01 זיכרון ילדות תרבותי. לאבי ז"ל יצחק פרום הייתה חנות מוזיקה מפורסמת מאוד בתל אביב ברח' ברנר פינת אלנבי "פרום – צורכי מוזיקה". אבא היה אוטודידקט (לא הספיק לימודים פורמליים בגרמניה לפני המלחמה), והיה איש תרבות קלאסי. אני זוכרת שבתות בבוקר כשאנחנו יושבים עם ספרי אמנות, ואבא ואמא משוחחים עם נעם ז"ל אחי ואיתי על היצירות שאנחנו רואים (זה כמובן לא היה על חשבון בני עקיבא). כמובן היה לי מינוי עם אמא לפילהרמונית לילדים, ואני זוכרת שמתלבשים יפה ונוסעים באוטובוס להיכל התרבות המרשים, שהיה מרגש להיכנס אליו.
02 ספר שקראת פעמיים. בילדותי לא כל כך אהבתי לקרוא, המורה חנה מכנס בבית הספר הממ"ד "מירון" שבו למדתי ביסודי, הציעה הצעה בלתי חינוכית בעליל: לשלם לי אגורה על כל דף שאקרא. והבלתי חינוכי נתן עבודה. התחלתי לקרוא המון, כל דבר שהיה בספרייה. היה לי מעצור בקריאה באזור גיל 45-50, שאז קראתי ספרות מקצועית ומאמרי דעות. כשסיפרתי לרבנית ד"ר יפה גיסר שאני לא מצליחה להיכנס שוב לקריאת ספרות קאנונית טובה, היא שלחה לי רשימה של מספר ספרי מופת והציעה שאחזור אליהם. קניתי חלק מהספרים שהציעה ונדלקתי שוב. עתה אני קוראת כשלושה ספרים בחודש, וההנאה עצומה. ספרי פרוזה פחות יוצא לי לקרוא פעמיים, לספרי שירה אני בהחלט חוזרת מדי פעם. אבל הצגות בהחלט. את "אשכבה" של חנוך לוין (עוד לפני פעילותי בקאמרי) ראיתי שלוש פעמים. והיום אני רואה הרבה הצגות יותר מפעם אחת.
03 דמות שמעניקה לך השראה. אחת הנשים שהשפיעו עליי ביותר הייתה טובה אילן, בת קיבוץ עין־צורים. אהבתי מאוד את ידיעותיה בתחום היהדות, את מחויבותה לבית המדרש שהייתה ממקימיו, מרכז יעקב הרצוג, ומאוד התחברתי לתפיסותיה כפמיניסטית דתית. היא הייתה דעתנית מאוד ועם זאת רכה, חייכנית ומפויסת. לפעמים לפמיניזם מתחברת מרירות ומיליטנטיות, אצל טובה לא חשתי בזאת. היו כמובן נשות אמונה רבות ששימשו עבורי מקור השראה למסירות ולמחויבות למשימה, ובהן הרבנית שרה הרצוג, הרבנית צפיה גורן, חנה מלמד עליהן השלום, ויבדלו לחיים עדה קרל, נחמה בסוק ועוד.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. הייתי רוצה להיפגש עם השופטת רות ביידר־גינסבורג, מעניין אותי איך הייתה מתייחסת למצב עולם המשפט בישראל. האם הייתה חוששת לדמוקרטיה בישראל וכיצד הייתה מציעה לעגן ולהבטיח את המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. לעיתים מתחשק לי להיות שרת הרווחה, לעיתים שרת החינוך ולעיתים שרת התרבות. אבל מאחר שאני אישה המאמינה בתהליכים, אני יודעת שביום אחד לא אצליח לממש את רעיונותיי. אז אני שמחה להיות במקומות שבהם אני מסייעת לפרק בירוקרטיה, להציב חזון ולהניע תהליכים.
06 מה מצחיק אותך. מפגש משפחתי עם הילדים שלי, שהציניות, החדות וההומור הם בסיס לשיחותיהם או הצגה טובה (רוצו ל"טרטיף", ל"נעמי ונורמה", ל"צ'ילבות" – מצחיק וגם מעורר מחשבה), ולפעמים אפילו קטע בזהו זה.
07 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. לאחרונה התרגשתי מ"חומות חמר" של רחל שפירא ומרגלית צנעני, שעוסק בנשים. ותמיד מ"ליל חניה" של נתן אלתרמן, שהמסתורין של מילותיו נוגע בכל עת במצב קיומי. וכן "ערב עירוני" – שילוב מנצח של אלתרמן ויוני רכטר.
08 מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. "מינקאים – הגל השקט". (לא שקט שם בכלל)
