בחלקת האמנים בבית העלמין ירקון ניצבת אחוזת קבר גדולה המשתרעת על שלוש חלקות. בראש המצבה תבליט של יונה לבנה פורשת כנפיים, ועל כנף אחת מוטבעת המילה "עפרה". עוד על המצבה תבליט של ספר תורה פתוח ועליו חקוק בין השאר: "אהובת ליבנו, הזכה הטהורה הקדושה, בקול א־לוהי התברכת, ושם השם היללת…" זהו קברה של עפרה חזה, מהזמרות הישראליות המצליחות ביותר, בארץ ובעולם. יש אומרים שכשנטמנה, כוסתה מיד בשכבת בטון עבה, כדי שסיבת המוות לא תתגלה לעולם.
בפברואר 2000, מדינה שלמה עצרה את נשימתה כשהזמרת האהובה וגאוות המדינה הובהלה לבית החולים בגלל שפעת, ומצבה הלך והידרדר. שמועות נפוצו מכל עבר על מחלה מסתורית, אך הרופאים ובעלה הכחישו אותם מכול וכול. כעבור 11 ימים של תפילות וטיפולים נדם קול הפעמונים שנולד בשכונת התקווה והגיע עד לפרס הגראמי בלוס־אנג'לס, לתואר זמרת השנה בגרמניה ולמקום הראשון בפסטיבל המוזיקה הבינלאומי של טוקיו ביפן, ונותרו שאלות רבות וקשות.
האם עפרה חזה הייתה מאושרת בנישואיה הקצרים? האם הרגישה כציפור בכלוב של זהב כשנוהלה ביד רמה ובהצלחה יתרה, במשך 26 שנה, בידי האמרגן בצלאל אלוני? ובעיקר – האם היה אפשר להציל את חייה, לו היו מתעלמים מבקשותיה לפרטיות, ומטפלים בה באופן מקצועי ומסודר בבית חולים? כארבעה ימים לאחר מותה, פרסם עיתון הארץ את הדבר שחזה לא רצתה לעולם שייחשף, שהיא הכי התביישה בו ועל כן הביא למותה – נגיף HIV שגילתה בגופה בזמן טיפולי הפוריות שעברה כמה חודשים לפני מותה. ההסתרה והבושה הובילו לטיפול ביתי, מעקב לקוי, ולפטירתה מסיבוכים של מחלת האיידס. ההלם והתסכול במשפחתה הקרובה הביאו להאשמות קשות נגד דורון אשכנזי, הגבר שנישאה לו במפתיע רק שנתיים וחצי לפני כן ובעקבות כך גם ניתקה באחת את קשריה עם אלוני. אשכנזי נפגע מההאשמות, התקשה להתמודד עם השכול, וכשנה לאחר מכן מת ממנת יתר, כשגם הוא נושא את אותו נגיף שהרג את אשתו.
הסוף הטרגי של חזה מזכיר לנו במיוחד בעידן הסטורי והרשתות החברתיות המתעתעות – שלעולם אין לדעת מי עומד מולנו, ומה עובר עליו גם אם הוא מחויך ומצליח לאין שיעור. 25 שנה עברו מאז פטירתה, וכל שנותר לנו הוא להתנחם בשיריה היפים והאלמותיים. לזכרה, הנה עשרה משיריה הגדולים עם הסיפורים שמאחוריהם.
שיר הפרחה
1979
מילים: אסי דיין, לחן: צביקה פיק
עפרה חזה החלה את דרכה המוזיקלית בגיל 12 בסדנת התיאטרון של שכונת התקווה בניהולו של בצלאל אלוני. חמש שנים מאוחר יותר, ב־1974, זכתה ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח". אבל רק ארבע שנים אחר כך היא פרצה עם הלהיט הגדול הראשון שלה, "שיר הפרחה", שהופיע בסרט "שלאגר" של אסי דיין, שבו שיחקה את דמותה של דינה, לצידם של "הגשש החיוור". אף שהשיר נחשב לפרובוקטיבי, באותם ימים הוא הגיע לראש מצעד השירים ברשת ג', ונותר שם חמישה שבועות. השיר והמילים הבלתי נשכחות שבו: "…השֶמֶש של פרג' קורעת את הים, ואני מפליגה בתוך הכפכפים. לאן שייקחו האורות אני שם, עם הלקה, הליפסטיק ושאר דאווין", נכלל באלבום הבכורה שלה "על אהבות שלנו".
