שבעת החטאים של התיאטרון

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית:

תיאטרון זה עסק יקר. מחירי הכרטיסים הנמוכים מתחילים סביב מאה שקלים. אמנם מנויי סטודנטים וגמלאים למיניהם יכולים להוזיל את מחיר הכרטיס, אך אלו ידחקו לא פעם את הצופה לשולי היציע. ואיך אפשר להתאהב בתיאטרון, כשאי אפשר לזהות את הבעות השחקנים? בשביל ליצור עתודה של צופי תיאטרון יש לערוך מדי פעם הצגות במחירים מוזלים או לערוך הגרלות לכרטיסים במחירים מופחתים, כפי שנהוג בתיאטראות ברחבי העולם. במחיר של חמישים שקלים, צופים צעירים יהיו מוכנים להמר על הערב שלהם ולהגיע בלב פתוח יותר למפגש עם הצגה.

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְרִיקַת עוֹל:

כמו תור אצל רופא בקופת חולים, גם שעת תחילת ההצגה היא בגדר המלצה בלבד. לצופים שיגיעו בזמן צפויות לפחות עשר דקות של המתנה ורכילות על הכיסאות המרופדים. באיזשהו שלב יתחיל אחד הצופים שאיבד סבלנות למחוא כפיים, מתוך אמונה שכך השחקנים ישתכנעו לעלות אל הבמה והמסך יורם סוף־סוף. זה אף פעם לא עובד. עם זאת נדמה שרוב הקהל התרגל למצב, שכן רק בארץ אפשר לשמוע משפט כמו "איזה חוצפה, הם התחילו את ההצגה בזמן".

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזִלְזוּל הוֹרִים וּמורִים:

עם כל הכבוד לרצון לעורר אהבת תיאטרון בקרב הדור הצעיר, אין דבר מבאס יותר מלהגיע להצגה ולגלות שאתה חולק אולם עם עדר תיכוניסטים רועשים. אני מאוד בעד לחשוף אותם לכמה שיותר תיאטרון, אך אם אפשר שזה יהיה רק בימים שאני מחוץ לעיר.

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינַיִם רָמות:

יש צורך לומר זאת באופן ברור: יש תסרוקות שאינן מתאימות לתיאטרון. שיער מתולתל ופרוע, תסרוקות סטייל איימי וינהאוס, כמו גם כיסויי ראש מז'אנר הבובו – כל אלו גורמים עוגמת נפש קשה למקופחי הגובה היושבים מאחוריכן. אנא התחשבותכן.

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה:

כמו שיש פרשני כדורגל, ישנם גם פרשני תיאטרון. אלו רוכנים לאוזן בן זוגם ובלחישה רמה הם מכריזים תובנות כמו, "הם יתאהבו", "אני אומרת לך, זה הרוצח" ו"התפאורה לטעמי פחות מוצלחת". אם התחזיות שלהם יתממשו, הם יזכו את היושב לצידם בדחיפת מרפק ומבט חודר שמשמעותו: "אמרתי לך!"

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח:

איך ב־2018, אחרי כל האזהרות והבקשות, עוד יש אנשים ששוכחים להחריש את הטלפון בתחילת ההצגה? בתשעה מתוך עשרה מקרים, הטלפון של מאותגר ההחרשה יצלצל בתמונה המרגשת ביותר בהצגה. יהיה לו גם רינגטון אווילי במיוחד, ויעברו דקות ארוכות עד שישלוף אותו מהתיק.  לעיתים הוא אף יענה וישאג "אני לא יכול לדבר, אני בהצגה!"

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִׂיחַ שִׂפְתותֵינוּ:

גילוי נאות: כותב המדור חוטא בעצמו בלא מעט מהחטאים המובאים לעיל. כך שאם מצאתם את עצמכם באחד הסעיפים, אתם בחברה טובה. אהבת התיאטרון היא המנוע לכתיבת מדור זה, כמו גם לכתיבת הביקורות במהלך השנה, והמדור משתדל לעשות זאת בכבוד והוגנות. אם בכל זאת מי מהמבוקרים מצא עצמו נפגע, זאת ההזדמנות לבקש סליחה ולאחל גמר חתימה טובה.