בהפסקה של המחזמר "ספר הג'ונגל" שאל אותי בן השמונה: "אמא, איך זה שכל ההורים יודעים את כל המילים של השירים?". ובכן בני, לא נעים להודות, אבל חלק גדול מההורים הגיעו למחזמר כדי ליהנות בעצמם, ולא רק בשבילכם הילדים. 28 שנים מאז שעלה לראשונה על הבמות בהפקה של תיאטרון בית ליסין וטמיר הפקות, המחזמר ספר הג'ונגל עולה שוב על הבמה במשכן אמנויות הבמה בתל אביב בהפקה חדשה בבימויו של חנוך רוזן. קשה לשחזר הצלחה מיתולוגית ולהתאימה לילדי 2024, אבל מישהו בהפקה החדשה עשה עבודה יוצאת מגדר הרגיל.
רודיארד קיפלינג חתום על סיפורו של מוגלי שגדל בג'ונגל יחד עם חבריו באלו הדוב, בגירה הפנתר, פאקלי הסנאי ועוד חיות, ונמלט מהנמר האכזר שירחן. הוא מתלבט בין חזרה לעולם בני האדם ובין הישארות בג'ונגל הססגוני, המוכר והאהוב.
בהפקה התקבלה ההחלטה הלא טריוויאלית להשאיר בתפקידים הראשיים את השחקנים המקוריים ששיחקו באותם תפקידים בהפקה המקורית. טוביה צפיר בתפקיד בלו הדב, ששי קשת בתפקיד בגירה הפנתר, אלי דנקר בתפקיד שירחאן הנמר, יוסי טולדו בתפקיד קא הנחש, אבי יפה בתפקיד פאקלי הסנאי ופיני קדרון בתפקיד מנהיג הפילים. למרבה המזל ההפקה עצרה בתום אבני ובמקומו צוות ילדים שחקנים מבצע לחילופין את תפקידו של מוגלי.
את שלישיית התפקידים הראשית מגלמים שלושה שחקנים המתקרבים לגיל 80 – צפיר, קשת ודנקר, והצפייה בהם עוררה בי התלהבות לצד קנאה עזה. בעוד הם משחקים באופן שובה לב, ובעיקר מקפצים בקלילות על הבמה, אני, במחיצת הגיל, נרדמת בפילאטיס. צפיר, כמו אז גם היום, נושא על כתפיו את המחזמר לצד הקולגות המבוגרים, וצוות צעיר ורענן שיוצר יצירה יפהפיה. יצוינו לטובה גם הרקדנים והילד-אקרובט הצעיר בתפקיד הצפרדע, שקיפץ על הבמה.
החלטה נוספת נוגעת לפן המוזיקלי. שירי המחזמר המקורי שנכתבו על ידי מירון מינסטר נשארו כשהיו, ואליהם התווספו מספר קטעים מוסיקליים חדשים, כמובן בהפקה מוסיקלית עכשווית עליה הופקד בן שופן. עלילת המחזמר כבעבר, עובדה על ידי אפרים סידון, ואכן מסביבי הורים רבים זמזמו בהנאה את כל הקטעים המוכרים, וישנם גם צעירים שהגיעו בלי האקססוריז של ילד אוגוסט עייף, רק כדי ליהנות בעצמם. שני שירים בהפקה שונו – האחד בסצנת הקופים, והשני בסצנת הנחש. בעוד ההורים חיפשו את המוכר, הילדים קיפצו עם הלהיטים החדשים.
השדרוג האמיתי הוא התפאורה והתלבושות, כמו גם האיפור, שהותאמו לטכנולוגיה העכשווית והיו מוקפדים ומרשימים מאוד. מרשימות במיוחד היו סצנת הפילים והקופים עם תלבושות יוצאות דופן ותפאורה שהצליחה להדהים גם את הדור הצעיר למוד הריגושים. אם חיפשתם מסרים – תקבלו אותם בדמות ההבנה שלא כל חבר הוא חבר אמיתי, ומצד שני, לעיתים חברים הם יותר ממשפחה, ולמרות השוני, ניתן לחיות יחד באחווה.
הכרטיסים לא זולים (חפשו הנחות במועדונים השונים), אבל לא הרבה בילויים הקיץ הזה יספקו תרבות איכותית לבני 4 ומעלה ויגרמו הנאה גם להורים ואפילו לסבים שנצפו בקהל. כשבחוץ חמסין ואיומי מלחמה, היו אלו שעתיים של אסקפיזם מושלם עם הפקה מושקעת כמעט כמו בחו"ל, ובאוגוסט הזה זה הכי קרוב שנגיע לשם.
