01 זיכרון ילדות תרבותי. אמא שלי הייתה מורה לפסנתר, וכילד, מוזיקה הייתה חלק משמעותי מאוד בחיי, גם בחלל הבית. כיוון שזיהתה אצלי חוש מוזיקלי, היא נהגה לקחת אותי לקונצרטים קלאסיים לילדים ולנוער בתל־אביב. היה שם שילוב של מוזיקה והסבר על היצירה. אהבתי את זה.
02 ספר שקראת פעמיים. "זו ארץ זו" של חבורת כותבים שלימים כתבה את "ניקוי ראש" בטלוויזיה. קניתי אותו בשבוע הספר כשהייתי בכיתה ד'. מה שתפס אותי זו הכריכה שעליה מתנוסס דרקון שנוגס בכדור הארץ. קראתי אותו אינספור פעמים עד שידעתי אותו בעל פה. הוא כולל יותר מ־250 עמודים של בדיחות, פרודיות וציורים שפתחו בפניי עולם של ידע, הומור וחשיבה ביקורתית. הופיעו בו גם איורים ובדיחות שלא מתאימים לילדים אבל אני למדתי דרכו המון על התרבות וההיסטוריה שלנו ושל העולם בכלל.
03 דמות שמעניקה לך השראה. מודי בר־און ז"ל. אהבתי את כל מה שעשה בטלוויזיה. "הכול אנשים", "במדינת היהודים", "הקיבוץ", "חילונים" ועוד שורה ארוכה של סדרות שיצר יחד עם ענת זלצר ומציגות זווית מבט יוצאת דופן על התפתחות מדינת ישראל עם שלל גוניה ותושביה. התשוקה שלו לכדורגל וההבנה שהוא חוויה חברתית מרתקת ולא רק תחרות ספורטיבית, באה לידי ביטוי גם בכתבות שלו בערוץ הספורט. ובכלל, היכולת שלו לספר סיפור, לעסוק בסוגיות רגישות מפורסמות ומפורסמות־פחות בגישה רצינית עמוקה אך גם היתולית.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. קל, עם אלברט איינשטיין. הייתי מבקש ממנו שיסביר לי אחת ולתמיד את תורת היחסות ככה שאני באמת אבין. האמת, שזה גם יכול להיות כל אחד ממפתחי תורת הקוואנטים כמו נילס בוהר, מקס בורן הייזנברג או שרדינגר. הרעיונות שלהם כל כך מדהימים ונוגדי אינטואיציה, והם קידמו את העולם והגיעו למקומות שהתובנה האנושית מעולם לא הגיעה. זה מעיף לי את המוח אף שמעולם לא הצלחתי להבין אותם עד הסוף.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. הכדורגלן ליאו מסי. בשיא הקריירה שלו כמובן. לדעת איך ההרגשה להיות כל כך יצירתי, מנצח ומצליח מול מיליוני צופים זה משהו שמרתק לחוות. ומקווה שזה לא ממכר. כי יום אחד בנעליו נראה לי מספיק בהחלט.
06 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. "על פני האדמה" של שלום חנוך. הוא היה אחד השירים ששרתי לילדיי לפני השינה. הכרתי אותו שנים רבות לפני כן אבל התאהבתי בו באמת רק כשנהייתי אבא. הכישרון של שלום לתמצת רעיון במשפט מתוך שיר הוא באמת מופלא. בשיר הזה יש כמה משפטים כאלה, והחזק שבהם: "הילדים הם גשר אל עצמנו שנתן לנו הזמן". כוונת המשורר כפי שאני מזדהה איתה היא שהילדים הם מתנה שהזמן נותן לנו, ואנחנו נותנים את עצמנו לילדים אבל בו זמנית אנחנו מגלים את עצמנו מחדש, דרכם.
07 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. יש כמה. הקבוצה עם הסבתא, האחים והנכדים היא "משפחת הרמן באשר היא". המשפחה הגרעינית היא "פשוט הרמנים". אני אומנם פעיל ברשתות אבל לא נוהג לספר בהן על כל חוויה. כיף שיש את הקבוצות האלה שמאפשרות לשתף בחוויות בפורום קצת יותר אינטימי.
