התקציב החדש של 2025 עומד לשנות את המציאות הכלכלית עבור משפחות רבות בישראל. העלאת המע"מ ל־18% היא רק אחת מהגזרות שייכנסו לתוקף כבר בינואר הקרוב, והיא צפויה להכביד עוד יותר על יוקר המחיה שגם כך נמצא בעלייה מתמדת. משקי הבית, מעמד הביניים והמשקיעים נערכים לתקופה מאתגרת של צמצום וחשיבה מחדש על סדרי עדיפויות. בתוך כל אלה, תמיר מנדובסקי – סופר, יזם, ומחבר הספר "השקעות לעצלנים" – מגיע עם מסר ברור: זה הזמן לחשב מסלול מחדש. "רוב ההתייקרויות הן מפולת דומינו״, הוא מסביר. ״ברגע שמייקרים משהו אחד, הכול מתייקר. חשמל שמתייקר משפיע על העלות של כל העסקים, כל נותן שירות יגלגל את האחוז הנוסף של המע"מ ללקוחות. עסקים יכולים להזדכות על מע"מ, אבל משקי בית פרטיים לא יכולים. כולנו נהיה עניים יותר באחוז אחד".
מי לדעתך ייפגע הכי הרבה מהשינויים?
“מי שנפגע בסוף אלו משקי הבית הפרטיים שאין להם יכולת להתמודד עם זה. גם עסקים קטנים ועצמאים לא באמת יצליחו לעשות תכנוני מס מורכבים. שכבה גדולה של עסקים שלא היו מאוד רווחיים מלכתחילה עשויה לסגור את הדלתות. בעלי עסקים גדולים יותר יכולים לעשות תכנוני מס, אבל גם אותם מענישים על רווחיות יתר בתוספת מס יסף למשל. עסקים עם יכולת מוגבלת פשוט יחשבו להעביר את הפעילות שלהם לאונליין כדי להימנע מהוצאות כמו מלאי.
“אני תמיד אומר – תשלמו כמה שפחות מס, כמובן לפי החוק. בישראל יש מעט מאוד אפיקים פטורים ממס כמו קרן השתלמות ודירת מגורים יחידה. אין לי אלא להמשיך להגיד לאנשים את מה שאמרתי קודם: לחסוך, להשקיע היכן שיש פטור ממס, ולהיות חכמים עם הכסף שלהם. בסופו של דבר להביא את עצמי למצב שאני מוציא פחות ממה שאני מכניס. זה כמו במלך האריות – אל תיקח יותר ממה שאתה נותן".
איזו עצה פרקטית תוכל לתת למשקי בית פרטיים?
“להוציא כמה שפחות ולהכניס כמה שיותר, זו הנוסחה היחידה. ממש לעבור על דפי הפירוט של כרטיסי האשראי, לבדוק כל סעיף ולראות איפה אפשר לחסוך. למשל, לבטל מינויים מיותרים כמו חדר כושר שלא משתמשים בו, או להפסיק להזמין אוכל מבחוץ ולהתחיל לבשל בבית. שימו לעצמכם אתגר לחסוך אלף שקלים לפחות בחודש. לחסוך כסף שווה יותר מלהרוויח יותר – כי על רווחים משלמים מס, אבל חיסכון הוא רווח נקי".
מה באשר להגדלת הכנסות, יש לך המלצות?
"יש שלוש דרכים שאני מכיר: הראשונה, פשוט לבקש העלאה בשכר. לבוא למנהל ולומר 'שמע, אני מאוד אוהב את מקום העבודה, אני צריך להגדיל את השכר ואני חושב שאני שווה את זה'. הרבה אנשים מופתעים כמה זה עובד. השנייה, לחפש עבודה חדשה שמציעה שכר גבוה יותר. השלישית, להפוך תחביבים לשירותים בתשלום. אם אתה עוזר לחברים עם מחשבים למשל, תגבה כסף. אני אישית הייתי הבחור הזה שתמיד ביקשו ממנו עצות בהשקעות, אז כתבתי ספר והתחלתי להתפרנס מזה. לפעמים, דחיפה כזו יכולה להפוך שינוי קטן להזדמנות כלכלית".
