01 זיכרון ילדות תרבותי. הזיכרון החי הראשון שלי הוא מכיתה ב'. ישבתי בכיתה כשלפתע חשתי את הצריבה החדה של הסרגל של גברת מקברייד כשהיא החטיאה את התלמיד שכיוונה אליו. לגברת מקברייד היה נוהג לבקש מילדים שהתנהגו שלא כראוי להושיט את כפות ידיהם כדי להכות על פרקי אצבעותיהם עם הסרגל. התחושה הזאת, הכאב הפתאומי והבלתי צפוי, נשארה איתי עד היום. לפעמים אני חושב שזה מסביר למה התפתחתי להיות אזרח כל כך שומר חוק – פיתחתי רתיעה אינסטינקטיבית מאותו סרגל מטאפורי.
02 ספר שקראת פעמיים. "פריקונומיקס" של סטיבן לוויט וסטיבן דבנר. הספר הזה שינה את הדרך שבה אני מסתכל על העולם – הרעיון שהנתונים הם המלך, ושלעיתים קרובות האינטואיציות שלנו מטעות אותנו, תפס אותי מאוד. הוא פתח בפניי עולם שלם של ספרות ופודקאסטים שמתמקדים בניתוח נתונים וחשיבה כלכלית, שהפכו לחלק משמעותי מהצריכה התרבותית שלי. כיום אני מאזין קבוע לפודקאסטים שנובעים מאותו הספר, כמו "People I Mostly Admire", "Revisionist History", "No Stupid Questions".
03 דמות שמעניקה לך השראה. ההורים שלי הם מקור השראה עצום בחיי. הם לא רק דיברו על צדק ומוסר – הם חיו את הערכים האלה. בשנות השישים, בתקופה של מתח בין־גזעי עצום בדרום ארצות הברית, הם בחרו לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהשתתף ב"קיץ החירות" (Freedom Summer). הם הקדישו זמן ומאמץ כדי לסייע לקהילה השחורה הן בטיפול רפואי והן בחינוך. המחויבות שלהם לתיקון עולם, היכולת שלהם לראות אנשים במצוקה ולא להישאר אדישים, אלא לקום ולעשות מעשה – זה עיצב את תפיסת העולם שלי. הם לימדו אותי שלא מספיק לזהות עוול, צריך גם לפעול כדי לתקן אותו.
04 מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. הגג שלי הוא יותר מסתם מרפסת – הוא מקדש קטן של שלווה. כשאני יושב שם בערב, משקיף על העיר העתיקה של ירושלים, יש משהו כמעט מיסטי באוויר. אני אוהב לקחת כוס ויסקי טוב, להדליק סיגר, ופשוט להתמסר לרגע. הנוף של העיר העתיקה, במיוחד בשעת דמדומים, מחבר אותי לשורשים העמוקים של המקום הזה, לדורות של היסטוריה, ובו זמנית מאפשר לי להתנתק קצת מהמציאות היומיומית.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. יותר מכול – עוד שיחה אחת עם בני יקיר ז"ל, הוא היה אדם כל כך מורכב ומיוחד – שילוב נדיר של הנאה ורצינות. הוא היה יכול לדבר בהתלהבות על בילוי עם חברים ומיד לצלול לדיון מעמיק בסוגיות תלמודיות והלכתיות או בפוליטיקה עולמית. הוא אהב להכין קפה וארוחות גורמה וגם קוקטיילים מטורפים, והכול עשה בדייקנות ובאהבה. הייתי נותן כל דבר שבעולם בשביל כוס קפה או כוס בירה איתו. לשמוע שוב את הצחוק שלו, את המחשבות העמוקות שלו, פשוט… להיות איתו עוד רגע אחד.
06 מי מצחיק אותך. הקומיקאי האמריקני וויל פרל – המשפחה שלי חושבת שאני משוגע, אבל לא משנה מה הוא עושה, אפילו הבעת פנים קטנה שלו גורמת לי להתפקע מצחוק. זה הפך לבדיחה משפחתית – הילדים שלי יודעים שמספיק להגיד "וויל פרל" וכבר אתחיל לצחוק. יש משהו בהומור שלו, באופן שבו הוא מוכן להיראות טיפשי לחלוטין, שפשוט עובד עליי בכל פעם מחדש.
07 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. "אוחילה" של ישי ריבו נוגע בי בצורה עמוקה במיוחד. המילים, המנגינה, האופן שבו הוא מצליח לבטא כמיהה רוחנית עמוקה – כל אלה יוצרים אצלי תגובה רגשית חזקה בכל פעם מחדש.
