01 זיכרון ילדות תרבותי. קולנוע סמדר בירושלים ב־1976, הייתי אז בן שש וצפינו בסרט טבע בלי מילים שאינני זוכר את שמו אך השפיע עליי מאוד. כשראיתי אותו אחר כך בתור מבוגר, זה הזכיר לי את החוויה הקולנועית הראשונה שלי: המפגש בין מצלמה לטבע. מדובר בטרם עידן הנשיונל ג׳יאוגרפיק ועוד לא היו צילומי טבע, המצלמות היו מצלמות פילם ישנות והדבר הזה מאוד הקסים אותי בתור ילד. כשבגרתי ולמדתי טלוויזיה וקולנוע כבר ישבתי בסינמטק בירושלים שעות על גבי שעות, ושם שמתי לב שזה החיבור שאני אוהב בקולנוע: המפגש בין המצלמה לטבע במלוא תפארתו, ומאוחר יותר גם אבין את הקשר לא־לוהות ולפלא הבריאה.
02 יוצר שאתה אוהב במיוחד. 15 השנה האחרונות בחיי הוקדשו ליותר חזרה בתשובה ולחיי משפחה, כך שעיקר הזמן הפנוי שלי הוקדש לקריאת ספרות מקצועית בתחום האסלאם, ההתנגשות בין תרבויות והמזרח התיכון. אני לא חושב שצפיתי בסרט במלואו בעשור וחצי האחרון, אבל אני כן שומע מוזיקה, דרך הילדים, ואוהב להאזין לביני לנדאו, סיני תור ויוצרים דומים בתחום המוזיקה היהודית המתחדשת. אני מתחבר במיוחד ליוצרים שכותבים טקסטים על מערכת היחסים שבין האדם לקדוש־ברוך־הוא.
03 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. יש לי רשימה כל כך ארוכה של אנשים שאני רוצה לפגוש, ובכל פעם שמדברים או חושבים על שיתוף פעולה כלשהו אז אומרים: ״חייבים לשבת לקפה״. החלום שלי שיהיה לי הזמן הזה לקפה. אולי לפתוח איזה בית מדרש פתוח שיהיה אפשר לשבת בו לכוס קפה עם עם ישראל. לכל אחד מאיתנו יש את הכוס קפה שלו עם החבר הכי טוב, עם אשתו, עם הקב״ה, והחלום שלי זה פשוט לפתוח את זה לעם ישראל. לשבת באיזה סרט נע כזה ולפגוש כמה שיותר אנשים. כל יהודי הוא קודש קודשים, ולשמוע סיפור של כל יהודי זה הדבר הכי מרתק שיש. בעולם אוטופי הלוואי שהיה לי כוס קפה עם כל יהודי, רק כדי לשמוע את הסיפור שלו.
04 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם אשתי. הייתי רוצה לראות איך היא רואה את העולם דרך העיניים שלה ואיך זה עבורה להיות איתי, ובהיבט הזה הייתי מתחלף גם עם הילדים שלי. אחד הכללים הכי חשובים גם באהבה וגם בחינוך ואפילו במזרח התיכון, זה לראות את עצמך דרך העיניים של מי שמתבונן בך. אני הייתי רוצה לראות את עצמי מהעיניים של אשתי ושל הילדים שלי כדי שזה ייתן לי כלים לתקן את עצמי בעזרת ההתבוננות במקומות המסוימים שבחיי היומיום אינני יכול לראות.
05 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. בעבר הרחוק שלפני החזרה בתשובה, כשהייתי מאבטח מטוסים באל־על, הייתי מחפש את המסעדה הכי שווה: אם זה סטייק באמסטרדם או קרפ בבלגיה. היום האוכל היחיד שאני לא יכול לעמוד בפניו הוא האוכל של אשתי מיטל. כל המסעדות בעולם מחווירות לעומת אוכל ביתי, איכותי וטוב, ובעיקר כזה שמלא באהבה. אני חושב שהסיפור של אוכל זו אהבה – מי הכין אותו וכמה נקיות היו כוונותיו. היום אני ניזון מאוכל בריא יותר שמיטיב איתי וגורם לי לתחושה טובה, כמו סלט קינואה או לאפות ביתיות מקמח עדשים.
06 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. אין לנו קבוצת וטסאפ משפחתית, כי לי יש בקושי חצי וטסאפ מבצעי רק לענייני עבודה, ובמשפחה שלנו אין לילדים טלפונים, רק לילדה הגדולה. אני מאוד משתדל לא להיות בקבוצות וטסאפ כי זה תופס לי הרבה קשב. אני נמצא רק בקבוצות עם צוות הסושיאל והיח״צ בענייני שיווק הספרים החדשים שיצאו.