איך אתה רואה את ההשפעה על בעלי עסקים קטנים, במיוחד אלו שחזרו ממילואים?
“יש הרבה אנשים שהיו בשנה האחרונה במילואים, ועכשיו הם חוזרים לעסקים הקטנים שלהם. הם עצמאים שלא פיתחו את העסק כמו שצריך בשנה האחרונה, ויש להם אתגר גדול יותר. אתמול דיברתי עם בעל משתלה בגבעתיים שהיה בשלושה סבבי מילואים. בכל פעם שקראו לו הוא הוציא את כל העציצים החוצה ומכר בזול כדי שלא ייהרסו. עצה שלי לאנשים במצב כזה: פרסמו פוסט. תכתבו, 'חזרתי מ־200 ימי מילואים, העסק שלי הוא כזה וכזה, בואו לקנות'. ישראלים, למרות המצב הקשה, מאוד רוצים לפרגן לאנשים במילואים. אני בעצמי פרסמתי פוסט על המשתלה ליד הבית שלי".
///
הוא גדל בלהבים שבדרום, במשפחה שהחינוך היה נר לרגליה. אביו, איש קבע לשעבר, היה מורה, וכך גם אמו. כבר מגיל צעיר הבין שכסף יכול לקנות הרבה יותר מחפצים – "הייתה לי הבנה בגיל מאוד צעיר שכסף קונה גם אושר", הוא אומר. במשך השנים גיבש לעצמו גישה מינימליסטית, הן לחיים והן להשקעות. בגיל 23, אחרי שהחל לעבוד בשב"כ, נחשף לאירועים קשים. "הייתי הראשון שהגיע לזירה של מוחמד אבו חדיר. זה היה אירוע מאוד קשה. לראות גופות זה דבר אחד, אבל ילדים – זה כבר משהו אחר". האירועים של אותה שנה זעזעו אותו עמוקות. "הנערים נחטפו מהגזרה שלי. בצומת הגוש התחושה הייתה שאנחנו מחזירים אותם היום או מחר. כעובד שב"כ ביו"ש, הייתה תחושה שאנחנו יודעים הכול. אבל אז נחטפו שלושה נערים ופתאום הבנו שזה לא תמיד המצב". החוויה הזו הייתה אחת הסיבות שגרמו לו לעזוב את השירות ולהתחיל פרק חדש בחייו, סביבן הוא גם כתב את "קנטאור", ספר פרוזה על חוויותיו מהשירות.
בזמן הזה הוא התחיל להשקיע במדדים בלבד – החלטה שמלווה אותו עד היום. "אני משקיע רק במדדים כבר 11 שנים. לא מכרתי את התיק עד היום", הוא מספר. במשך עשור הוא הכניס מדי חודש 5,000 שקלים להשקעותיו, כשאת כספו ניהל בפשטות וביעילות. "אני מאוד מינימליסט באופי שלי. מה שאני אוהב זה לנגן ולכתוב, וזה לא עולה כסף".
עם השנים, כשהפך לאב לשני ילדים, שינה את הרכב ההוצאות וההשקעות שלו אך נשאר נאמן לעקרונותיו. מנדובסקי גם מבקר בחריפות את ניהול ההשקעות המסורתי. "ברגע שמנהל השקעות מתחיל לשחק עם התיק – לקנות ולמכור – הוא מבזבז כסף על הוצאות מיותרות. מחקרים מראים שרק שלושה אחוזים ממנהלי ההשקעות מצליחים להכות את המדד לאורך זמן".
משרדי החברה של מנדובסקי, שממוקמים בתל־אביב, מספרים את כל מה שצריך לדעת על הפילוסופיה מאחורי ההצלחה שלו. בכל פינה כמעט ניצבת דמות של "העצלן" – אותה חיה איטית שמסמלת את הדרך הכלכלית שהוא מקדם: תנועות מדודות, מינימום מאמץ ומקסימום אפקטיביות. העצלן, מנדובסקי מספר, הוא לא רק סמל אלא גם השראה לגישה הפסיבית בהשקעות – זו שעומדת בלב הספר המצליח שלו "השקעות לעצלנים". את הספר הפך היזם הצעיר לפודקאסט מצליח, סדרה של שיעורים מקוונים והרצאות שמשכו אליהן אלפי משתתפים. מאדם אחד שנתן עצות לחברים על השקעות פסיביות, הוא הפך לחברה שיש בה 12 עובדים ומשנה את הרגלי החיסכון וההשקעה של אנשים.
