אסף אמדורסקי, בן 47, נשוי ואב לשתי בנות. מוזיקאי, מתגורר בתל–אביב. אלבומו החדש "שרים הדודאים" יחד עם ישראל גוריון יושק ב–27.11 בתאטרון גשר.
זיכרון ילדות תרבותי. שיגעון המוזיקה – סרט ריקודים עם ג׳ון טרבולטה, קולנוע חן בכיכר דיזנגוף הישן. פסקול הסרט הוא של הבי ג׳יז, והוא גם אלבום הוויניל הראשון שקניתי מדמי הכיס.
יוצר שאתה אוהב במיוחד. הגיבורים אצלי מתחלפים במהירות רבה. בייחוד אלה הלועזיים, זה יכול להיות מיילס דיוויס, דיוויד בואי, איגי פופ או קונאן מוקסין. בארץ אני עדיין מתרגש מאוד משלום חנוך ומאריק איינשטיין, יוצרים חדשים כמו רייסקינדר והמסך הלבן גם עושים לי את זה מאוד.
דמות שמעניקה לך השראה. אשתי.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה או בירה? עם בני אמדורסקי, אבי ז״ל. קפה או יין, כוס מיץ גזר או ערק, יש לנו הרבה במה להתעדכן.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? אין לי שום רצון להתחלף עם מישהו אחר, זה אף פעם לא העסיק אותי. אני שמח להיות במקום שלי.
ספר שקראת פעמיים. אני לא עושה שום דבר פעמיים. אני לא עושה שום דבר פעמיים.
שיר שנוגע בך במיוחד. בבוקר – לחן של יהודית רביץ לשירו של יהודה עמיחי, מתוך אלבומו הראשון של גידי גוב. אלבום מופת, אם לא הטוב ביותר בכל הזמנים. לטעמי כמובן.
מי מצחיק אותך? רועי כפרי ולואי סי קיי.
עם מה אתה נרדם? אני נרדם בלילה עם שקט, סאונד נדיר אצלי במהלך היממה. ואם אין כזה בנמצא – זוג אטמים מספקים את הדרישה. זה עושה את השינה שלי (הקצרה מדי על פי רוב) לעמוקה יותר ומספקת יחסית.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. וואלק, כשאני רואה פטרוזיליה אני מאבד את זה.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך? אין כזאת, אני שומר על קשר ישיר מול אינדיבידואלים ונמנע ככל הניתן מקבוצות. משתדל להיות פחות נתון לרעשים חיצוניים וזה אומר גמילה מהסמארטפון, שזה אומר, כרגע לפחות, שהוא על מצב טיסה לכמה שעות מדי יום.
