01 זיכרון ילדות תרבותי: הזיכרון שקיים בי הוא החזרה מהספרייה עם לפחות ארבעה ספרים שבחרתי בצער של מי שאורזת מזוודה לאי בודד. הייתי נזרקת על המיטה, שוב ושוב, ומפליגה למקומות רחוקים ומופלאים. בלעתי הכול: פנטזיה, סדרות חבורות, ישראלי, לא ישראלי (בגיל תשע קראתי את "השעון" של ק.צטניק בטעות ולא התאוששתי מאז). הספרייה הייתה המקום הקסום ביותר; היא הייתה הארון שלי לאלפי נרניות.
02 ספר שקראת פעמיים: המוני ספרים! כל הספרייה שלי בבית היא ספרים שאני קוראת שוב ושוב (אחרת מה הטעם לרכוש אותם) וספרים שהם עצמם מזכרות מקשרים וממקומות. ובכן, אם ללכת על מדגם: העותק שלי של "אדמת אנוש" (אנטואן דה סנט אכזיפרי) כמעט מתפורר מרוב קריאה, את "גאווה ודעה קדומה" ו"אל תיגע בזמיר" יש לי בעברית ובאנגלית וקראתי אותם כמה וכמה פעמים בשתי השפות, ואת "קורותיו של שו סן גואן – סוחר דם" קראתי לאחרונה בפעם השלישית? הרביעית?
03 דמות שמעניקה לך השראה: סבתא שלי, מיקי אליצור, שהייתה במדור הזה בשנה שעברה אחרי שהדליקה משואה ביד ושם כניצולת יהדות הולנד. הגישה הכנה והאוהבת שלה לחיים ולבני אדם היא דבר יחיד במינו.
04 מקום המפלט שלך בימים הקשים האלו: ההוראה. כשאני מלמדת אני לא מציצה בחדשות כל רגע. אני שבויה לגמרי בסוגיות הטיול השנתי והכיתה, או שקועה בשיחה על "הדבר" של קאמי, נהנית מהמתח הגואה ב"ביקור הגברת הזקנה" של דירנמט, מתווכחת על מידת אחריותו של חננאל מ"פונדק הרוחות" של אלתרמן, דוחפת בכוח פרק של ירמיהו לתוך הלמידה על שמות, דנה במעמדם של עבדים בתקופת המקרא, בו ומחוצה לו. מלהגת את ליבי לדעת, הרחק־הרחק על כנפי רוח.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: עם סבא שלי, זקין דעי, שנפטר כשהייתי בת 11. את כל הסבים והסבתות האחרים שלי זכיתי להכיר כמבוגרת ואותו לא, וצר לי על זה מאוד. אני זוכרת במעומעם את הסיפורים שלו ("לא לפתוח!!" למפלצת שדופקת בדלת), את ציפורן הזרת הארוכה שלו, את קלמר הכדורים שלו שנדמו לי כממתקים, ואת הביקורים במפעל שעבד בו, אבל הייתי רוצה להכיר קצת את האיש שהיה.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: אולי עם סיני שעובד בשדה אורז; או עם ילד קולומביאני באיזו עיירה שכוחה שחוששת מעליית ברוני הסמים; או עם אישה במחוז טיגראי באתיופיה; מישהו שאחזור מהיום בחיי ואיזכר כמה דרכים שונות יש לחיות את החיים האלה, וששלי, עם כל הנורא שבעכשיו, הוא לא כל הלענה שיש לעולם להציע. שיש לי על מה להגיד תודה.
07 מה מצחיק אותך: סדרות סיטקום כמו The office, ספרים שמטורללים וגאוניים במהותם כמו דון קיחוטה או מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, חברים, תלמידים.
08 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך: הנחת המוצא של השאלה, שלפיה יש לי רק קבוצה משפחתית אחת, משעשעת עמוקות: "ה־דעים" זו המשפחה הגרעינית, "קבוצת אחים אקראית" זו גרעינית בלי הורים, "יום כיף" זו הבנות והגיסות, "המשפוחה" זו המשפחה המורחבת מצד אמא, "רוזה בעיר הגדולה" זו של קבוצת נבחרים מצד אבא, ועוד ועוד.
