אחרי שנים שבהן נועה הלכה במסלול די שגרתי, היא החליטה לעשות שינוי. "עסקתי בחינוך, כמורה ומחנכת בברנקו וייס רמלה. גדלתי עם התלמידים שלי, למדתי מהם על אומץ, על אמונה ועל הכוח לעשות שינוי. האמנתי, קצת כמו התלמידים שלי, שאני ולימודים זה לא עובד. למרות שיש לי בגרות יפה מעולם לא למדתי ללמוד. ברגע שדרשתי מהתלמידים שלי לעשות את התהליך שלהם הבנתי שנאה דורש נאה מקיים, והחלטתי לצאת ללמוד. למדתי הנדסאות בניין ונכנסתי לענף התשתיות. זו הייתה התגלגלות לא מתוכננת שהקב"ה סיבב, ואני מרוצה מאוד".
ענף הבנייה הושפע עמוקות מימי המלחמה וכך גם העבודה שלה. "מתחילת המלחמה אין פועלים אז אני עושה גם כל מיני דברים שהם עושים בדרך כלל. אחרי העבודה הלו"ז שלי דינמי, אם זה ריקודי עם, מפגשים חברתיים, פעולות התנדבותיות למיניהן או חדר כושר".
היא גדלה בפסגות אבל הפקקים והמרחק גרמו לה לנדוד. "בחרתי לגור בגבעון בגלל הנוחות והקרבה לירושלים. לא רציתי לחיות בעיר כי אני צריכה מרחבים, חצר לארח, בית מפנק. בגדול אני אוהבת איכות חיים".
פסח בפתח ואני שואלת את נועה איפה החגים פוגשים אותה. "בשבתות רגילות אני מחלקת את הזמן שלי בין המשפחה וחברים שמזמינים אותי ובין הבית שלי. האמת שאני הכי אוהבת לעשות שבתות בבית שלי – בין שזה לבד או עם אורחים. זה לא קורה מספיק כי אומרים לי שכל השבוע לא רואים אותי, ובשבתות שאחים שלי מגיעים להורים זאת הזדמנות לפגוש אותם ואת האחיינים, אז אני משתדלת להגיע גם. המשפחה חשובה לי, הקשר והחוויות המשותפות. אני מאוד אוהבת חגים באופן עקרוני, וכיום גם יודעת שעבורי הכי נעים, נכון ומשמח זה לחגוג עם המשפחה. בשנה שעברה ירדתי עם חברה לסיני, אמרנו שנעשה פסח באווירה אחרת, ונלך למצוא חתן במגוון הסדרים שנערכו שם. בדיעבד זה לא היה זה. בעיקר גיליתי כמה אני אוהבת את החג בבית עם המשפחה, ואיזו פריווילגית אני שזה כך. חזרתי עם הרבה הערכה להורים שלי, שיוצרים מרחב כזה. בשורה התחתונה, חגים זה עם המשפחה, עם המורכבות והיופי של כל אחד. החג עם המשפחה מאפשר לי להביא את מי שאני באותו רגע, בטוב וגם כשפחות, זה מקום בטוח אהוב ומקבל. בהחלט יכול לצוף הכאב והקושי של הלבד, אבל האמת שזה פחות בסיטואציות האלו – יש יותר רגעים של שמחה קטנה בלב כשאני הולכת לישון והאחריות לטפל בילדים כרגע היא לא שלי".
נועה מסכמת בכמה משפטי השראה שנשארים בלב. "בסוף אני חושבת שלכל אחד יש את המסלול שלו בעולם הזה, והדברים יסתדרו בעזרת השם, הם יגיעו. במיוחד היום, בתקופה של מלחמה, זה עוד יותר מוחשי שאנחנו פשוט לא יודעים מה יקרה עוד רגע. אז נמלא את הזמן במשמעות, בטוב, בחמלה ובהומור. נעשה את הכי טוב שאנחנו יכולים בכל זמן נתון כי אנחנו חולפים פה, הסיבוב שלנו על הכדור הזה קצר. אז בפרק הזמן הזה אני משתדלת להיות הגרסה הכי טובה של עצמי ולשמור על החירות להיות מי שאני גם כשזה לא קונבנציונלי".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
