כשעדן גולן תעלה השבוע על הבמה בשוודיה, אירופה תעצור את נשימתה. מעולם לא הייתה הופעה כל כך שנויה במחלוקת, בתחרות המתקיימת כבר 68 שנה. ודווקא בשל כך – טוב שלא ויתרנו על שלוש הדקות שלנו בבמה הענקית של האירוויזיון.
תחרות האירוויזיון, המארחת מדי שנה שירים טובים יותר או פחות, מצליחה לשמר את כוחה כבר זמן רב ולרתק כ־160 מיליון איש אל המסך. אם לא מצאתם בה חן במהלך השנים עד כה, כנראה לא תתחילו לחבב את התחרות הזו דווקא הפעם – כשהדי המלחמה, וכשכאבן של משפחות החטופים מורגשים היטב בליבנו. אבל לנוכח הנרטיב האנטי־ישראלי שסחף את אירופה, ההשתתפות שלנו השנה חשובה ביותר. השיר "הוריקן" יתייצב בצורה הכי אינטליגנטית שיכולה להיות במסיבה המוזיקלית של אירופה ולא יאפשר לה לחגוג כאילו הכל בסדר מאז 7 באוקטובר. בין כל הזיקוקים והתלבושות המטורפות, ישראל תעמוד שם על הבמה – כואבת ופצועה, אבל עוצמתית וחזקה מאין כמוה.
וזה לא רק בשביל האירופים, זה חשוב גם בשבילנו. כי אפילו בתקופות הכי קשות, אנו זקוקים למעט גאווה, ולמוזיקה שתרומם לנו את הנפש. יוצרי הוריקן (אבי אוחיון, קרן פלס וסתיו בגר) היטיבו לכתוב בלדה שמציבה מראה מול הלב השבור שלנו, וגרמו, קודם כול לנו הישראלים, לבכות. עכשיו תורה של אירופה.
"אפילו אם קשה לראות", תסיים עדן את השיר בעברית, "תמיד אתה משאיר לי אור אחד קטן", ותזכיר לכולם – לא רק למה אנחנו נלחמים, אלא גם לשם מה.
יורים ושרים
זה בעצם לא מפתיע כשחושבים על זה, אבל אין זו הפעם הראשונה שישראל נוסעת לשיר על אדמת אירופה כשהארץ שלנו בוערת או כואבת.
1973 / אי שם כבר מההתחלה החגיגה הייתה מהולה בכאב. הופעתה הראשונה של ישראל באירוויזיון הייתה רק חודשים ספורים לאחר האסון הנורא של טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. אילנית עלתה לבמה בלוקסמבורג עם שיר האהבה "אי שם" בשמלת פסים צבעונית והגיעה עד למקום הרביעי. אומנם בניגוד לשמועות לא היה לה אפוד מגן מתחת לשמלה, אבל הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות התחרות שהוצבו שומרים בכניסה לאולם.
1974 / נתתי לה חיי גם השיר השני שישראל שלחה לתחרות הגיע בתקופת דיכאון קשה, חודשים ספורים לאחר מלחמת יום כיפור, שבה נפלו 2,689 חיילים וחזרו 233 מתוך 293 שנלקחו בשבי. למרות האווירה הקשה ששררה בארץ, ישראל שלחה את "כוורת", להקת הרוק הכי מצליחה בארץ, עם השיר ההומוריסטי "נתתי לה חיי", שהגיע למקום השביעי.
1983 / חי כעבור כעשור שוב ישראל מתאוששת ממלחמה, הפעם בבוץ הלבנוני. במהלכה מתרחש טבח סברה ושתילה ונוצרת סערה עולמית נגד ישראל. תחרות האירוויזיון מתקיימת בעיר מינכן, וישראל לא מהססת לשלוח את המסר הכי ברור שאפשר. עפרה חזה עולה על הבמה כשמאחוריה רקדנים בבגדים צהובים, זכר לטלאי, ושרה על אדמת גרמניה את השיר "חי". היא כמעט קוטפת את המקום הראשון, אך מסתפקת במקום השני ובגאווה שהביאה לעם היהודי כולו.
1991 / כאן את מלחמת המפרץ העבירו הישראלים בחדר אטום, עם מסכות אב"כ ו־222 אנשים שהזריקו אטרופין שלא לצורך. אבל התסכול הגדול ביותר של הישראלים היה מחוסר התגובה שלנו למתקפת הטילים מעיראק, לבקשת ארה"ב. חודש בלבד לאחר המלחמה, בתחרות הקדם־אירוויזיון, נבחר השיר "כאן" לייצג אותנו על הבמה באיטליה, כדי לומר שם את כל מה שרצינו לצעוק עם כל סקאד: "כאן ביתי, פה אני נולדתי ואין לי שום מקום אחר בעולם". שבע נקודות בודדות הפרידו בין המקום הראשון למקום השלישי, שאליו הגיעו הדצים.