"מה שאני מלמד זה הידע הכי בסיסי. יש את הכול היום חינם באינטרנט והפעולות הן מאוד קלות לביצוע. אבל במשפט אחד: הספר גורם לאנשים לא משקיעים להפוך לכן משקיעים. היום קל מאוד להפוך לאדם שמשקיע, וזה לכאורה דבר טוב. את פשוט פותחת חשבון וקונה מניה, ואת יכולה להיות הבעלים של גוגל. תחשבי על זה – זה חסר תקדים היסטורית. בעבר, אם היית נולדת למשפחה מסוימת, זה היה גוזר עלייך מעמד לכל החיים. היום כל אחד יכול לקנות מניה ולהיות הבעלים של חברת ענק. זה מרגש ומגניב, אבל יש בזה גם חיסרון".
"ההוצאה הכי גדולה של משפחה בישראל זה בשלב שאני נמצא בו עכשיו, כשהילדים קטנים והם צריכים גנים ב־4,000-5,000 שקלים. אבל זה רק לכמה שנים קצרות, והן עוברות"
איזה?
"קחי שני אנשים: אחד למד, הבין, ויש לו אסטרטגיית השקעות ברורה. השני מעתיק את האסטרטגיה בלי להבין אותה באמת. כשהשווקים ייפלו – וזה יקרה – הראשון יגיד, 'בסדר, אני ממשיך עם האסטרטגיה שלי'. השני, לעומתו, יגיד, 'איבדתי חצי מהתיק שלי, זה חמש משכורות, אני בחוץ'. זה קורה בגלל מה שנקרא 'הטיית השורד' – אנחנו שומעים רק על הסיפורים המוצלחים, כי מי שנכשל מתבייש לדבר על זה. יש נתון שאומר ש־97% ממי שפתח חשבון מסחר הפסיד כסף ולא הרוויח".
איך התחלת להשקיע?
"אני התחלתי בשנת 2006. פתחתי חשבון השקעות דרך הבנק, קניתי מניות של חברות שנראו לי הכי גדולות וטובות וראיתי את הכסף עולה. זה הרגיש מדהים – אני עובד ומרוויח כסף, ובמקביל ההשקעות שלי צומחות. שנתיים זה עבד, עד שהגיע משבר הסאב־פריים ב־2008. הפסדתי 50% מהתיק שלי ומכרתי הכול. לא הבנתי כלום אז. לא ידעתי מה זה עליות וירידות בבורסה. פשוט ידעתי ש'הבורסה זה טוב'. רוב האנשים ככה, הפחד מהכאב שבהפסד הוא חזק יותר מהעונג שברווח".
איך חזרת להשקיע אחרי זה?
"לא חזרתי במשך חמש או שש שנים. אבל כל הזמן ראיתי מה הייתי יכול להרוויח אם הייתי נשאר. מכרתי בשפל ונשארתי עם 4,000 שקלים במקום 8,000. ידעתי בוודאות שמי שמרוויח באמת זה לא מי שעובד קשה, אלא מי שמשקיע בחוכמה ובהתמדה. שזה מה שמשנה את החיים. הטעות שעשיתי ב־2008 לא הייתה בעיה של ידע, אלא בעיה של יחס בין ידע לפעולה. כל מי שמגיע אליי, כל מי שקונה את הספר, כל מי שמגיע לוובינרים שאני עושה, כולם יודעים שצריך להשקיע, כולם ידעו גם לפני כן, אני לא מספר להם משהו חדש. הבעיה היא להפוך את הידע לפעולה וזה מה שאני עוזר להם לעשות. מה שהתוכנית שלנו נותנת לך זה את תחושת הביטחון שאת עושה את הדבר הנכון. ברגע שאת מבינה את ההיגיון, אז גם קל יותר לפעול נכון. אם תהיה נפילה אגיד לעצמי 'חבל להוציא עכשיו את הכסף מהתיק כי לא תכננתי למכור אותו עכשיו, אז מה זה משנה כמה הוא שווה כרגע?'"
