עידו גדל באלקנה ובהמשך עבר עם משפחתו לאריאל. "מאז ומעולם אני אוהב להתנסות בדברים חדשים, להתפתח ולפגוש אנשים חדשים שלא בהכרח דומים לי. אני נמצא בעבודה מתמדת בניסיון להבין מי אני ומה אני רוצה מהחיים ומעצמי". הוא מעיד על עצמו שהיה ילד חברותי ומעורב בפעילויות של השבט וגם היה מדריך בבני עקיבא. "בשנים של ישיבת ההסדר קצת התרחקתי חברתית וזה בא במקביל לירידה בראייה שלי, אף אחד לא הצליח לאבחן במה מדובר. הייתה לי ירידה בעשייה והייתה בי פחות חיות. עברו עוד כמה שנים עד שאבחנו מה יש לי".
כשהתיישבתי מול עידו לריאיון לא יכולתי לזהות מיד שהוא מתמודד עם עיוורון, נראה שזה לא משמש מכשול עבורו. עוד לפני שאיבד את הראייה הוא הספיק להשלים תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה, אבל כשהבין שהראייה לא תחזור והמקצוע שבחר דורש ויזואליות ולא מתאים למצב החדש שלו, על אף שהוא אדם ריאלי, הוא פנה לתחום אחר. "זה לא הפיל את רוחי והמשכתי הלאה ללימודי חינוך מיוחד ותעודת הוראה ועסקתי בזה כמה שנים". היום עידו כבר יודע שגם מקצועות ויזואליים הם לא מכשול לשום דבר שירצה לעשות בחיים. בימים אלו הוא עושה קורס בתכנות ולאחרונה סיים תואר שני בעבודה סוציאלית והוא מתלבט אם ללכת לכיוון של טיפול או לכיוון של עבודה שהיא יותר מערכתית או שיקומית.
הוא גר בירושלים אבל כרגע הוא בגבעתיים, שם הוא מסבלט דירה לתקופה קצרה. "אני גר באזור קטמון כבר כמה שנים ומאוד אוהב את העיר וקשור לאנשים", עידו מספר, "בשנתיים האחרונות אני סקרן לגבי החיים בחברה שהיא לא דתית והחלטתי להתקרב קצת לסביבה כזו. אני אדם דתי אבל לפעמים הסביבה הדתית מביאה איתה משהו מקובע ושמרני. כאדם שמנסה להתפתח ולגלות על עצמי מי אני, אני מוצא שסביבות דתיות עלולות להקשות על החיפוש הזה".
לתחושתו, בחברה פתוחה שפחות תלויה בתכתיבים חברתיים יש משהו יותר אותנטי "זה מאפשר לי להבין מה אני מחפש, אני מרגיש שהחיפוש הזה משותף להרבה אנשים שלא עומדים בדיוק בסטנדרט הקהילתי־דתי. בטח רווקים, חד־הוריים או להט"בים. במהלך החיפוש העצמי אני נשאר נאמן להשתייכות הדתית שלי אבל ביום־יום הסביבה שלי פחות דתית. בירושלים גרתי שש שנים ויש לי שם חברים שאיתם עברתי הרבה יחד, כמו סעודות שבת וחגים, ויש לי מקום חם בלב אליהם ולטבע הירושלמי שבו היינו מבלים יחד. יש התמודדויות שייתכן שהיו פשוטות יותר באזורים פחות שמרניים כמו למשל במה שקשור לשמירת נגיעה, מה שלפעמים יוצר היסוס ורתיעה, אך כל סביבה וההתמודדויות שלה, וכשאני במרכז אני מבין זאת יותר ויותר.
"לאחרונה אני מגיע הרבה למרכז, אני יושב בבית אריאלה, הולך להצגות בתל־אביב ולא מוותר על בילוי עם חברים בים". כדי להעמיק את החיפוש, עידו נע בין העולמות ומחפש חידושים. הוא משתתף בחוג אימפרוביזציה בגבעתיים, התנסה בעבר בחוג תיאטרון בירושלים ויש לו מחשבה להירשם לסדנת תיאטרון נוספת.
הבאר – אתר שידוכים והיכרויות, מקום שרואה אותך | לכניסה למרחב בטוח להיכרויות במגזר הדתי >> לחץ כאן
להצעות, תגובות והשתתפות במדור – כתבו לנו: lovemotzash@gmail.com
