01 זיכרון ילדות תרבותי. זיכרון ילדות חזק, בשכונת יד אליהו בתל־אביב, הוא חוויית הקריאה הראשונית, שהתחילה בגיל מאוד מוקדם והייתה מלווה בתחושת גילוי של פלא גדול. זה היה עידן שבו לא היו ספריות וגם לא יכולות כלכליות. היה לי ספר אחד על חיות מלווה בתמונות, (אינני זוכרת את שמו) וקראתי אותו מכריכה לכריכה עשרות פעמים. אני זוכרת במיוחד את דובי הקואלה הגדלים על העצים באוסטרליה.
02 ספר שקראת פעמיים. בתור ילדה צעירה קראתי יותר מפעמיים את הספר "פוליאנה" שהייתה עבורי דמות מופת. כאישה בוגרת ובהבנה שבפעם הראשונה הייתי צעירה מכדי להבינו – "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז. והספר שמלווה את כל החגים שלי ועברתי עליו עשרות פעמים הוא "מועדי הראיה", שכתב הרב משה צבי נריה זצ"ל. קיבלתי אותו במתנה מחברה יקרה.
03 דמות שמעניקה לך השראה. ברוך השם זכיתי להכיר הרבה מאוד אנשים ונשים משמעותיים שבפירוש השפיעו על בניית הזהות שלי. הבולט בהם הוא הרב צפניה דרורי, רבה של קריית־שמונה, שליווה אותי שנים רבות במעגלים רבים. השילוב בין האיש וביתו שכולו שליחות, נתינה וחיבור לתורה היה מבחינתי תמרור מכוון לחיים שרציתי לעצמי.
04 מהו מקום המפלט שלך בימים אלה. מתחילת המלחמה אני לא כל כך מסוגלת לקרוא, אז אני מאזינה להרבה מאוד סוגים של פודקאסטים, ולומדת מהם הרבה דברים מעניינים וגם הרבה שיעורי תורה ורוח שמרגיעים את הנפש הסוערת והמודאגת ונותנים הקשר רחב ועמוק לימים הקשים שעוברים על עם ישראל.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם סבתי ז"ל שעל שמה אני קרויה ונספתה באושוויץ ביום טוב שני של שבועות 1944, עם בני משפחה נוספים. היא הייתה כה צעירה במותה, והתמונה השלווה שלה ליד ביתה עם ילדיה זמן קצר לפני כניסת הגרמנים להונגריה, אינה מניחה לי. מעניין אותי להכיר את עולמה, את הסיפורים על המשפחה המורחבת. ולספר לה שקמה מדינה ליהודים, ושמהענף היחיד ששרד, אבא שלי ז"ל, קמה משפחה גדולה.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. הייתי שמחה להתחלף ליום אחד לפחות עם ראש הממשלה, כדי להבין באמת מה קורה לנו. הגלוי והנסתר והטעון תיקון. בלי להיות מוזנת מהתקשורת.
07 מי מצחיק אותך. חנוך דאום "המלך", את הספרים שלו קראתי, וצחקתי בקול מתחילה ועד סוף. וגם הילדים שלי, שיש להם חוש הומור משובח מלווה בציניות ראויה לשמה. הם לא חסים גם עליי.
08 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. "סליחות" מרגש אותי מגיל צעיר. שיר שלאה גולדברג מפנה אל אביה, שמחמת מחלתו לא עלה לארץ ישראל. החיבור בין המנגינה מלאת הרגש לבין געגועים לאהבה והכמיהה למפגש גורמים לי לדמוע בכל פעם שאני שומעת אותו. אני בעיקר מתחברת לבקשת הסליחה, וליכולת לסלוח, תכונה הכרחית לא רק בימים הנוראים, אלא בכל ימות השנה.
09 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. אנחנו מסתפקים בשם: "גיסר וזהו". אבל כמו בכל משפחה שמכבדת את עצמה יש קבוצת "הבנות לבד","ילדים בלי אמא", "גיסאלי", קבוצה שמאחדת את גיסר ומיכאלי (משפחת אחי) ועוד ועוד לפי צורכי עמך ישראל המרובים.
