כשאיילת (השם המלא שמור במערכת) התחתנה בגיל 29, היא ובעלה החליטו לחכות לסיום התואר השני שלה לפני שיביאו ילדים. כשהגיעה העת, ולאחר ניסיונות שהובילו לשתי הפלות, הרופאים הפנו אותה בגיל 33 לבירור פוריות. היה לה קשה להאמין שזה העניין, ובכל זאת לאחר ביקור במרפאת פוריות אבחנו אצלה רזרבה שחלתית נמוכה ובני הזוג התחילו בטיפולים. "לא סיפרתי מה אני עוברת", היא נזכרת, "הנושא הזה לא מדובר והרגשתי שאני זקוקה לתמיכה כלשהי. פניתי לטיפול פסיכולוגי, אבל הרגשתי שם ניכור. לא הרגשתי שלמישהו באמת אכפת, וודאי שלא הייתה התייחסות לצד ההלכתי, למרות שאנחנו דתיים".
איילת פנתה ליועצת ההלכה אורה דירובן, שהאירה את עיניה בנוגע לנושא הפוריות, שמעורר הרבה בעיות הלכתיות. "נפגשנו איתה והיא נתנה לנו תחושה טובה, והצליחה לחבר אותנו לנושא דרך הניסיון האישי שלה. שמרתי אותה באנשי הקשר שלי ומאז אני יוצרת איתה קשר בכל כמה זמן". לאחר ניסיון של שאיבת ביציות שהצליח חלקית, היא עברה בית חולים ועמדה להתחיל בסבב טיפולים נוסף, אלא שאז נכנסה להיריון טבעי, ובהמשך נכנסה להיריון טבעי פעמיים נוספות, וכיום היא אמא לשלושה. "אורה תמיד מתרגשת כשאני מספרת לה שיש עוד אחד", היא אומרת בחיוך. "זו מישהי שאפשר לדבר איתה, שדיברה את השפה המקצועית, ההלכתית והרגשית. אומנם היום מדברים על הנושא יותר מפעם, אבל הנושא עדיין רגיש, ואני משערת שעצם הפנייה ליועצות קשה לנשים. אבל אחרי שאזרתי אומץ אני מברכת על זה, כשאני מדברת איתה זה כמו לדבר עם חברה.
"לא משנה כמה רב יכול להיות אמפתי, הכי טבעי שאישה תפנה לאישה ולא לגבר", היא אומרת. "כך גם את פתוחה יותר לקבל מהצד השני. בפנייה לרב יכול להתפתח אנטגוניזם, או במקרה שלא נעים לפנות ישירות שולחים את בן הזוג שישאל בשבילך, ואז את מרחיקה את עצמך. בפנייה ליועצת הלכה יש לך יותר שליטה על מה שקורה בחיים שלך, יש מישהי שהולכת איתך יד ביד בכל התהליך".
אורה דירובן היא אחת מתוך עשרות נשים שעברו הכשרה בתוכנית של יועצות ההלכה מלוות הפוריות של מדרשת נשמת, בראשות הרבנית חנה הנקין, מטעם קרן גפן לנשים מאותגרות פוריות. כאמור, דירובן בעצמה התמודדה עם הקושי בהבאת חיים לעולם. "בעשר השנים הראשונות של נישואיי היה לי ילד אחד", היא מספרת. "עברתי מסע ארוך, ובחרתי לא לשתף אותו עם אחרים כדי לא להדאיג, וגם לא באמת היה למי לפנות.
"כששמעתי שאפשר ללוות נשים שעוברות את התהליך הזה, להחזיק להן את היד, היה לי ברור שאני הולכת על זה, כי אני ממש יכולה להבין את המקום שלהן. את המורכבות ההלכתית לצד ההיבטים הרפואיים והרגשיים".
זה תמיד אפשרי? בסוף להלכה יש מה להגיד.
