תכולת הספרייה: מלוא כל הבית ספרים: בחדר עבודתי – מחקרים בהיסטוריה, קבלה, משיחיות, פילוסופיה וספרות, מילונים וקונקורדנציות. בחדר העבודה של ציון – צבא, חקלאות, ומסמכי עדת האורפלים. בחדר השינה – ספרי קריאה. ובמבואה – נחלת המשפחה: תנ"ך עם מפרשים, סידורים, מחזורי תפילה והגדות של פסח, שירשנו מהורינו; ספרי הנצחה לנופלים וספרי תחביב, מגינון עד בישול. המדפים העליונים של הספריות מקושטים בסירי נחושת, פסלי חמר מאתיופיה וכלים מצוירים ממרוקו.
שיטת מיון: שני ילדינו פרחו מהקן והשאירו ספרים על אמנות, קומיקס ומיתוסים הודיים. כאשר נולדו הנכדות והנכדים חזרו ספרי הילדים, מח"נ ביאליק ועד נחום גוטמן, לפי טעמם של סבתא וסבא. ברבות השנים, המדפים עלו על גדותיהם והסדר המקורי לפי נושאים נפרם.
מדף קרוב ללב: מדף נסתר מן העין שמאכלס תמונות, מסמכים וקלטות ירושת משפחתי. מתוכם פרסמתי כתב שד"רות שנכתב בשנת תרי"ח (1858) בטבריה, והסמיך את אחד מאבותיה של סבתי להתרים יהודים בגולה למען יושבי ארץ ישראל. מסבא נקדימון נשארו תמונות ומכתבים מראשית המושבה רחובות, ומכתב ששלח ב־1943 מדרום סוריה, שבה פעל כנציג קק"ל ואיש קשר לפלמ"ח. מאבי, גדעון, שמורות הקלטות על מלחמת יום כיפור ועוד.
השפעת המלחמה: בתנו ושני נכדינו נעקרו מביתם בגליל העליון, שהפך לאזור מלחמה. למענם, רוקַנו את הספרים משתי ספריות. אחת הפכה לארון בגדים ובשנייה אוחסנו מחברות, ספרי לימוד ומשחקים. קיבלתי החלטה ספונטנית למסור את רוב הספרים שהוצאו מהמדפים לספרייה המקומית ולפרויקט "לך מיותר לי זה אוצר". התנחמתי בכך שאני מעמידה לרשות הרבים יצירות מופת כגון "בית בודנברוק" של תומאס מאן ו"חלף עם הרוח" מאת מרגרט מיטשל. ספרים אחרים מסרתי בתחושת הקלה, כי מנקודת מבטי תם זמנם. הסידור מחדש של הספריות העניק לי הזדמנות להפריד בין עיקר לטפל ובין נחוץ למיותר. במהלך המלחמה לא יכולתי להתרכז במחקר ובכתיבה בשל שבר בת עמי. בקיץ חזרו יקירינו לביתם בצפון, ומדפי הספרים שהתרוקנו מתמלאים מחדש.
על ארבעה ספרים
הרצל: קריאה חדשה
יצחק וייס / מצרפתית: עדה פלדור / ידיעות ספרים, 2008
אחד הספרים האהובים עלי, שהקריאה בו היא תענוג צרוף. וייס מנפץ את הבדותות על הרצל, כביכול חוזה המדינה הציע להשתחרר מהיהדות או ויתר על השאיפה לעצמאות מדינית. הוא מוכיח שהרצל היה בעל תודעה יהודית עמוקה ומחויבות לארץ ישראל, וכי פעל בהשראת דמותו של משה רבנו. זה הספר שהייתי שמחה לכתוב, לו העזתי להתמודד עם האתגר.
ספר המשיב לרבינו יוסף טאיטאצ'אק
אריה נאמן בן צבי / אדרא, תשפ"ד
חיבור רחב היקף המתעד גילויים של מלאך פלאי, המשלבים ידע באסטרונומיה ונבואות אחרית הימים. למרות השפעתו על מקובלי צפת, פורסמו מתוכו פסקאות מעטות בלבד. המהדורה המדעית מנגישה לראשונה את "ספר המלאך המשיב" בשלמותו. המובאות ושפע המקורות שהוסיף נאמן מרחיבים את הדעת ומוסיפים ידע על המשיחיות במאה ה־16, נושא שעסקתי בו רבות. נוגעת ללב הקדשת הספר לזכר ב"ז הרצל, המפורסם בצאצאיו של ר' יוסף טאיטאצ'אק.
עין־גנים
סיפורו של מושב הפועלים הראשון בארץ־ישראל
עדה אמיכל ייבין / יד יצחק בן־צבי, תשס"ו
המחברת בלשה ביומני אביה ובארכיונים והחייתה את מושב ילדותה, שנוסד ב־1908 על ידי חלוצי העלייה השנייה. ייבין, סופרת והיסטוריונית, מתארת עבודת פרך בלול ובפרדס, תמותת תינוקות, מכת ארבה ב־1915 ומוראות מלחמת העולם הראשונה – רעב, גיוס כפוי לצבא הטורקי וסכנת גירוש הנשים והילדים. בעין־גנים שלה אין נוסטלגיה אלא אהבת נצח, ובה מצאתי את דמותו של סבי החלוץ, דוד מרגלית. חכמי האקדמיה, שאימצו את הגדרת הציונות כקולוניאליזם, יקראו ויבושו.
אותלו
ויליאם שקספיר / תרגום: ט. כרמי / דביר, תשנ"ב
בקריאת הטרגדיה אותלו מתגלה האמת הערומה, לפני שהולבשה בתלבושות נוצצות, שפמים מודבקים ותפאורה מקרטון. לשונם הגסה של החיילים הוונציאנים בקפריסין, ויצר הקנאה, "המפלצת ירוקת העין", הנשתלת בלב מפקדם אותלו. זהו סיפור על גברים ונשים, בגידה ובוגדים: האם אותלו "הכושי", חרב להשכיר בשירות וונציה, "התיישב על אוכפו" של סגנו קסיו ו"הצמיח לו קרניים"? בעולם שבו הבגידה משתלמת, אין סיכוי לאהבתה של דסדמונה הנאמנה. הסוף, כדרכו של שייקספיר, זרוע גופות ומוצף בדם.
