את נועה אני תופסת לשיחה יומיים אחרי מעבר דירה. "בדיוק עברתי מדירת שותפות אחת לאחרת, אחרי חמש שנים", היא מספרת, "זה היה הבית שלי, אזור הנוחות, אבל זה כבר לא היה טוב. היינו חברות טובות, אבל משהו בדינמיקה של הדירה השתנה וזו הייתה הזדמנות לעשות שינוי. כל אחת הלכה לדרכה. הרגשתי מאוד בנוח שם, הייתי עושה שם שבתות לבד ואני חושבת שזה עזר לי להתפתח כבן אדם עצמאי. הבנתי שאני יכולה להיות לבד ולהחליט בעצמי מה טוב לי ומה לא טוב לי. הבנתי שאני יכולה להכיר אנשים. היכולת הזאת, פשוט לזרוק את עצמי ולהכיר אנשים באזור שלי, זה משהו שהתגלה במהלך הדרך. לכן אני כבר לא בלחץ מלעבור דירה, כי אני יודעת שאני אסתדר בכל מקום".נועה, במקור ממעלה־אדומים, עובדת כקלינאית תקשורת למבוגרים. "עבדתי עם המון אוכלוסיות בבתי ספר ובגנים, ממש חיפשתי את עצמי הרבה. עד שאמרתי שאני רוצה להתמקצע גם עם מבוגרים. לאחרונה התחלתי ללמוד לתואר שני בהתמחות לגרונטולוגיה (חקר המבוגרים ובני גיל הזהב, מ"פ) וידעתי שזה המקום שלי. כולם אומרים לי שזה מקצוע העתיד".
החיפוש אחר דירה חדשה העלה אצל נועה שאלות על אופי הדירה והמרחב הציבורי שלה. "ראיתי דירה עם שותפה אחת לא דתייה, וזה היה יותר מדי בשבילי. בהגדרה הפנימית שלי אני לא אשב מול הטלוויזיה בשבת. השבת מאתגרת עבורי ועברתי תהליך מול זה. קשה לי מאוד עם הרוטינות האלה. המקום הדתי כל כך מכביד עליי ואני מרגישה שהשתניתי לא כי יש לי משהו נגד הדת, אלא כי זה לא מתאים לגיל שלי כבר. זה לא תואם סיטואציה. אני חושבת שכשאני מחליטה שאני לא חייבת לשמור שבת, אז אני יכולה גם לשמור אותה כשאני רוצה וזה מתאפשר לי. בחיים לא הייתה לי בעיה עם שבת, זה היה היום הכי כיפי מבחינתי. אבל בסיטואציה הנוכחית, כשאני מוצאת את עצמי הרבה פעמים לבד בדירה, אני שואלת את עצמי מה הקטע. בשביל מה אני עושה את זה? אז אני יכולה לא לשמור שבת כשאני לא מסוגלת לעשות את זה, וגם כן לשמור שבת כשזה מתאפשר. כשאני עם המשפחה שלי הכי כיף לי בעולם לשמור שבת. כל שבת מבחינתי עומדת בפני עצמה.
"אני חושבת ששום דבר לא כל כך מאתגר כמו שבת, זה כל שבוע וזה גם מאוד משפיע על ההגדרה העצמית שלך, בדברים אחרים אפשר להתגמש ועדיין להיות דתייה", היא מודה בגילוי לב, "העניין הוא שזה לגמרי קטע חברתי, וזה מה שעזר לי לשחרר את הצורך הזה. מבחינתי אני נמצאת באתגר חברתי, זה בכלל לא דתי. אני מתמודדת עם אתגר חברתי שחוזר על עצמו בכל שבוע. ברגע שאת משחררת את העניין החברתי את במקום אחר. צריך חברים בשביל לשמור שבת, אבל גם חברים לא לשמור איתם שבת זה משהו שצריך למצוא".
אנחנו מסיימות את השיחה בשאלה פשוטה – מה החלום שלך? "אני רוצה משפחה, אפילו קטנה. אבל אני רוצה להרגיש שזה שייך אליי ולהיות בנינוחות עם זה. אני אפילו יכולה לראות את עצמי עם משפחה שלא אני ילדתי בעצמי, אבל אני מרגישה שאני צריכה משפחה. לא משנה איך זה יהיה, או באיזה קונספט. העיקר שתהיה לי משפחה. זה כל מה שאני צריכה".
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
