01 זיכרון ילדות תרבותי. אני זוכר שכשהייתי קטן הלכתי לראות עם המשפחה את פיטר פן של חנוך רוזן. לא האמנתי איך הוא עף. כל הלילות שלאחר מכן בכיתי. זה השפיע עליי עמוקות, טלטל אותי ממש. אז נכנסה בי המשאלה הגדולה לעוף. חלמתי על זה בלילה. אני עדיין חולם על זה. חולם לעוף.
02 ספר שקראת פעמיים. ״החברה הגאונה״ של אלנה פרנטה. אני חושב שזה ספר גדול שמצליח לחלק את כולנו וכל מי שאנחנו מכירים לשתי קבוצות: כל אחד מאיתנו, הוא או לִילָה או לֶנוּ, גיבורות הסיפור. עכשיו אחזור לקרוא שוב, להיזכר מי מהן הוא אני.
03 דמות שמעניקה לך השראה. אני לא יודע להסביר את זה, אבל ג׳רי סיינפלד מעניק לי השראה ענקית. לא ראיתי יותר מדי סיינפלד, אני לא מעריץ גדול שלו ולא מכיר כל דבר שהוא עשה, אבל כל פעם שאני רואה אותו אני מרגיש משהו מאוד עמוק. כשהוא היה בארץ הלכתי לבד לראות אותו. כשהוא עלה לבמה, עוד לא הוציא מילה, עלו לי דמעות. נשבע שלא יודע למה. עכשיו כשאני כותב את זה, אני קולט שאלו היו אותן דמעות שזלגו לי כשראיתי את פיטר פן.
04 מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. הבית, עם אשתי והילדים. אבל הדברים הפשוטים. לשחק טאקי, הבת שלי מראה לי איך היא צבעה את הציור, הבן שלי מכסח אותי בכדורגל־שולחן. חביתה וסלט.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. היה לי מורה לפיזיקה בתיכון, קראו לו ארנסט, שהיה כל כך טוב, לימד אותי איך ללמוד והטמיע בי הרגלים שאני חי אותם כל יום. הייתי רוצה לשבת איתו לקפה כשאני מי שאני היום, מי שנהייתי גם בזכותו.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. תמיד רציתי להתחלף עם דיילים. לקום בבוקר ולדעת שאחר הצהריים אתה בעיר אחרת בעולם. וככה כל הזמן.
07 מה מצחיק אותך. סטנדאפ בטיקטוק, פרופילים מצחיקים באינסטגרם, אשתי עדי, חבר שלי צוקי, חבר שלי ניצן, הלהקה שלי בוואן בדרך להופעה, ג׳ורג׳ הווטרינר.
08 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. ״מיכלי״ של יאיר רוזנבלום. אין בספוטיפיי. רק ביוטיוב. חפשו.
09 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. הילדים עוד קטנים אז אין לנו קבוצת ווטסאפ משפחתית. לקבוצה עם ההורים שלי והאחיות קוראים: ״טאטא־מאמא־שֶקוֹפִּי״, שזה ברומנית ״אבא אמא והילדים״. אני יודע על מה אתם חושבים. אתם צודקים.