תכולת הספרייה הספרייה ברובה מורכבת מספרי פרוזה (רובם שלי) וספרי עיון (רובם של בן הזוג), ויש גם אוסף מכובד של ספרי שירה. מה שיש כאן הוא השריד האחרון של ספרייה הרבה יותר גדולה, אבל אחרי ארבעה מעברי דירה בשבע שנים, כל המעורבים הבינו ששלושים ארגזים של ספרים זה כנראה יותר מדי. בשנים האחרונות שנינו עברנו לקרוא ספרים דיגיטליים, כך שמה שנשאר הוא ספרים עם ערך סנטימנטלי וכאלה שאני יודעת שאקרא שוב.
מדף קרוב ללב משלושה מדפים של ספרי בישול נשאר רק מדף אחד של ספרים מוכתמים ומלאים בקמח. כמי שהתחילה לבשל רק בדירה הראשונה מחוץ לבית, הייתי צריכה ללמוד הכול מאפס ולבד. במשך כמה שנים טובות ליוותה אותי הסדרה המצוינת של ״ששת״, שמציעה לא רק מתכונים אלא גם הסברים מפורטים מאחורי כל תהליך, והיא בית ספר זעיר לבישול. אחר כך השתכללתי לספרים המצוינים של אורנה ואלה ושל יותם אוטולנגי. באפייה, למדתי כל מה שאני יודעת מהספרים של קרין גורן.
השפעת המלחמה קשה לי מאוד לקרוא השנה. הכול מרגיש מטומטם או מכביד מדי ומוסיף עצב שלא לצורך. או לחילופין רחוק מדי או מכאן מדי. חודשים ארוכים לא הצלחתי לקחת ספר ליד, ואפילו לא להתרכז בסדרה או בסרט. לאחרונה אני מרגישה שהנפש כבר מבקשת לצלול לאיזה ספר. הצלחתי לקרוא אחד מטופש בסוף השבוע, ואני מרגישה מוכנה להרים קצת את הרף, אולי סיפורים קצרים או החדש של ג׳ניפר איגן. אעדכן.
שיטת מיון הספרייה תמיד קטנה מדי ותמיד חסר בה מקום. זה לא אלגנטי במיוחד, אבל אחרי ניסיונות כושלים לסדר את הספרים לפי צבע, נושא או סופר, בסוף הם תמיד מסתדרים לפי גובה כדי שאפשר יהיה לדחוף עוד כמה ספרים שישכבו מעליהם. זו לא ספרייה למגזין עיצוב, זו סתם ספרייה שמשתמשים בה.
על ארבעה ספרים
צער ואושר
מג מייסון / תרגום: טל ארצי / תכלת, 2021
הספר הכי לא מדכא על התמודדות נפש שנתקלתי בו אי־פעם. לא יכולתי לעזוב אותו, מיררתי בבכי במשך עמודים שלמים, ואהבתי כל רגע. הוא שופך אור על הפרעות נפשיות דרך הגיבורה הכי ממגנטת שנתקלתי בה, מדבר על המחירים אבל לא מתקרבן. מראה את הקושי אבל לא עושה מזה טלנובלה. מזכיר שגם את החיים האמיתיים, בהכי אמיתי שלהם, שווה לחיות.
איתי החיים משחק הרבה
דויד גרוסמן / הקיבוץ המאוחד, 2019
המלצה שלי על גרוסמן מזכירה את העכבר שצועד לצד הפיל ואומר לו ״תראה, אנחנו עושים המון אבק״. אבל כשאני חושבת על הספרים שהעבירו אותי חוויה משמעותית בעשור האחרון, אני חושבת על הספר הזה. נהניתי ממנו כמו שנהניתי מרוב הספרים של גרוסמן, כלומר מאוד, אבל כאן קרה עוד משהו – הבנתי למה. לגרוסמן יש יכולת לגרום לי להתאהב בדמויות שלו בתוך שני עמודים. מסתבר שגם רגע לפני גיל 70, כותב יכול להיות כריזמטי, רלוונטי וסוחף. ככותבת בעצמי, הידיעה הזו מרגיעה ומנחמת: יש למה לחכות ויש לאן לשאוף.
השירים
חיים נחמן ביאליק / דביר, 2004
אם הייתם שואלים מי המשוררים העבריים האהובים עליי, ביאליק לא היה ברשימה. בכל זאת, לפני כמה שנים קיבלתי אסופה שלו כמתנה. יום אחד מצאתי את עצמי מורידה את הספר מהמדף כדי לעלעל ונתקלתי בשיר שלא הכרתי. התאהבתי בו והתיישבתי להלחין אותו; לא ידעתי שיש לו לחן עממי ישן. ככה נולד ״ציפור זהב״. הוא נכלל באלבום הרביעי שלי ולא נשלח לרדיו, והייתי בטוחה שהוא סוד כמוס. עד שהתחילו להגיע תמונות של הזמנות לחתונה עם ציטוטים ממנו וסרטונים מחוגים לריקודי עם. ״ציפור זהב״ הוא השיר הכי מצליח שלא ידעתי שיש לי.
איך להיות אישה
קטלין מוראן / תרגום: מיכל רביד / מטר, 2014
אם אכתוב שזה ספר פמיניסטי, שמספר על הרגעים החשובים בחייה של אישה, חצי מכם יעברו (במקרה הטוב) להמלצה הבאה. העניין הוא שזה ספר קורע מצחוק. מדובר בסוג של אוטוביוגרפיה מאת אחת הכותבות הכי שנונות שיצא לי לקרוא, ולנשים הוא מציע נחמה גדולה וכמה תובנות. אחרי הקריאה בו מצאתי שאני הולכת קצת יותר זקוף. לגברים, לעומת זאת, הוא מציע חלון אמיתי, לא לעומתי, אותנטי ומאוד מאוד מצחיק, לעולמן הפנימי של הנשים שלידם.
הופעות השקה לאלבומה החדש של כורם, ״לחסד וגאולה המשך ישר״, יתקיימו ב־21.11 בהיכל התרבות בתל־אביב, וב־28.11 בספרייה הלאומית בירושלים