"לגמרי. אנחנו פורשׂות בפני הפונות אלינו את האופציות ההלכתיות והן צריכות לבחור. אבל הנושא ההלכתי הוא לא הדומיננטי בליווי. הפגישה הראשונה בדרך כלל אורכת כשעה, והדיון ההלכתי לרוב לא תופס יותר מחמש־עשר דקות. שאר השיחה מתמקדת בחיזוק, הכוונה, עצות וטיפים מהשטח. התפקיד שלנו הוא לא להיות פוסקות הלכה, אלא פשוט ללוות. אני יודעת בעצמי כמה זה חשוב, ואני שומעת קולות מבחוץ שמאשרים לי את זה, מישהי שעברה טיפולים לפני שנים אמרה לי, 'אני כועסת שבימי לא היה מענה כזה'".
בחודש שעבר התקיים טקס הסיום של המחזור הראשון והשני של יועצות ההלכה לפוריות, אף שהמחזור הראשון סיים את לימודיו לפני כחמש שנים. בוגרות התוכנית התמחו בתחום הפוריות בהיבט ההלכתי, הרפואי והנפשי, ומעניקות ליווי הלכתי ותמיכה לנשים ולזוגות באתגרי מסע הפוריות ללא תשלום ברחבי הארץ, חלקן מוכשרות כיועצות הלכה כבר הרבה שנים ועכשיו השלימו את החלק שמתמחה בפריון. ד"ר קרן שטרן־פרידמן, מנהלת ומייסדת קרן גפן, מסבירה שהתוכנית נוסדה מתוך זיהוי חוסר מענה הלכתי המתחשב בגורמים הפסיכולוגיים המשפיעים על פוריות. "הרגשתי שחסר ליווי רגשי, שהרבנים לא תמיד לוקחים בחשבון את הרגש ואת הסטרס של נשים שבמקרים רבים משפיע על הפוריות", היא מציינת. "מחקר מהרווארד שבחן 4,000 נשים, מצא שהפחתה של לחץ הביאה לעלייה של 30 אחוז בשיעור הפוריות. וההלכה צריכה לקחת בחשבון את ההיבט הזה".
במה התוכנית שונה מתוכניות אחרות של ליווי תהליכי פוריות שהיו קיימות לפניה, כמו מכון פועה?
"החידוש של מדרשת נשמת הוא בהכשרת יועצות הלכה שלמדו שנים, שיודעות איך ללמוד גמרא ובקיאות בהלכות נידה", אומרת שטרן־פרידמן, "וכך היא מעמידה נשים שבקיאות בהלכה שיכולות לתת מענה לסוגיות הלכתיות העוסקות בנשים. נשים לא צריכות יותר ללכת לרב עם התחתונים, הן יכולות לפנות ליועצות. במכוני הכשרה אחרים הנציגים לא עוברים הכשרה כזו".
תוכנית הלימודים של מלוות הפוריות כוללת ארבע שנים שמתמקדות בפן ההלכתי לצד הפן הפסיכולוגי והרפואי של טיפולי הפוריות. "נקודת המבט של קרן גפן היא הוליסטית. אנחנו לא מסתכלים על בעיה הלכתית, אנחנו מסתכלים על אישה או על זוג, על אישיות ועל שלום בית. נקודת המבט הזו נלקחת בחשבון כשיש פסיקה הלכתית".
ד"ר קרן שטרן¯פרידמן: "המעורבות של נשים עם נשים בנושאים אינטימיים ורגישים היא קריטית. אחת מיועצות ההלכה אמרה בתחילת התוכנית, 'ישבתי בחדר עם שלושה אנשים שדיברו על הרחם שלי, ולכולם היו זקנים'"
לדוגמה?
