01זיכרון ילדות תרבותי. המפגש עם "בילבי" מאת אסטריד לינדגרן השפיע עליי מאוד. בילבי היא אנרכיסטית שמאתגרת באומץ את המוסכמות של תקופתה, פמיניסטית לא זועמת, מתקנת־עולם, ליצנית וקומיקאית, וגם ילדה עדינת נפש ואוהבת אדם. כשאני מקריאה לילדים מהספר הזה בסדנאות הכתיבה שאני מלמדת, אני מנסה להדגיש את החירות המדהימה שפורצת מהדפים האלה, חירות שאין בה שמץ של כוחנות או זדון או ניצול לרעה של הזולת.
02 ספר שקראת פעמיים. נובלה של צ'כוב ששמה "שלוש שנים", על נישואים שמתחילים באהבה של הגבר לאישה שמתחתנת איתו מרוב שעמום, וממשיכים בהתאהבות המפתיעה של האישה בגבר. את צ'כוב אני קוראת שוב ושוב, לא פעמיים אלא הרבה יותר. בכל פעם שאין לי מה לקרוא, אני חוזרת לסיפורים שלו. הוא קודר ומלא הומור בו זמנית, מרוחק מהדמויות שלו וקרוב אליהן, קר וחם, והוא אף פעם לא מטיף מוסר ולא מזייף.03 דמות שמעניקה לך השראה. אני מלאת הערכה לנשות החינוך שהתגייסו לטובת הילדים שנחשפו לטראומות איומות ב־7 באוקטובר ויצרו עבורם מסגרות חינוכיות תומכות. פגשתי את הנשים האלה באילת ובמקומות אחרים, כשבאתי להרצות בפני הילדים.04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. ניסוח השאלה מרמז שיש בעולם דמויות נשגבות, גדולות מהחיים, שכוס קפה במחיצתן תאפשר לנו לפענח איזה עניין קיומי עמוק. אבל שום תובנה עמוקה עוד לא נחתה עליי בעקבות שיחה של חצי שעה עם אדם זר, גם אם הוא ידוע ועתיר הישגים. אני מעדיפה היכרות עמוקה, שיתוף פעולה מקצועי, חברות אמיתית. ואם מדברים על קפה, אני תמיד שמחה לשתות קפה עם הילדים שלי.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. אף פעם לא רציתי להתחלף עם אדם אחר. בכתיבה שלי אני יכולה להיות גם הילדה החכמה שמכירה בעל פה סיפורים מהמיתולוגיה היוונית, וגם הילד המתוסכל והפגיע שאף אחד לא רוצה לשבת לידו בכיתה, כי הוא לא מצליח לבטא את עצמו ולכן הולך מכות עם אחרים. אני יכולה להיות כלבה חכמה ואנושית או אמא נרגנת ועייפה, שגם ברגעים הקשים מצליחה לגייס הומור. כדי לכתוב אותם, אני באמת מתחלפת איתם.
06 מה מצחיק אותך. המערכון של החמישייה הקאמרית שבו הויברגר מנסה לשיר סרנדה מתחת לבית של אהובתו, עם תיקי דיין בתפקיד אורח. חברי מונטי פייתון מחופשים לנשים. ההומור המטופש של סאשה ברון כהן ב"בוראט". כל זה היה נכון פעם. עכשיו, עד שהחטופים יחזרו אי אפשר לצחוק בכלל.
07 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. Lucky של רדיוהד. זה שיר שיש בו הכול, הוא לירי ופיוטי ומלא עוצמה ויופי וייאוש. אגב, רדיוהד מבינים את המורכבות של החיים בישראל ויודעים שיש כאן ציבור גדול שלא מזדהה עם הממשלה, ולכן הם לא מחרימים אותנו, והגיטריסט שלהם ג'וני גרינווד מסתובב בהפגנות בקפלן כשהוא מבקר בארץ.