2002 / נדליק ביחד נר – אירוויזיון 2002 מתקיים בדיוק חודשיים לאחר אחד הפיגועים הקשים ביותר שהיו בישראל – פיגוע ההתאבדות של חמאס בליל הסדר במלון פארק בנתניה, שבו נרצחו 30 ישראלים ונפצעו 160. מיד אחריו ישראל יצאה למבצע "חומת מגן" ביהודה ושומרון, ושמועות שקריות על טבח בג'נין הובילו לעלייה חדה בהתקפות האנטישמיות נגד יהודים באירופה. 15 ימים בלבד לאחר סיום המבצע עלתה שרית חדד על הבמה באסטוניה, תחת אבטחה כבדה, ושרה: "לפעמים נדמה שאין תקווה… אז בואו ונדליק ביחד נר". האווירה הייתה קשה, שדר הטלוויזיה בשוודיה קרא שלא להצביע לשיר הישראלי, והיא הגיעה למקום ה־12 בלבד.
כשהפוליטיקה יצאה מן המסך
התחרות, שהחלה אחרי מלחמת העולם השנייה כניסיון לקרב בין מדינות אירופה דרך תרבות ומוזיקה, אוהבת להכריז על עצמה כאירוע מאחד שאין בו פוליטיקה כלל. אך זה כמובן לא נכון, ואף לא אפשרי. הפוליטיקה הייתה, ותמיד תהיה, באופן כזה או אחר במילות השירים, בשיבוץ השירים, ואף בניקוד.
השנה, לראשונה, הפוליטיקה חצתה את הקווים מהתחרות הרשמית אל סצנת החובבים של האירוויזיון. ואולי אף אפשר לומר – קרעה מבפנים את קהילת המעריצים. אגב, אם אתם אוהבים לצפות בערב התחרות – במופע ובניקוד, אין זה אומר שאתם ממעריצי האירוויזיון. המעריצים והמעריצות האמיתיים מתחילים את ההנאה השנתית שלהם עוד חודשים רבים לפני ערב הגמר – מהרגע שמדינות אירופה מכריזות על אופן בחירת השירים שייצגו אותן. משלב זה ההתעניינות נוגעת בכל פרט קטן שמתפרסם – עיצוב הבמה, שמות המנחים, עיצוב התלבושות – קבוצות הפייסבוק רועשות וגועשות עם כל מידע חדש או הצצה לחזרות. רבים מהמעריצים אף נוסעים מדי שנה לצפות בתחרות מהשורה הראשונה בארנה, וכך נוצרות חברויות רבות בין מעריצים מכל העולם. בשונה מאוהדי כדורגל וכדורסל שבדרך כלל מתעבים את הקבוצה המתחרה, חובבי האירוויזיון הכבדים מעורים מאוד בתהליך הבחירה של המדינות האחרות, ואף מייעצים ומייחלים לשיר הכי טוב שכל מדינה יכולה לבחור. הם רואים באירוויזיון לא רק תחרות לשם הזכייה, אלא מופע שנתי שכולם רוצים שיהיה הכי טוב והכי מותח שאפשר.
הפעם הפוליטיקה הצליחה לקרוע את הרעות הנדירה הזו. כל מעריץ שהעלה איזושהי התייחסות חיובית (או רק אזכור) לשיר של ישראל, חווה על בשרו תגובות אנטישמיות קשות. רבים וחשובים מבין הבלוגרים של התחרות בחרו להתעלם מהשיר הישראלי בסרטוני הריאקשן שלהם, והחלטה זו יצרה מתח רב בין המעריצים האירופים והישראלים, שכאמור קשרי ידידות רבים ביניהם. קטרינה לוגאבאק מאוסטריה, לדוגמה, כבר החליטה שלא להתייחס בערוץ היוטיוב שלה ל"הוריקן", אך כעבור שבוע, העלתה סרטון שבו היא מתנצלת בדמעות מול חבריה הישראלים, ומתחרטת על שנכנעה לבריונות ולאנטישמיות.
אגב, בסרטוני התגובה הללו, שבהם מעריצים צופים לראשונה בשירים ומביעים את דעתם הספונטנית על השיר ועל סיכוייו לזכות – אפשר לראות את הכוח המדהים של השיר שלנו. גם כל מי שהאזין לו, ורצה בכל מאודו לשנוא אותו כדי שלא לתמוך בישראל, ניכר על פניו שאינו מצליח להישאר אדיש למילים ולשירה של עדן. רוב מוחלט של המעריצים שהסכימו להאזין לשיר אהבו אותו, וגם באתרי ההימורים צופים לנו עלייה לגמר והגעה ללאחד מעשרת המקומות הראשונים. אין ספק שבחרנו נכון השנה.