"כשמדובר על תרומת זרע, הלכתית ההעדפה היא שהזרע יבוא מגוי. אלא שיש נשים שנרתעות מהמחשבה על זרע של גוי בגופן", היא מסבירה. "כמו כן, יש לשקול את הבעיות האפשריות של נער מתבגר אמריקני שירצה לחקור את שורשיו ויתחיל להזדהות כחצי יהודי וחצי אינדיאני משבט סו. אנחנו נציג את ההלכה היבשה ונראה גם את האפשרויות הנוספות: לפי ההלכה עדיף זרע של גוי, אבל באין ברירה יש היתר להשתמש בזרע יהודי, אלא שאז צריך לפקח כדי למנוע מצב של נישואי קרובים. נושא נוסף הוא הפונדקאות. בדקנו את ההשלכות ההלכתיות והפסיכולוגיות של פונדקאית נשואה לעומת רווקה. כשרק התחלתי לחקור את הנושא, היה ברור לי שמבחינה פסיכולוגית עדיפה פונדקאית רווקה, ומבחינת ההלכה זה פחות מסובך, אבל עם הזמן הפרספקטיבה שלי השתנתה. אחרי היריון שבסיומו חוזרים הביתה בידיים ריקות האישה הנשואה חוזרת לבית מלא באהבה, והיא יכולה להרות שוב אם תרצה בכך. לעומת זאת, אישה רווקה עשויה להוציא את עצמה ממעגל ההיכרויות למשך מספר שנים, ולוקחת את הסיכון של נשיאת סטיגמה של היותה פונדקאית. בנוסף, יש נשים נשואות דתיות שרוצות להיות פונדקאיות, למה שנמנע מהן את זה. לפעמים", היא מוסיפה, "יש אפשרות ללכת על החבל הדק – להגיד מה עדיף מבחינה הלכתית אבל להגיד גם שיש אפשרות ללכת לכיוון אחר.
"נושא אחר הוא תרומת ביציות. במשך שנים רבות, פסק ההלכה המרכזי של הרב מרדכי אליהו קבע כי אישה שנושאת ברחמה תרומת ביצית מאישה שאינה יהודייה היא האם ההלכתית של הילד", היא אומרת. "בשנים האחרונות השתנה הפסק, וכיום מומלץ שהילד יעבור גיור לחומרא. ההשלכות ההלכתיות אינן ברורות. לכאורה יכול להיות מצב שבו במשפחה אחת יש שני ילדים עם מטען גנטי זהה אבל עשויים להיות בקטגוריות הלכתיות שונות לפי השינויים ביחס לפסיקה של הרב מרדכי אליהו. נניח זוג שהקפיא עוברים והשתמש בעובר אחד בתקופת הפסק של הרב מרדכי אליהו, ובעובר אחר לאחר שינוי הפסיקה. כל אלו", היא אומרת, "הם מצבים הלכתיים מורכבים העוסקים בדיני נפשות".
חידוש נוסף של התוכנית הוא העניין המגדרי. "המעורבות של נשים עם נשים בנושאים אינטימיים ורגישים היא קריטית", קובעת שטרן־פרידמן. "אחת מיועצות ההלכה אמרה בתחילת התוכנית, 'ישבתי בחדר עם שלושה אנשים שדיברו על הרחם שלי, ולכולם היו זקנים'. יועצות ההלכה מלוות הפוריות יודעות להכיל את הנשים. לימדנו אותן את ההלכה, ואחר כך את הפן הרפואי". לימוד הפן הרפואי כולל השתלמויות רבות ממומחים בעלי שם, והפן הפסיכולוגי כולל לימודי CBT (טיפול קוגנטיבי התנהגותי, ש"ג) בהנחיית ד"ר רונדה אדסקי, הפסיכולוגית הראשית של קרן גפן. "אנחנו מלמדות את היועצות להשתמש בכלים של CBT כדי לזהות מחשבות שליליות אצל הפונות", מסבירה פרידמן. "הן לומדות מתי יש צורך להפנות הלאה לייעוץ פסיכיאטרי, מתי השאלה היא לא הלכתית, כמו במקרים של זיהוי OCD. יועצת שמקבלת פנייה לומדת לקרוא בין השורות, לומדת איך נותנים מענה ואיך הוא יהיה אמפתי".
היועצות אינן מטפלות בהכשרתן.
"נכון, אבל הן צברו שנים רבות של לימודי טיפול", היא אומרת, "ובנוסף, הן מתייעצות בעצמן עם מטפלים בקשר לפניות שהן מקבלות, ולומדות להפנות הלאה להמשך טיפול בצורה אמפתית".
מבחינה הלכתית, היועצות מתווכות בין הפוסקים לבין הפונות?
"לא. היועצות נותנות את המענה ההלכתי. אין צורך לפנות למכון פועה או למישהו אחר. הן למדו את כל החומר. אם יש מקרה מסובך ויוצא דופן הן יכולות גם להפנות הלאה, אבל בדרך כלל אין בכך צורך".
יש התנגדות מהציבור הדתי או שכבר התרגלו לנשים בתפקידים כאלו?