איך נולד הספר שלך?
"כשהתחלתי לכתוב את הספר חשבתי לקרוא לו 'המדריך למשקיע המתחיל'. אבל הבנתי שמה שאני באמת רוצה לעשות זה לא להעביר ידע, אלא לעזור לאנשים לעבור איזשהו קושי פסיכולוגי. אני לא מנהל השקעות – אני מורה. אני אומר לאנשים, 'אתם יכולים לעשות את זה’. הפואנטה פשוטה: להבין די בקלות איך להשקיע בצורה חכמה ובמינימום מאמץ".
מה הצעד הראשון?
קודם כול לבטח את כל מה שעלול להיות קטסטרופה פיננסית, כמו מצב רפואי קשה או ביטוח חיים, אם יש לך משפחה. דברים פחות קריטיים, אבל עדיין לא נעימים, דורשים קרן ביטחון – קרן 'איזה באסה', אני קורא לה. למשל, לשבור שן, פיטורים או שהאוטו נדפק. אלה לא אסונות, אבל צריך כסף נגיש. שימי את הקרן הזו בפיקדון קצר מועד או בקרן כספית. זה מה שייתן לך את הביטחון להשקיע את שאר הכסף שלך, כי אם משהו קורה אז את מכוסה. ואם יש נפילה בשווקים, את יודעת במוקדם או במאוחר שזה יחזור ויעלה, אז אין מה לדאוג. למשל, אם השקעת 100,000 שקלים, והם ירדו ל־60,000 בשוק יורד, את לא נלחצת כי את יודעת שיש לך רשת ביטחון. זו שיחה עצמית מאוד חשובה שמאפשרת לחשוב רציונלית ולא להגיב בפאניקה".
איך מתחילים אם אין הרבה כסף פנוי, נגיד לחיילים או זוגות צעירים?
“זה נכון, לא לכולם יש הרבה כסף להשקיע בהתחלה. אני נמצא עכשיו בשלב בחיים שבו ההוצאות הן הכי גבוהות, יש לי שני ילדים קטנים, והגנים יקרים מאוד. ההוצאה הכי גדולה של משפחה בישראל זה בשלב שאני נמצא בו עכשיו, כשהילדים קטנים והם צריכים גנים ב־4,000-5,000 שקלים. אבל זה רק לכמה שנים קצרות, והן עוברות. הם נכנסים לגן עירייה, לבתי ספר, הם עולים פחות. בסוף העלות הבאמת גבוהה של ילד, יוקר המחיה הגדול, היא מגיל שנה עד שלוש. שנתיים וזה נגמר. זו תקופה קשה אבל מצומצמת".
אם שמים כסף במדדים זו השקעה בטוחה?
“אני לא יודע מה יהיה בעתיד, אבל אני יודע כמה דברים על העבר: מי שהשקיע ברצף סכום קבוע במדדים בעשור האחרון, לא יצא מופסד. השוק תחרותי, הטכנולוגיה מתפתחת, ואנשים מתרבים – כלומר, יש יותר לקוחות לכל חברה, בין שזה קוקה־קולה או כל מותג אחר.
"כשאת משקיעה במדדים, את בעצם משקיעה ב־500 החברות המובילות בוול סטריט, או ב־125 החברות המובילות פה בישראל, וזה אומר שאת נותנת לשוק לעשות את העבודה בשבילך. כל עוד הכלכלה ממשיכה לפעול כמו שהיא פעלה עד היום, אין סיבה להאמין שזה ישתנה.
אז איך בכל זאת מתחילים אם אין הרבה כסף פנוי? למשל סטודנטים או זוגות צעירים שכל ההכנסה שלהם הולכת על גנים וחיתולים?
“הכי חשוב זה פשוט להתחיל. מה שבאמת קשה להשיג זה את ההרגל, אבל ברגע שיש את ההרגל – גם אם מתחילים מסכומים קטנים – נפתחת הדלת לעתיד פיננסי טוב יותר. אם אני חוסך 100 שקלים בחודש זה לא ישנה את חיי, אבל זה יתחיל ליצור תהליך. ברגע שאני רואה תשואה, גם אם היא קטנה, אני מתחיל לחשוב: ‘מה היה קורה אם הייתי חוסך 1,000 שקלים בחודש?’
