צבי שטרן, טל לוריא, מתן ויזל ואלקנה הומינר: אנשי "הפוליטיקה החדשה"

בגיל שבע עלה צבי שטרן (33) לישראל מברזיל עם משפחתו לפתח־תקווה. הוא למד בישיבת מעלה אליהו בתל־אביב והמשיך לעבוד שם כעוזרו האישי של הרב חיים גנץ. לאחר ארבע שנים של עבודה בתוכנית המנהיגות מעוז, בשנה וחצי האחרונה הוא מכהן כראש מטה בתנועת Fהרבעון הרביעי שמטרתה לייצר שינוי במערכת הפוליטית – ממערכת מקטבת למערכת של הכנסת אורחים. בשמחת תורה היה צבי אצל בני דודיו בכרם־שלום, לאחר 48 שעות יצא משם בשלום וגויס לחצי שנה למילואים כנהג טנק, תקופה שלאחריה הרגיש כי החיבור שראה בין התושבים בקיבוץ ובין החיילים בשדה הקרב, צריך להיעשות ביתר שאת לטובת שמירה על האחדות. מבחינתו, זו קריאת השכמה לציבור לייצר לכידות שתוכל לקחת אותנו קדימה לקראת חגיגות מאה שנה להקמת מדינת ישראל.

טל לוריא (32) גדל בבית תורני במעלה־לבונה, מתגורר כיום הוא דתל"ש וגר בצור־הדסה. הוא פעיל במגזר השלישי; לאחר שהיה מורה במשך שנים ארוכות, הקים את ארגון מורים מובילים שינוי שנאבק במונופול של ארגוני המורים. אחרי תקופה משמעותית במילואים הקים את הארגון "תמונת ניצחון" ששואף להציב יעדים קונקרטיים לסיום המלחמה וליום שאחרי ברצועת עזה.

"כשהודיעו לי שאני משתחרר הרגשתי שלא יכול להיות שזה נגמר. המלחמה לא הסתיימה, הניצחון לא הושג, המדיניות לא ברורה", מספר לוריא, "הרגשתי שחייבים לעסוק בדבר הכי חשוב היום למדינת ישראל – יצירת מציאות שבה הניצחון במלחמה הוא אמיתי, שבאמת משמר את ביטחון אזרחי ישראל והופך את המדינה למעצמה משמעותית במזרח התיכון".

כשמתן ויזל (25) מאלקנה השתחרר בחודש פברואר משירות המילואים בחטיבה 460 הוא הצטרף ליוזמי מאהל המילואימניקים שהוקם מול משרד ראש הממשלה. הם השמיעו קו ניצי ביחס לניהול המלחמה, בטענה שהדרג המדיני אינו עומד בדרישות שהציב לעצמו, ביקרו את ההחלטה לשחרר כוחות וביקשו לשנות את התפיסה.

"לא תכננתי להיכנס לזה לעומק, רק לתמוך ולעזור", ויזל מספר. "אבל ראיתי שצריכים עזרה, והתחלתי לאייש את המקום. הגיעו לשם נבחרי ציבור ואזרחים וחזרנו על הדרישה להמשיך עד לניצחון ולהכרעת חמאס, שלא נגיע לעוד סבבים".

את "תיקון 2024" הקימו לפני שלושה חודשים אנשי ונשות מילואים מימין ומשמאל שהשתתפו במלחמה, במטרה לשנות את השיח המפלג. הם מציעים לקבוע תאריך מוסכם לבחירות בתוך שנה, והקמת ממשלת אחדות.

מי שעומד בראש מטה הצעירים של הארגון הוא אלקנה הומינר בן 19 מעלי, תלמיד שיעור א' בישיבה הגבוהה בבית־אל. הוא עומד להתגייס, אך כבר מחובר לערכי התנועה. "יש שם אנשים מכל קצות הקשת, ממובילי קפלן ומתנחלים", הוא מתאר. לאחר שנתקל בהם דרך ציוץ בטוויטר ונמשך לרעיון, הקים את תא הצעירים "רציתי לשמר את ההתגייסות וההתחזקות של העם' זה בער לי".

מביאים לטיקטוק את מסורת הפיוט התימנית ← 

→ הלוחם שהקים מכינה על שם החבר שנפל