"את חושבת שהעולם התרגל לנשים? אני לא חושבת. העולם נפתח, אבל זה תהליך קשה. לא כל אחד יפנה ליועצת הלכה. בקרב הציבור הדתי־לאומי זה נהיה מקובל יותר, אבל במגזר החרדי אני לא רואה כל כך פניות".
מה החזון שלך באשר לתוכנית?
"החזון שלי, ולא רק בתוכנית הזאת, שנשים ידעו שיכול להיות אחרת. את תצאי עם ידיים מלאות כי לא קיבלת רק פסק, קיבלת אמפתיה ותמיכה. אני רוצה שיותר ויותר נשים יבואו ואז נכשיר עוד ועוד יועצות, כי הביקוש יגדל".
מבחינתה של הרבנית מיכל רונס מבית־שמש, יועצת הלכה ותיקה ובוגרת תוכנית מלוות הפוריות, הצורך בהצטרפות לתוכנית נבע מרצון לשפר את המענה למטופלות פוריות שפנו אליה לפני כן. "נתנו תשובות לנשים בנושאי טהרת המשפחה, בריאות האישה בשלבי החתונה, היריון, לידה, אמצעי מניעה בגיל המעבר", היא מפרטת. "כשפגשנו שאלות מורכבות יותר בנושאי פוריות, מצאנו שלא היו לנו הכלים והידע כדי לתת מענה מתאים. הרגשנו את הצורך בליווי הלכתי, מתוך הבנה עמוקה של הרקע הרפואי והפסיכולוגי. למדנו את ההלכה לעומק כדי לתת מענה הלכתי, ובאותו זמן להבין מה האישה עוברת, מה הם התהליכים הרגשיים והאתגרים, כדי לתת מענה הוליסטי. יועצות ההלכה מגיעות ממגוון רחב של אוכלוסיות ותחומי עיסוק. יש רופאות, מורות, מרפאה בעיסוק, רוקחת, קלינאית תקשורת, כדי שנוכל לעזור לכמה שיותר נשים", אומרת רונס. "בנוסף לכך שהייעוץ ניתן בחינם ניתן לקיים אותו בזום או בטלפון, לאישה לבדה או לשני בני הזוג, לבחירת האישה".
הרבנית מיכל רונס: "אנחנו מסבירות לזוגות שרופאים לפעמים לא מפנים את הגבר לבדיקות כשמגיעים אליהם זוגות דתיים. ואז האישה אפילו לא יודעת שכדאי לה לבקש בדיקת זרע. יש לנו פרספקטיבה רחבה שכוללת לא רק את הפן ההלכתי"
באיזה אופן את רואה הבדל בין התוכנית שלכם למה שמציעים במכונים אחרים?
"אנחנו מכירים במקצועיות ובניסיון של המכונים והארגונים הנוספים שעוסקים בכך. הפסיקה של הרבנים שלנו מושפעת מאוד ממה שהם שומעים בשטח, מאיתנו, שמדברות עם הנשים, ומדברי הפסיכולוגים והרופאים. דוגמה לסוגיה שאנחנו שונים בה בגישתנו משאר המכונים הוא היחס לבדיקת זרע. לפי שיטות מסוימות של פוסקים, כאשר יש בעיות פוריות עדיף לבדוק קודם את האישה, לפני שבודקים את הגבר", היא אומרת ומזכירה פגישה של יועצות ההלכה בנוכחות הרב יהודה הרצל הנקין והרבנית חנה הנקין, בנוכחות רופאים. אחת הרופאות אמרה שכאשר זוגות מגיעים אליה לבירור פוריות, היא שולחת את שני בני הזוג להיבדק, ולא משנה מה תוצאות הבדיקות אצל האישה, כיוון שהסטטיסטיקה אומרת ש־30 אחוז מבעיות הפוריות מקורן באישה, 30 אחוז מקורן בגבר, על 30 אחוז מבעיות הפוריות אחראים שני בני הזוג, ולעשרה אחוזים מהבעיות אין הסבר. בתגובה לדבריה פסק הרב הנקין שאם הרופא ממליץ על בדיקת זרע אפשר לבצע את הבדיקה, וזו לא בעיה הלכתית.