"כשהייתי ילד אבא שלי פתח לי קופת גמל והשקיע עבורי 100 שקלים כל חודש. בסך הכול הוא הפקיד 18,000 שקלים. היום, בלי שנגעתי בקופה הזו, היא שווה 150,000 שקלים. אני זוכר שכילד קיבלתי דו"חות על שמי וזה ריגש אותי – לראות איך הכסף צומח בלי שאני עושה כלום. זה לימד אותי מה זה ריבית דריבית, ובזכות זה הבנתי איך סכומים קטנים הופכים לאורך זמן לגדולים".
אתה ממליץ להשקיע בגיל צעיר גם בסכומים קטנים רק כדי להתחיל?
“כן, והרבה פעמים זה פותח את התיאבון. אנשים מתחילים לחשוב איך לחסוך עוד, איך להתייעל. זה גורם להם לתפוס את המושכות הפיננסיות של החיים שלהם – למשל לבדוק חשבונות, להתמקח על שירותים כמו סלולר ואינטרנט או אפילו למצוא הכנסות צדדיות.
"החוכמה היא לזכור את העקרונות הבסיסיים: קודם כול ביטוחים וקרן ביטחון – זו השכבה הראשונה. אחר כך, שכבת ההשקעות – כסף שאת יודעת שאת לא צריכה לגעת בו בעשר השנים הקרובות. זה כסף לטווח ארוך בלבד".
"המשקיעים הכי טובים הם אלה שלא נכנסים לחשבון שלהם בכלל. עשו פעם בדיקה שהמשקיעים הכי טובים היו מתים או כאלה שלא נכנסו לתיק כמה שנים, והם עשו את התשואות הכי טובות"
מה לגבי סיבולת הסיכון? איך מבינים כמה להשקיע?
“סיבולת סיכון זו שאלה פסיכולוגית. צריך לשאול את עצמך: איך תגיבי אם השוק ייפול בחדות? אם חצי מהתיק יתאדה זה יגרום לך לא לישון בלילה? אם כן, אולי כדאי שתשקיעי פחות במניות. נשים, אגב, בדרך כלל טובות יותר בניהול סיכונים מגברים. גברים נוטים לחשוב במונחי תשואה ולהיות בטוחים בעצמם יותר מדי. משקיעה טובה יודעת לחשוב קודם כול על הסיכון. למשל, אם את מוכנה לאבד רק 25% מהתיק, אז את יכולה לשים 50% במניות. מי שיש לו סבלנות יחזיר את הכסף הזה, אבל השאלה היא איך זה משפיע עלייך. השקעה טובה היא סינרגיה בין ההשקעה לבן האדם שמבצע אותה".
אז המטרה היא לא רק להרוויח כסף?
“בדיוק. בסוף, המטרה היא להיות מאושרים. אם את משקיעה בצורה שגורמת לך לא לישון בלילה זה לא שווה את זה. שני אנשים יכולים להשקיע באותו דבר בדיוק – אחד ירגיש טוב עם זה, והשני יחזור הביתה מתוסכל ויצעק על המשפחה. מי מהם עשה השקעה טובה יותר? התשובה ברורה. השקעה טובה היא כזו שמסתדרת גם עם הכסף וגם עם הנפש".
מה לגבי ניהול חשבון השקעות?
“המשקיעים הכי טובים הם אלה שלא נכנסים לחשבון שלהם בכלל. עשו פעם בדיקה שהמשקיעים הכי טובים היו מתים או כאלה שלא נכנסו לתיק כמה שנים, והם עשו את התשואות הכי טובות. למשל, אשתי התחילה להשקיע ב־2019 והיא כמעט לא נוגעת בתיק, היא שוכחת את הססמה. היא עשתה 100% תשואה, פשוט כי היא לא עשתה כלום".
לא חוכמה, יש לה משקיע פרטי בבית.
"אז אני אדייק – החוכמה היא לא רק להשקיע, אלא להתמיד".
