בתחילת המלחמה מצאה את עצמה שיר גולדשטיין (28) עוסקת ללא הרף בשדכנות. רק שבמקום רומנטיקה ודייטים, השידוכים שלה כללו חיבור בין מארחים שפתחו את ביתם למפונים שחיפשו מקלט מהטילים, התאמה בין משלוחים ממסעדות של אלפי מנות ביום לגדודי החיילים הרלוונטיים, וציוות בין ערמות ציוד של בגדים, טיטולים ומטרנה למי שהכי נזקקו לו.
ממשלחת לאוקראינה ועד עמותת אית"ן לאנשים עם צרכים מיוחדים – גולדשטיין מתנדבת כל חייה. היא שירתה כמ"מית בחוות השומר ולאחר לימודי עבודה סוציאלית ותעודת הוראה החלה לעבוד כמדריכה בעין פרת. אבל שום דבר לא הכין אותה לטרפת של ניהול החמ"ל של "לב אחד".
הכול החל כמובן ב־7 באוקטובר, כשמנכ"ל הארגון הבין את גודל האירוע וביקש ממנה להקים את החמ"ל בתל־אביב. היא פתחה אותו באותו יום עם מתנדבת בודדת מטעם העירייה והפיצה את הטלפון שלה בכל קבוצה אפשרית. תוך שעות הגיע שטף פניות של בקשות ומתנדבים כאחד. גולדשטיין ניהלה מדי יום כ־400 מתנדבים (כולל אביה ששימש עבורה כמנטור ותרם מניסיונו כמנהל המתנ"סים בצפת) בשלוש משמרות, מאות מוקדנים ומרכז לוגיסטי עצום של מזון וציוד. מלבד החיבור בין הספקים לצרכים מהשטח, החמ"ל עסק בקיום פעילויות עבור המפונים הרבים שבמלונות וערבי חיזוק של הרוח הישראלית ברחבי העיר.
לאחר שלושה חודשי עשייה אינטנסיבית עבודת החמ"ל הסתיימה וגולדשטיין המשיכה והרחיבה את אחד ממיזמי הדגל שלו – טיפול בנוער מפונה מהצפון.
הקמת מרכז לנוער בסיכון היה חלומה של גולדשטיין במשך שנים וכעת היא נדרשה לביצוע ההתאמות המתבקשות עבור נוער מפונה. המרכז מסייע לבני נוער בכיתות י־י"ב לנהל שגרה במציאות כאוטית בדגש על מציאת תעסוקה, מתוך התפיסה שמאמינה בלספק חכה במקום דגים. בנוסף מפעיל המרכז, שמתארח במרכז דניאל לחתירה, קבוצות כדורגל, טניס, חתירה בירקון והכנה לצבא. בימים אלו משופץ עבורם חלל שישמש כספרייה ויתאים גם כאזור למידה לבגרויות.
חלומה הבא של גולדשטיין הוא לנהל בית ספר לנוער בסיכון, אך עם האתגרים הבלתי צפויים בישראל מי יודע אילו עוד משימות ממתינות לה בדרך. מה שבטוח, היא לא תהסס להיענות להם. בינתיים היא תדליק משואה בהר הרצל בשם "לב אחד".
הצעיר שמוכיח שאין גבול גם לאנשים עם מוגבלויות ←
→ תראו אותם: פרויקט הצעירים המבטיחים של המגזר