"אנחנו מסבירות לזוגות שרופאים לפעמים לא מפנים את הגבר לבדיקות כשמגיעים אליהם זוגות דתיים. אני מקווה שזה לא קורה הרבה, אבל נתקלנו במצבים כאלו בשטח", היא אומרת. "ואז האישה אפילו לא יודעת שכדאי לה לבקש בדיקת זרע. כשאנחנו פוגשות את הזוג ועוברות על הפרטים אנחנו מייעצות לפעמים לשאול את הרופא על כך. יש לנו פרספקטיבה רחבה שכוללת לא רק את הפן ההלכתי".
טיפולי פוריות עשויים להתלוות בהרבה חוסר אונים וחוסר שליטה. בני הזוג עושים הכול לפי מה שאומרים הרופאים, וכאשר ההלכה גם היא קובעת אם אסור או מותר, מתחזקת תחושת חוסר השליטה. יועצות ההלכה של נשמת רוצות להעניק ביטחון ולהעצים את הזוג שעובר את התהליך המאתגר והטעון בהרבה רגש, הן מאמינות שלמי שפונה אליהן מגיע לקבל את כל המידע, ולכן הן פורשׂות את הנושאים ההלכתיים, כדי שיבינו את הסוגיה ההלכתית. אם לבני הזוג יש רב, היועצות יפנו אותן אליו, ואם אין להם קשר עם רב הן מפנות לרבנים של נשמת ומציגות בפניהם את הסוגיה בדרך שבה בני הזוג חווים את הנושא. "בזכות הגישה הזו אני לא נתקלת בהתנגדויות לתוכנית", היא טוענת. "אנחנו לא משנות את ההלכה. אנחנו לא מחליפות את הרב. כשבני זוג יושבים איתנו אנחנו עוזרות להם לברר מה השאלה ההלכתית ועם מה הם מתמודדים, ואחר כך הם יוכלו לפנות לרב שלהם. אנחנו שם בשביל נשים שרוצות לדבר עם אישה שמבינה בהלכה. זו נישה שונה".
באילו שאלות את נתקלת?
"יש נשים שבשיקולים של היריון מתלבטות בין פונדקאות לתרומת ביצית. במקרה של תרומת ביצית הן רוצות לדעת מה המקור הכדאי ביותר", היא אומרת. "אנחנו לא נחליט עבורן, אלא נפרט את מגוון האופציות וההשלכות של כל האופציות ההלכתיות הקיימות ומשאירות את ההחלטה בידיהן. אני גם מקבלת פניות בנושא טבילה בזמן טיפולי פוריות, חוסר הסכמה בין בני זוג באשר להמשך הטיפולים, בחירת מין העובר ושאלות לגבי טיפולי פוריות בשבת. למשל", רונס מפרטת, "אישה שמקבלת הורמונים ושאיבת הביציות צריכה להתבצע בשבת. אפשר להגיד לה לדלג על החודש הזה ולשאוב בחודש הבא, אבל היא לקחה הורמונים ויש לזה השלכות. בעבר השאלה הזאת הייתה מגיעה מנשים בחו"ל, אבל כיום גם בארץ יש בתי חולים שמבצעים את הפרוצדורה גם בשבת".
את רואה בייעוץ האמפתי כגורם להנעה של הזוג לפנות לטיפול רגשי זוגי, מה שמסייע פעמים רבות לזוגות להיכנס להיריון טבעי?
"אנחנו לא פסיכולוגיות אבל אנחנו הכתובת הראשונה לאיתור אם יש צורך בטיפול כלשהו, ואם יש צורך נפנה אותן לאנשי טיפול, לפעמים לטיפול זוגי. שואלים אותנו כמה ילדים נולדו דרכנו, זו שאלה שאני לא אוהבת. צריך לשאול איך הזוג הרגיש כשהם עברו את המסע. כשמקשיבים להם, רואים אותם ומתחברים לחוויה שלהם המסע הזה הופך להיות קצת יותר קל".
