01 זיכרון ילדות תרבותי: הילדות שלי שזורה בסרטי ג'ולי אנדרוס, הכוכבת של מרי פופינס ושל צלילי המוזיקה. היינו רואים את הסרטים האלה ביחד עם ההורים שלי, שוב ושוב, עד רמה שאני יודעת את השירים של שני הסרטים הללו בעל פה עד היום.
02 ספר שקראת פעמיים: אני לא מז'אנר חובבי הקריאה החוזרת. אני אוהבת לסיים ספר ולהתקדם הלאה, לספר הבא. לשני ספרים אני חוזרת שוב ושוב: "ייחוד וייעוד" של דוד בן־גוריון ו"עולמו של ז'בוטינסקי". ספרי העיון הכבדים האלה מספקים לי השראה בחשיבה, בכתיבה ובפרספקטיבה. שני הענקים האלה, שבחייהם היו כמעט אויבים, מתאחדים אצלי על המדף, כשדווקא התפיסות שלהם משלימות ומתאחדות ולא סותרות. הם מוציאים אותי מה"כאן ועכשיו" לדור התקומה שלא היה לו כמעט כלום, ומהמקום הזה משרטטים דרך.
03 דמות שמעניקה לך השראה: סבא שלי, אליקים העצני. הוא נפטר לפני שנה וקצת בגיל 96, והיה פעלתן עד רגעיו האחרונים. תמיד הדהימה אותי כמות הידע שהייתה לו, איך הוא ידע והעריך היסטוריה כללית ויהודית, תנ"ך, מוזיקה וידע רב־תחומי. הוא היה איש חזון ועשייה, הקים במו בשרו ומשפחתו את תחילת ההתיישבות המתחדשת ביהודה ושומרון אחרי מלחמת ששת הימים. הוא היה לוחם ענק בשחיתות, איש ישר וחושב, ובעיקר – איש פשוט נטול כל פוזה או חשיבות עצמית.
04 מקום המפלט שלך בימים הקשים האלו: קצת טבע מרחיב נפש, קצת נטפליקס שטחי, הרבה משפחה. הטבע מאפשר לי גם ניתוק מסוים וגם לנשום עמוק, ונטפליקס מספק לי בדיוק מה שאני זקוקה לו פעמים רבות בסוף היום: אסקפיזם, ומשפחה זו משפחה.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: מדגדג לי לשבת עם אריק שרון, להראות לו את הבוץ שהוא הביא אותנו אליו. אבל האמת שהייתי רוצה לשבת עם גלילה רון־פדר עמית. היא אישה גדולה בעיניי, כזו שכותבת את ההיסטוריה שלנו בצורה פשוטה, יצירתית ומדויקת. היא מצליחה להנגיש את הסיפור של כולנו לדור הצעיר. יש לי חלום לכתוב ספרי ילדים על דמויות מופת בתקומת עם ישראל בארצו, והייתי רוצה לשבת עם המאסטרית בעניין הזה. אולי פשוט ארים לה טלפון.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: האמת, עם האיש שלי, אלקנה. הוא היה במילואים ארבעה וחצי חודשים, חזר הביתה, ועכשיו המדינה קראה לו לסבב ב' במילואים. בשנה האחרונה הוא היה יותר שם מכאן, והייתי רוצה לטעום יום אחד ממה שהוא טועם. מהשליחות והתשישות, מהחברים והצחוקים, מהאדרנלין והשעמום, מהגעגוע והשגרה – מכל מה שעובר עליו.
07 שיר שנוגע בך במקום מיוחד: ירושלים של זהב. תמיד היה ותמיד יהיה. יש בשיר הזה שילוב של מנגינה קסומה, של מילים שמשרטטות מציאות שכמעט אפשר לגעת בה, וכל זה עם סיפור הניצחון הענק במלחמת ששת הימים, ניצחון שהביא לנו את חבלי ארץ האבות והאמהות. לדעתי נעמי שמר כתבה בו את המשפט הכי יפה בשירה הישראלית: "כי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף". זה דימוי שכשאני אומרת "ירושלים", אני מרגישה אותו כמעט באופן פיזי.
08 מה שם קבוצת הוואטסאפ המשפחתית שלך: ההעצנים וכהן. כהן זה כמובן אלקנה, בעלי, וכשחושבים על זה, אנחנו חייבים לצרף לשם הקבוצה גם את החתן הטרי יחסית של אחותי. אז זה יהיה באמת ארוך.
