01 זיכרון ילדות תרבותי. ראיתי עשרות פעמים את הסרט "צלילי המוזיקה". במלחמת המפרץ לכל אחת מהאחיות שלי היה תפקיד כשנשמעה אזעקה. התפקיד שלי היה ללחוץ על PLAY במכשיר הווידאו אז ראיתי את הסרט לפחות כמספר הפעמים שנשמעה אזעקה. כעבור כמה שנים ההורים שלי לקחו אותנו לראות את הבית שבו צולם הסרט, ונשבר לי הלב כשגיליתי שהבית צולם רק מבחוץ, והסצנות שבתוך הבית בכלל לא צולמו שם.
02 ספר שקראת פעמיים. יש ספרים רבים שאני שבה אליהם, בעיקר כאלה שאני מרגישה שיש לי מה ללמוד מהם כסופרת. לאחרונה קראתי בפעם השנייה את הספר "שרוכים" של דומיניקו סטרנונה, והסוף היה אכזרי מכפי שזכרתי, או שאולי זאת אני שקצת התרככתי מאז הקריאה הקודמת בו.
03 דמות שמעניקה לך השראה. בבריכה שאני שוחה בה יש אישה בת 92 שמגיעה כל בוקר לשחות. לא מעניין אותה לא חמסין ולא גשם זלעפות – היא מגיעה. בבקרים שבהם אני מתעצלת ללכת לשחות אני חושבת עליה ומזנקת מהמיטה.
04 מקום המפלט שלך בימים הקשים האלו. הסטודיו שלי במשכן האמנים בהרצליה הוא מקום שאני מבלה בו שעות רבות. הוא ממוקם ליד גבעה המשקיפה אל נוף יפה, ואני מטיילת לשם כשהמציאות מכבידה עליי או כשאני נתקעת עם הכתיבה.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. לאחרונה קראתי שוב את היומנים של לאה גולדברג, והם כל כך נגעו לליבי. בספרי "החדר הדרומי" תמר, הגיבורה, היא אישה שליבה שבור, ואין לב שבור כליבה של לאה גולדברג. הייתי רוצה לדבר איתה על זה. מהיומנים שלה גם עולה תחושה חזקה של בדידות והייתי רוצה לומר לה: הקפה עליי ואת פחות בודדה מכפי שנדמה לך.
06
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם כל מי שיכול להשפיע על החזרת חטופינו הביתה.
07
מי מצחיק אותך. טיג נוטארו היא סטנדאפיסטית וקומיקאית אמריקנית שמאוד מצחיקה אותי. וכל דמות שערן זרחוביץ' מחקה.
08 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. אנחנו בדיוק בתקופה הזאת בשנה של יום השואה ויום הזיכרון, שבה משמיעים את כל השירים הכי ישראליים והכי מרגשים. אתמול שמעתי ברדיו את "חופים" של נתן יונתן בביצוע של חוה אלברשטיין. זה שיר שמזכיר לי את כל מה שאני אוהבת במדינה שלנו.
09 מה שם קבוצת הוואטסאפ המשפחתית שלך. "בולה". כל אחיין או אחיינית שמקבלים טלפון חכם נכנסים בקול תרועה לקבוצה. זה קצת כמו טקס בר מצווה (רק בגיל צעיר יותר).
