצובישי שלי'. בחדר השני מספר לי פצוע אחר שפתאום מתוך מיצובישי בחצר שלו, יוצא מחבל"

עם הזמן מלחמת ההסברה שלו הפכה ממוקדת יותר. "אני פונה לאנשים שאני מכיר שיש להם הרבה עוקבים, ומנסה להסביר להם את הצד שלנו. אמא של קים קרדשיאן‫ כתבה באינסטגרם שלה 'אני רוצה שלום לכל הצדדים', ‫היא הרימה לי להנחתה, ‫התחלתי לדבר איתה. אני מדבר איתה ומסביר לה ‫בצורה מאוד אובייקטיבית ‫את כל מה שקרה, ‫את העובדות, את הדברים, ‫ואז היא כתבה פוסט שהיא עומדת לצד ישראל. לקחתי לעצמי ‫את הקרדיט, זה עזר לי. אני מדבר עם ספורטאים שאני מכיר ומסביר להם, וזה הרבה יותר משמעותי מבחינתי, במקום לבזבז זמן על הילדים שצועקים 'פרי פלסטין', אני משקיע את הזמן באנשים שיש להם מיליוני עוקבים, ‫גם אם אותו שחקן לא יעלה את הפוסט, ‫אני לפחות מסביר לו מה באמת קורה. ‫הקרב על ההסברה הוא קרב די אבוד, ‫כי במספרים אנחנו מפסידים, ‫לא משנה מה יקרה. הם יכולים עכשיו להחליט ‫שישראל היא פולש מהחלל החיצון, כ‫שיש לך שני מיליארדים שיפיצו את זה ‫בטיקטוק, זה מה שיתפוס".

אחרי השבועות הראשונים של החששות וביקורי הפצועים, חזר סושרד לטוס בעולם. הוא הופיע במיאמי, בניו־יורק ובמקומות נוספים, בעיקר במופעי התרמה לטובת חיילי צה"ל או המפונים. "ניצלתי ‫את היכולת שלי ואת הבינלאומיות כדי ‫להביא את הקהל ואת החברים העשירים, המיליונרים והמיליארדרים שבאו ותרמו".

אירוע התרמה יוצא דופן שהשתתף בו היה מופע "האסק", המיועד לציבור החרדי. "‫זה היה סנסציה. הייתי צריך להסביר להם בהתחלה שאני לא קורא בכוכבים או משהו כזה, ‫שאין לי כוחות מיוחדים, הסברתי להם שמדובר בסופו של דבר בפסיכולוגיה. אבל גם אז זה היה מאתגר כי אי אפשר להעלות נשים לבמה ואי אפשר לספר בדיחות מסוימות, אבל המופע עבד מצוין, והקהל עמד על הרגליים. הם היו בהלם, וזה היה מדהים".

 

היו עוד הופעות פחות קונבנציונליות. "הופעתי גם באבו־דאבי באירוע גולף ענק. זה ספורט שאנחנו לא כל כך מחוברים אליו, אבל יש בו הרבה מאוד כסף, ‫הרבה מיליארדים משחקים אותו, ‫ויש הרבה מאוד טראראם סביב זה.

"אנשים נהנו מההופעה שלי, ובסוף ניגשת אליי מישהי להחמיא, ואני רואה שיש לה שרשרת ענקית עם דגל פלסטין, חסר רק שהיא הייתה יודעת מאיפה אני. מצד שני קיבלתי הודעות תמיכה מבני מלוכה מבחריין, מערב הסעודית, מקטאר. הם כותבים לי 'חמאס הם על הפנים וצריך לפתור את הבעיה הזו וטוב שאתם עושים את זה. אנחנו רוצים שלום ‫ורוצים שיהיה פה שיתוף פעולה', ואני אומר להם תודה ומאחל להם שיוכלו לבקר בארץ ואני אארח אותם".

בשבוע שעבר נפגש סושרד עם טיפאני האדיש, הקומיקאית מארצות הברית שהגיעה לביקור הזדהות בארץ הקודש יחד עם סיינפלד ועם השחקן מייקל רפפורט. "אני מכיר אותם מלפני כל מה שקרה, ‫אז חבל לי שהם הגיעו לכאן בנסיבות כאלו, אבל נורא כיף לראות שהם באים לחזק אותנו".