"היו לי אז שלושה ילדים, ואחרי שסיימתי את ההנקה של הקטנה חוויתי שלוש הפלות רצופות", מספרת אורית (השם המלא שמור במערכת), בת 35, מאזור הצפון. "זה היה מאוד לא צפוי, עד אז הייתי במחזורי היריון והנקה והכול היה בסדר. הרופאים שלחו אותי לבדיקות אבל אמרו לי, 'יש לך שלושה ילדים וזה המון'. לא הרגשתי שיש מענה רגשי למצב שהייתי בו. עברתי גרידה, בפעם אחרת שאבו לי את שק ההיריון. זו הייתה טלטלה. וכל פעם שנקלטתי לא ידעתי מה יהיה". חברה הפנתה אותה לרחל וינשטיין, יועצת הלכה מלווה פוריות של נשמת. "רחל סיפקה לי מענה נפשי רגשי, ואפילו רפואי. בכל התקופה של הבירור מה הסיבה להפלות היא הייתה מאוד זמינה עבורי, גם בערב, ובכל זמן שהרגשתי צורך ודחיפות. כשהיו חילוקי דעות בין הרופאים לגבי הבדיקה שצריך לעשות היא הייתה פונה לרופאה שלהם, ומחזירה לי תשובה די מהר.
"הליווי של רחל היה מענה רגשי שחיזק אותי באמונה ונתן לי מוטיבציה לא לוותר. היא גם חיברה אותי לנשים במצב דומה לשלי וזה נתן לי כוח. היום אני בהיריון מתקדם, ועד היום אני מתייעצת איתה, היא כתובת לפרוק ולשתף".
גם אריאל (השם שמור במערכת) מדרום הארץ פגשה את וינשטיין. "כשבעלי ואני הבנו שנצטרך לפנות לטיפולי פוריות, נוצר אצלי משבר אמוני גדול", מספרת אריאל. "ידעתי שזה תהליך מורכב מבחינה רפואית, שדורש גם ליווי הלכתי. היה לי ברור שאני לא הולכת לדבר על זה עם אף רב, עם גבר שלא יבין מה אני עוברת, וייתן מענה לפני ההלכה היבשה. בשלב הזה בחרנו שלא לשתף אף אחד במה שעובר עלינו, רק הרופאים היו בסוד העניינים, אבל חיפשנו מענה הלכתי. כששמעתי על התוכנית של יועצות הלכה מלוות פוריות פניתי אליהן. ככה הכרתי את רחל, שמיד הבינה שהסיפור שלנו מלווה בעניין רגשי, ולא רק הלכתי. בליווי, רחל התייחסה אפילו להיבטים של שלום בית. "הטיפולים יכולים לגרום לריחוק בין בני הזוג, כאשר בתקופת הסבבים עצמם, הקרבה צריכה להיות לפעמים טכנית וכתוצאה מזה יש הרבה לחץ ומתח. האישה היא זו שעוברת את כל הפרוצדורות הרפואיות, והיה חשוב להבין איך עוברים את זה יחד.
"פנינו אליה בסוגיות הלכתיות מסוימות. לדוגמה, לא הייתי מסוגלת להזריק לעצמי, אבל מכיוון שלא שיתפנו את הסביבה בתהליך, נוצר מצב שבעלי היה צריך להזריק לי בזמנים שאנחנו אסורים, ורחל מצאה היתר לזה. מעבר לכך שסמכנו עליה מבחינה הלכתית, הרגשנו מאוד את היחס האישי, ההבנה והרגישות. לא היו לנו סוגיות הלכתיות קשות, אבל עצם הליווי, והידיעה שיש לי כתובת, היו משמעותיים מאוד".
רחל וינשטיין מתקוע, יועצת הלכה יותר מ־17 שנים, מדגישה גם היא את החשיבות של הקשר הישיר עם האישה ולו כדי לדייק את הפסיקה ההלכתית. "לפעמים אישה לא משתפת את הרב בפרטים אישיים, ככה שפרטים קריטיים הולכים לאיבוד ופוגמים בהבנת התמונה המלאה".
רחל וינשטיין: "היה לי מאוד משמעותי להבין שלא לכל בעיה יש פתרון. ונראה לי שממש חשוב בדור שלנו להיזכר בזה. אני מרגישה שאנחנו חיים באשליה שברוך השם יש פתרונות להמון מצבים, אבל לא לכולם"
אילו פניות מגיעות אלייך?