מי שלא בחר נכון אלו דווקא השוודים, שהחליטו לתת לעיר מאלמו לארח השבוע את שני חצאי הגמר (בשלישי, ובחמישי – שבו ישראל משתתפת) ואת הגמר הגדול במוצאי השבת. מאלמו היא העיר בעלת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר בשוודיה, ואיומי הטרור שבה גדולים השנה במיוחד. בתקווה שהכול יעבור בשלום, יש עדיין סיכוי שעדן גולן תקבל קריאות בוז כשתעלה לבמה, אבל זה לא מה שישבור אותנו. עדן היא זמרת ברמה אולימפית במובן הזה שהיא התאמנה והתמקצעה כל החיים שלה לרגע הזה. יש לה את החריצות של נועה קירל, את הגרון של שירי מימון, וכידוע, את קרן פלס בין יוצרי השיר – אז ברור לכולם שזו הולכת להיות ההופעה הכי טובה שאפשר. אירופה רצתה איתנו מלחמה – ואין ספק שהיא תקבל אותה על הבמה. חרבו דרבו על הראש שלהם, וואי וואי.
——————————-
ההוריקן והמתחרים
בחירתה של עדן גולן בת ה־20, בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" הגיעה לאחר עונה מורכבת מאוד של תוכנית הריאליטי שניסתה להלך בין הטיפות ולהתאים את עצמה למצב בארץ. לכולנו זכור במיוחד האודישן של סרן במיל' שאול גרינגליק (26) ז"ל המוכשר, שעלה על הבמה במדים וריגש את השופטים, אך חזר להילחם עם פלוגתו בחטיבת הנח"ל ונפל בקרב בצפון רצועת עזה.
השיר המקורי שנבחר לייצג את ישראל נקרא בשם "גשם אוקטובר", אך הוא נפסל על ידי איגוד השידור האירופי בטענה למסרים פוליטיים. תאגיד השידור הישראלי סירב לשנות את המילים, ורק התערבותו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשה "להיות חכם ולא רק להיות צודק", כי "זה לא באמת 'רק ספורט', זה גם עניין בעל משמעות מדינית והסברתית", שכנעה את מקבלי ההחלטות, והמילים הוחלפו.
בגרסתו החדשה של השיר, אחוז קטן ממילות השיר באנגלית שונה: שורת הפתיחה 'Writers of the history stand with me' הוחלפה בשורה: 'Writer of my symphony Play with me', צמד המילים "October Rain" הפך ל'Hurricane', והמילה "flowers" (המרמזת לנופלים) הוחלפה ל"powers".
לעומת זאת, הטקסט בעברית הסוגר את השיר הוחלף לחלוטין:
"הגשם של אוקטובר"
לא נשאר אוויר לנשום,
אין מקום,
אין אותי מיום ליום,
כולם ילדים טובים אחד־אחד.
"הוריקן"
לא צריך מילים גדולות,
רק תפילות,
אפילו אם קשה לראות,
תמיד אתה משאיר לי אור אחד קטן.
מלבד הכניעה המרגיזה לגחמה הלא הוגנת של האיגוד האירופי, השיר שלנו דווקא יצא נשכר משינוי המילים. וגרסתו הנוכחית מצליחה להעביר את המסר בצורה הרבה יותר עדינה ואלגנטית שלא יוצרת אנטגוניזם. בקולות הציבור אנו נקבל ודאי תמיכה יפה, הבעיה היא עם חברי השיפוט מהמדינות השונות שלרוב נותנים משקל גדול יותר לפן הפוליטי.
לאחר כל הפסילות, השינויים והאישורים, השיר הוריקן עוד צריך להתייצב לקרב האמיתי על הבמה ולהילחם בזירה המוזיקלית מול כמה מתחרים טובים, הניצבים גבוה בסוכנויות ההימורים (ישראל במקום השמיני כרגע). זה הזמן להכיר, ולתת בהם סימנים.
הארטיסטי שווייץ כבשה את המקום הראשון בטבלאות ההימורים עם השיר התיאטרלי The Code העוסק בזהות הא־בינרית של הזמר נמו. השיר מפתיע ועמוס סגנונות – פופ, ראפ ואפילו קצת אופרה, והקליפ יצירתי ומלא דמיון – נקווה שכך תהיה גם ההופעה על הבמה. אם הוא לא היה חותם על העצומה נגד ישראל, היינו לגמרי בעדו.
