"לקולנוע הישראלי תמיד היו סיבות טובות להגדיר את הדתי בתור 'הלא נכון'"
הוא מסוכן כמו הנוסע השמיני, נטול אינדיווידואליות כמו המיניונים, קשה קליטה כמו פורסט גאמפ. דמותו של "הדתי" בסרטים הישראליים עברה כמה מהפכות מראשית הציונות ועד ימינו, אבל כמעט אף פעם לא נעים לצפות בה. ד"ר אדם צחי, חוקר קולנוע, מנסה בספר חדש להסביר מדוע חובש הכיפה המזוקן על המסך שונה כל כך מחובשי הכיפה המזוקנים שהוא מכיר במציאות
לעבור את הקיר. באדיבות נורמה הפקות
לצפיה או התחברות לכתבות מקור ראשון