"ביוץ מוקדם, מה שרבים נוטים לכנות 'עקרות הלכתית'. אנחנו משתדלות לא לקרוא לזה ככה, כי בהרבה מהמקרים זה פשוט לא נכון", היא אומרת. "היום זה הרבה פחות רווח. נשים שכן מגיעות למצב הזה אלו נשים שנמצאות בטיפולי פוריות בלי להתחשב בביוץ מוקדם כי הן מחמירות על עצמן מאוד או כי מישהו הציע להן לבדוק תהליכי פוריות, וזה מביא אותן למצוקה גדולה. אנחנו מאוד משתדלות שלא להגיע לשם. היום ממש חריג שמישהי מגיעה לתהליכי פוריות מהסיבה הזו, ואז אנחנו מתקדמים במציאת פתרון הלכתי פשוט, בלי לחרוג מגבולות ההלכה. מקרים רבים שמגיעים אליי נפתרים די בקלות עם קצת ייעוץ וליווי".
יש מגבלות בייעוץ שאתן נותנות?
"אנחנו לא רופאות ולכן נזהרות מאוד שלא לתת ייעוץ רפואי. היה לנו קורס באתיקה, ואנחנו משתדלות לשמור על כללי האתיקה ולהימנע ממענה על שאלות רפואיות", היא אומרת. "לפעמים אישה מתייעצת עם רופא ומשהו לא ישב לה טוב, ואז היא שואלת אותי לדעתי. אם משהו נשמע לי לא סבבה, אשלח אותה בעדינות לשאול את הרופא על כך. אבל אני לא אגיד אף פעם 'קחי גלולה אחרת', 'תעשי משהו אחר'".
באילו אתגרים את נתקלת בייעוץ?
"במפגש הראשון בתוכנית המלוות פגשנו את אחת מנשות הצוות שסיפרה את הסיפור שלה, וכל הזמן חיכיתי לסוף הטוב, על איך היא ילדה ילד בריא. והסוף הזה לא הגיע", היא מספרת בצער. "היה לי מאוד משמעותי להבין שלא לכל בעיה יש פתרון. ונראה לי שממש חשוב בדור שלנו להיזכר בזה. אני מרגישה שאנחנו חיים באשליה שברוך השם יש פתרונות להמון מצבים, אבל לא לכולם. לפני תקופה פנתה אליי אישה שהתחתנה בגיל צעיר והתחילה לברר את הפוריות שלה רק בגיל 44. כשהיא הגיעה לגיל 45 אמרה לה הרופאה שלה שכבר אי אפשר לטפל בגיל שלה", היא נזכרת. "הרופאה המליצה לה לבדוק את האופציה של תרומת ביצית, והאישה פנתה אליי כדי שאעזור לה למצוא רופאה אחרת, שתגיד לה משהו אחר. זאת הייתה שיחה שדרשה ממני כוחות וכנות, כי ידעתי שאני לא יכולה להגיד לה שנפתור את זה והכול יהיה סבבה".
מה היחס בין יועצות ההלכה לבין העולם השמרני מסביב?
"אני בטוחה שיש התנגדות, כי ככה זה בעולם, אבל אני לא פוגשת את זה כל כך. אומנם אני גרה במקום ליברלי", אומרת וינשטיין. "אבל באופן כללי אני לא נוטה להיכנס למקומות האלו. כשלמדתי יועצות הייתה לי שכנה חב"דניקית ששאלה אותי מה אני עושה בחיים. עניתי לה שאני יועצת הלכה, והיא אמרה לי 'איזה יופי, איזה הלכות את לומדת'? אמרתי לה 'הלכות נידה'. והיא שאלה אם אני מדריכה כלות. בחרתי לא להיכנס לדיון לא נוח אז עניתי לה שכן", היא מחייכת. "אני לא יודעת אם אני בורחת מעימות אבל לא תמיד הוא נראה לי נצרך, אולי בגלל זה אני פחות פוגשת את ההתנגדות. הייתה לי פעם שיחה עם הרב בורשטיין מ'פועה', דיברתי איתו על שיתופי פעולה. אני תמיד בעד שיתופי פעולה, ככה אני אוהבת", היא אומרת. "אומנם לא הרגשתי התנגדות עזה, לכאורה זה יכול היה להתרחש, אבל גם הבנתי שזה לא כל כך פשוט, כי הגישות שונות".