החיקוי את קרואטיה מייצג השנה זמר בשם בייבי לזניה עם השיר הקליט מאוד – Rim Tim Tagi Dim שמדבר על בחור שעוזב את הבית אך צריך להיפרד קודם מהפרה, החתול וההורים. האווירה ההומוריסטית, הבגדים, ומאפייני המטאל מזכירים מאוד את השיר הפיני האהוב "צ'ה צ'ה צ'ה" מהשנה שעברה.
המגניבה – פסטיבל סן־רמו האיטלקי בוחר בכל שנה נציגים מצוינים, הפעם זו אנג'לינה מנגו ששרה באיטלקית את "La Noia" העוסק בנושא השעמום. אך השיר הזה הוא הכול מלבד שעמום – הוא מקפיץ ואנרגטי, ואנג'ליקה היא זמרת מצוינת ומלאת ביטחון עצמי שמבצעת את השיר בקלאס ובאפס מאמץ.
השמח השיר ההולנדי "Europapa", שמבצע יוסט קליין, עוסק במסע של יתום מאב המטייל ברחבי אירופה. ולמרות הנושא הכבד, זהו השיר הכי קליל ואופטימי ברשימה הזו. השיר, המבוצע בהולנדית, משתמש בחזרתיות המדבקת של המילה Papa (אבא) ובסיום המילה אירופה, ומציין מקומות רבים ביבשת, כגון וינה, פריז, ברלין ועוד. בהימורים הוא רק במקום הרביעי, אבל הוא כבר השיר המושמע ביותר, בפער, בעמוד היוטיוב הרשמי של האירוויזיון.
הדתיות – אוקראינה שולחת השנה צמד זמרות – אליונה אליונה וג'רי הייל עם השיר "Teresa & Maria" המבוצע באוקראינית ומשלב ראפ. השיר פונה לילדה קטנה שנלחמת ומחפשת קרן אור, ומזכיר לה את הקדושות הנוצריות מריה ואמא תרזה השומרות עליה מלמעלה. זהו שיר עוצמתי וסוחף, ועם הסימפטיה שאוקראינה עדיין מקבלת בגלל המלחמה עם רוסיה, אירופה תהיה נדיבה איתם.
האם אתם מעריצי אירוויזיון?
אם אתם מכירים לפחות שלושה מונחים ממילון המושגים הבא – ברכות, אתם חובבים מקצועיים.
אלבניזציה – בין בחירת השיר ב"קדם" לבין ההגשה הרשמית לתחרות, יכולה המדינה לשדרג את השיר הנבחר – לתרגם את המילים לאנגלית, להעצים את העיבוד או להוסיף לו מודולציה. אלבניה עשתה זאת באופן יוצא דופן והפתיעה את המעריצים לטובה. מאז, כל תהליך שדרוג מוצלח במיוחד נקרא על שמה.
דילופת – במדינות שבהן לא מתקיים קדם פומבי והשיר נבחר בוועדה פנימית או שהשיר הנבחר משתנה ועובר אלבניזציה – לעיתים הוא בטעות דולף ומתפרסם בטרם עת. אקשן שכזה מוסיף להד התקשורתי, ועל כן, במידת הצורך, ההדלפה נעשית לעיתים בכוונה תחילה.
זיופת – שירים רבים בתחרות מתפרסמים לראשונה בגרסה האולפנית שלהם, לרוב בליווי קליפ מושקע. ואם אהבת את השיר, כל דאגתך היא שיצליחו לבצע את השיר ללא זיופים בביצוע החי. פעמים רבות שירים נהדרים מתגלים כזיופת נוראית על הבמה, ומתרסקים בניקוד.
דירוגת – אם יש משהו שמעריצי אירוויזיון אוהבים יותר ממוזיקה זה ניקוד ודירוג, כי בואו, בסוף זו תחרות. ואכן מעריצים רבים מפרסמים את הדירוגת שלהם ברשתות, אבל מעדכנים אותה כמובן עם כל דילופת וזיופת חדשה שמתגלה.
שיבוד – אם יש מדינה שפיצחה את הקוד האירוויזיוני הרי זו שבדיה – לא סתם היא שיאנית מספר הניצחונות בתחרות (יחד עם אירלנד). שירי פופ מהוקצעים יתר על המידה, לעיתים נקראים בזלזול על שמה – 'משובדים', אך כמעט תמיד מספקים את הסחורה בעת הניקוד.
פי.אי.די – ראשי תיבות באנגלית למונח: Post Eurovision Depression (דיכאון אחרי אירוויזיון). לאחר חודשים רבים של ציפייה והתעסקות מכל זווית אפשרית, מעריצי האירוויזיון מוצאים את עצמם בסיום התחרות בנפילת מתח ובתחושת דכדוך עמוקה. כמובן, רק עד לדילופת הראשונה שתגיע בשנה הבאה.
