01 זיכרון ילדות תרבותי. אומנם הוריי לא היו חברי מפלגה, אבל הם שלחו אותי לבית החינוך לילדי עובדים בצפון תל־אביב ע"ש א"ד גורדון, שנחשב לשיא הקדמה. ביום הראשון של כיתה א' הגעתי כולי נרגש, ושחקנים מכיתה ב' קיבלו את פנינו בהצגה "רם איננו קם". לאחר שנה, כמיטב המסורת, ההצגה המשיכה לככב ביום הלימודים הראשון, אלא שהפעם הייתי אני בין השחקנים. הייתי מאוד גאה בתפקיד החשוב שנפל בחלקי, חבריי סיפרו לי כי מרוב התרגשות הם ראו את הלב שלי פועם, זיכרון שעד היום עדיין מפעים את ליבי.
02 דמות שמעניקה לך השראה. המפיק נחום סלוצקר, שהוא המורה והשותף שלי שמעורר את השראתי. נחום הוא המורה המשפחתי שלנו לכינור והוא זה שלימד אותי הרמוניה ואני לימדתי אותו תורה. כשמו כן הוא – נחום תקום, הוא מגיע כרוח סערה שלא ניתן להתעלם ממנו. הוא מקצוען ומשקיען, בעל ניסיון והשראה, דמיון והעזה, הוא בעל מוסר עבודה גבוה מאוד ויזם בחסד.
03 מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. בחרתי לחיות בארץ ישראל, ואני כואב את המצב שאליו נקלענו. אני מוצא את המפלט שלי באהבה לאשתי ולמשפחתי וטוב לי פה בארץ הנפלאה שלנו. כל אלה הם עבורי עוגן רוחני, וגם השירה שאני כותב לאשתי המסתכמת בכ־3,600 שירי אהבה.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. הייתי שמח לשבת על כוס קפה ולשוחח עם האבות שניצבים בבסיס האמונה שלנו: יצחק, יעקב ובעיקר עם אברהם. העיסוק בדמויות אלה בהלחנה אפשר לי להיכנס לאירועים שהם חוו וקירב אותי לדילמות שעמדו בפניהן. הייתי מתייעץ איתם כיצד במבט היסטורי הם רואים את המצב שאליו נקלענו וכיצד היו מתמודדים איתו ופותרים אותו.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. הייתי שמח להתחלף ליום אחד עם רוחמה אשתי הפעלתנית, ולחוות איך היא חווה אותי. זה היה נותן לי זווית התבוננות לשיפור החיים והזוגיות שלנו. אני מתפעל לראות כמה דברים היא מצליחה לעשות בו בזמן ואיך למרות עיסוקיה הרבים היא מצליחה לבנות לנו בית חם, מלא אהבה.
06 מה מצחיק אותך. עד גיל 12 גדלתי בשכונת היקים באזור רחוב בן יהודה בתל־אביב ושפת האם שלי הייתה גרמנית. עברית למדתי במשחקי השכונה וכאשר בגרתי בגן. מכאן ברור שאת החינוך להומור שלי ינקתי בשפה היידית והכוכבים שלי היו הקומיקאים המפורסמים דז'יגאן ושומאכר. כמתמטיקאי ואיש ביטוח זכור לי במיוחד המופע שלהם על איינשטיין ויינשטיין, ומהם למדתי לראשונה על תורת היחסות בזכות ההבדל בין שלוש שערות על הראש ולהבדיל שלוש שערות במרק.
07 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. "א יידישע מאמע". אמי שרלוט ז"לשהייתה א יידישע מאמע אמיתית. כפסנתרנית, זמרת ורקדנית אמא דאגה שבבית שלנו תהיה תרבות מוזיקלית שכללה אופרות, אופרטות וולסים. ברור מאליו שבמוזיקה, כמו בכל תחום, היא שאפה לקדם אותי ככל יכולתה. בכיתה ג' עשו לנו בחינות למקהלת בית הספר ואותי לא קיבלו. אמא החליטה להראות להם מי זה הבן שלה. היא פנתה לכנר הראשון של התזמורת הפילהרמונית לורנד פניבש שיבחן אותי והוא הסכים ללמד אותי, אך זה לא הספיק לאמא שלי. היא פנתה לוויולן הראשון של התזמורת הפילהרמונית ולמנהל האקדמיה למוזיקה עדן פרטוש, והוא לימד אותי כינור עד שנסענו לברלין.
