01 זיכרון ילדות תרבותי. מטען רב של תרבות חרדית־ישיבתית לצד שנים של הימלטות אל עולמות קסומים שנגלו לעיניי באנציקלופדיה "תרבות" הירקרקה שהסתתרה אי שם במדף למעלה. טלוויזיה לא הייתה כמובן, והנתיב העיקרי שאליו נע הדמיון היה המגוון העצום שהציעה "תרבות" – מדע, אמנות, היסטוריה, הכול.
02 ספר שקראת פעמיים. לא פעמיים כי אם עשרות פעמים: הרוזן ממונטה כריסטו. הקלאסיקה הזאת של אלכסנדר דיומא מהלכת עליי קסם מאז נעוריי ואולי החזרה שלי אליה שוב ושוב היא כדי לעורר זיכרון נעורים נשכח. בשנה שעברה הזדמנתי למרסיי, שבה מתרחשת עלילת הספר, ויצאתי בסירה אל מצודת איף להתייחד עם סבלו של הגיבור אדמונד דאנטס. זה היה נפלא ממש, וכמעט שנפלט ממני, באינסטינקט, פרק תהילים.
03 מקום המפלט שלך בימים קשים אלו. ההופעות היו למוקד העצמה בגלל המפגש הישיר עם כמות גדולה של ישראלים, על כאביהם והתמודדותם. נוסף על כך, בשנתיים האחרונות אני עומד בראש "מסע פנימה", מיזם השתלמות בנושא חסידות המיועד לעיתונאים ולאמנים וכולל מערך לימוד ונסיעה לפולין. ממחזור למחזור אני נשאב לעניין יותר ומוצא בו עניין עצום.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. גדלתי על דמותו של סבא רבא הרב יצחק אריאלי זצ"ל, מחבר "עיניים למשפט" ותלמידו הגדול של הרב קוק זצ"ל. הוא נפטר כשהייתי בן שנתיים אבל דמותו מבצבצת מולי ממש כל הזמן ואני חייב, פשוט חייב להכיר אותו ולשמוע את קולו.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם אשתי כמובן. אני חייב להבין כמה דברים מהכיוון שלה. נראה לי שגם היא לא תתנגד.
06 מה מצחיק אותך. נונסנס, גגים חוזרים, רגעים. אנשים אובססיביים שלא מודעים לזה. מנוחה בתי, אודי כגן, ההוא שעושה באינסטגרם דמויות של מורה, כל מה שקשור באסי כהן, שותפתי לשידור הדר לוי.
07 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. יש הרבה שירים שאני חוזר אליהם שוב ושוב. יש אחד שבלי שיש לי הסבר לעניין גורם לי לבכות: "אסיף" של איתמר פרת שהלחינה נעמי שמר. בטח זה קשור גם לנדרי ואסרי שמופיעים בו.
08 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. יש כמה. המשפחה האהובה, המשפחה המורחבת, אלה שלא זכו ועוד. קבוצת המשפחה המורחבת היא משאבת תשומת לב גדולה, זאת בגלל המנהג שהנהגתי כמנהל הקבוצה להחליף את תמונת הקבוצה לתמונת מי שחוגג יום הולדת. חמוד, נכון? הבעיה היחידה היא שהמשפחה גדולה ואני מתעורר בסיוטים בלילות מפחד שמא שכחתי יום הולדת של מישהו. זה נורא.
