01 זיכרון ילדות תרבותי. זיכרון ילדות מיוחד שלי קשור למופע "אל תקרא לי שחור" בשנת 1971. אבי שיחק בהצגה וכשהמופע הציג בירושלים הייתי מגיע לבאלאנס לפני המופע, עולה לבמה ומבצע את הסולו של אבי בפני משתתפי ההצגה: רותי נבון, עוזי פוקס, ודודו זר. בילדותי לא חשבתי שאתפרנס ממוזיקה אבל לפני הגיוס ניגשתי למבחנים ללהקה צבאית ואחרי שהתקבלתי הבנתי שזה הייעוד שלי.
02 ספר שקראת פעמיים. "מלכת היופי של ירושלים". ספר שמרגש כל קורא, ובמיוחד ירושלמים. הסופרת שרית ישי־לוי שוזרת בעדינות את העלילה והדמויות לנוף של העיר. זה ספר שהחזיר אותי לבית אבי וסבתי ועורר בי געגועים לתקופה יפה שלא קיימת היום.
03 דמות שמעניקה לך השראה. אבי, אברהם פררה ז"ל. בזכות אישיותו והפן המוזיקלי שלו, האווירה בבית הייתה מיוחדת, בסלון נערכו חזרות למופעים שהשתתף בהם, עם השותפים למופע, המעבדים המוזיקליים והנגנים. הייתי מתלווה לאבי למופעים: פסטיבלי הזמר, רומנסרו ספרדי, וכמובן לתוכניות טלוויזיה. היום כשהבן שלי מצטרף אליי זה מחמם את הלב.
04 מקום המפלט שלך בימים קשים אלו. המקום שהכי מרגיע אותי, השידור ברדיו. לשדר ברדיו זו חוויה מיוחדת. זה רק אתה והמיקרופון באולפן. בכל בוקר להמציא מחדש נושאים, דברי קישור ושירים שיצבעו למאזינים את הבוקר. לשדר ולדמיין שמאות אלפים מאזינים מתחברים אליך.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. מנחם בגין. כשבגין היה בשלטון הייתי ילד. זכורים לי הנאומים המיוחדים והכובשים שלו. הנוכחות שלו הייתה שונה, עוצמתית וייחודית. במציאות הלא פשוטה שלנו היה מסקרן אותי לדעת כיצד היה פועל במצב הנוכחי.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. אילון מאסק. לאו דווקא ממקום של עושר, אלא ממקום של חשיבה טכנולוגית ואמצעים מיוחדים בקדמה אל העתיד.
07 מי מצחיק אותך. אוראל צברי, בעל אלף הפנים בחיקויים והומור שלא יורד נמוך. בזכות הדמויות שהוא מחקה והשפות שהוא מדבר הוא מצליח לגרום לי לשכוח מהמציאות המסובכת.
08 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. שיר אהבה סטנדרטי של אריק איינשטיין, אחד השרים הכובשים שלו. חיבור מיוחד בין יוני רכטר למילותיו של איינשטיין. אריק ידע תמיד לגלות יוצרים צעירים לעבוד איתם וליצור ביחד אלבומי מוזיקה: יוני רכטר, יצחק קלפטר, שם טוב לוי ומיקי גבריאלוב. אין פעם שאני לא משמיע את שירו "שיר אהבה סטנדרטי" ויש תגובה נרגשת מצד המאזינים.
09 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. "המשפחה המושלמת". קבוצה משפחתית זו המצאת המאה. מעבר למהירות בהעברת המסר במסדרון, יש בה משהו מאוד מאחד.