ולצד כל האירועים והביקורים היו גם לא מעט הופעות שבוטלו והפסדים כספיים, אבל אחרי אינסוף אירועים וטיסות שנדחו בקורונה, נדמה שסושרד כבר מתורגל. "מאחר שאני טס הרבה מחוץ לישראל אני חושב, מה יקרה פתאום אם שדה התעופה יושבת. וברור שיש כל מיני דברים שמתבטלים, אבל גם הרבה אחרים נפתחים. כשמזמינים אותי להופעה בעולם זה בלי קשר להיותי ישראלי, אבל תמיד יש התעניינות במה שקורה כאן. כשאני מדבר עם מנכ"לים של חברות או בכירים אחרים, כולם מאוד אמפתיים, הם דורשים בשלומי ובשלום המשפחה. לשמחתי נתקלתי לרוב רק בתגובות טובות. ועדיין יש חששות. אבל בסך הכול אני בחור אופטימי, וההיסטוריה הוכיחה שתמיד אחרי משבר יש צמיחה, גם במניות, גם בעסקים".

מעבר לכישרון המנטליזם והיכולת לספר סיפור טוב, הוא ניחן ביכולת לחבר בין אנשים ולקשור קשרים וכתוצאה מכך גם לעשות עסקים. "ממש לפני כמה ימים הסברתי לילדים שלי מה זה נטוורקינג", הוא אומר בחיוך. "הסברתי להם שההופעה היא קצירת הפירות, אני נהנה על הבמה ומקבל על זה כסף. העבודה הקשה כוללת את כל מה שקדם לזה. בין השאר יש את הנטוורקינג וטיפוח של הקשרים וגם את מה שבא אחרי כן, כמו לסיים את ההופעה ולשבת עם המנכ"ל, לדבר איתו ולחבר בין אנשים.

"בגלל הפרופיל הגבוה של ההופעות והסגנון של האנשים שמגיעים אליהן אני מוצא את עצמי הרבה פעמים מתחזק קשרים עם הרבה אנשים. אני אף פעם לא חושב על זה בתור ברוקר, כי אני באמת רוצה לעזור, אבל העזרה הזו מובילה להרבה דברים פוטנציאליים עסקיים בעבודה שלי. בראש ובראשונה, אני בדרן, אני מופיע, אני נהנה מזה, אבל פתאום אנשים ביקשו שאחבר אותם. באמת לא כל אחד יכול להרים טלפון למנכ"ל גוגל, אני כן, ולפעמים מספיק לדבר עם הסמנכ"ל שלו.

"הרבה פעמים אני משתמש בסטוריטלינג, שזה להבין איך לספר את הסיפור כמו שצריך, איך להדהים את הקהל גם בעסקים. לפעמים זה בדיוק מה שחברות צריכות, חוץ מהטכנולוגיה. כי אם יש לך טכנולוגיה נהדרת את עכשיו צריכה להעביר אותה הלאה, צריכה לשכנע אנשים, צריכה למכור לאנשים, והרבה חברות מתקשות בשלב הזה. לפעמים, ואני אומר את זה בזהירות, החלק הזה חשוב  יותר מהמוצר עצמו. אז אני מציע להם שאני אעזור להם בקשרים שלי, בנטוורקינג. ככה מצאתי את עצמי, פתאום נכנס כשותף לכל מיני חברות". הוא משקיע למשל בסטארט־אפ Anywear, שמפתח אפליקציה שבאמצעותה כל אדם יכול לעצב ולייצר לעצמו בגד בכמה קליקים בודדים. הוא שותף במותג המגפיים Thursday boot New York. הוא מושקע גם ב־Temi Robot הישראלית, שם הוא שותף, בעל מניות וסמנכ"ל מותג. החברה מפתחת רובוט שמיועד לספק שלל יכולות, לעזור בבית, ללמד את הילדים שיעורים פרטיים ועוד.

באופטימיות זהירה עכשיו סושרד גם חוזר להופיע בהופעות פתוחות, והוא מחכה מאוד לפגוש את הקהל הישראלי מקרוב. "בסוף שם אני חוזר לעשות את מה שאני הכי אוהב, וכל מופע כזה מרגש ומלהיב אותי מחדש".