למרות ההצלחה של השיר, נושא השיר פגע בתדמית של עפרה בזמנו, והמפיק פָּשָנֶל התקשה למצוא יוצרים שיסכימו לכתוב לה עוד שירים. הרגע הזה הביא את אלוני, שליווה את חזה כבר כמעט כעשור, לקחת צעד קדימה, להכניס את חזה תחת חסותו המקצועית ולהיות גם המפיק וגם כותב השירים שלה.
תפילה
1981
מילים: בצלאל אלוני, לחן: הנרי ברטר
במסגרת העבודה על אלבומה השני, "בוא נדבר", אלוני וחזה נפגשים עם הנרי ברטר, עולה חדש מצרפת ושומעים ממנו לחנים שונים. ברגע שברטר מזמזם ב"טי די־די־די" את הלחן שעלה בראשו באוטובוס בדרך לשם, אלוני מתלהב ומיד מבקש להקליט גרסת דמו. במדרגות בדרך לאולפן הוא כבר כותב את המילים הראשונות ומרגיש שזה הולך להיות להיט. הם מגישים את השיר תחת השם "הוא" לתחרות קדם האירוויזיון אך לא מתקבלים אליה, אבל כן נוסעים עם השיר לתחרות שירים בפורטוגל ומגיעים למקום החמישי והמכובד. בארץ השיר יוצא תחת השם "תפילה" והופך ללהיט בן רגע, ובמשך השנים זכה למאות גרסאות כיסוי. אלוני מספר שחזה הייתה שרה את השיר הזה בכל רגע של משבר. הוא אומר שהשיר היה "כמעין איזה בלון חמצן צמוד אליה". ואולי, הוא מעריך, זה גם מה שקרה ברגעיה האחרונים.
גבריאל
1982
מילים: שמואל קרול, לחן: צביקה פיק
השיר עם הקצב הפופי למעשה החל את דרכו בכלל כבלדה איטית, אבל אלדד שרֵים המעבד המוזיקלי הציע להגביר את המהירות והפך את הבלדה לשיר הפופ-דיסקו המוכר והאהוב, שנכלל באלבומה השלישי של חזה "פיתויים". אין ספק שמלבד הלחן הסוחף, הקול המלאכי של חזה נתן לשיר הזה על גבריאל המלאך את הנשמה היתרה שהפכה אותו ללהיט.
את המילים כתב שמואל קרול, פזמונאי חרדי מוכשר, שהבליח לעולם המוזיקה עם שירים בודדים ונעלם לבלי שוב. תוכן השיר הוא מעט חידתי, וגבריאל מתואר כספק נער – ספק מלאך, ולאורך השיר משובצים ביטויים שונים מהתנ"ך. בשנת 2018 יצא השיר גם בביצועו של מלחין השיר האגדי צביקה פיק.
חי
1983
מילים: אהוד מנור, לחן: אבי טולדנו
את מילות השיר "חי" כתב אהוד מנור מיד כששמע שתחרות האירוויזיון תתקיים על אדמת גרמניה באותה שנה. תחילה השיר הוצע דווקא לזמרת ירדנה ארזי, אך היא העדיפה להתחרות בקדם אירוויזיון עם השיר "שירו שיר אמן". כך חזה קיבלה את השיר, ואיתו היא ניצחה בקדם אירוויזיון והפכה לנציגת ישראל בתחרות האירופית. באופן סמלי ומצמרר תחרות הזמר התקיימה באולם הספורט שנבנה כעשור לפני כן עבור אולימפיאדת מינכן, שבמהלכה נרצחו 11 הספורטאים הישראליים בפעולת טרור. שירתה המרגשת של חזה והתלבושות הצהובות שעיצבה דורין פרנקפורט בהשראת הטלאי הצהוב הביאו את ישראל כמעט עד לניצחון. צוות השיפוט הישראלי העניק דוז פואה דווקא לזמרת קורין הרמס מלוקסמבורג, מה שהעלה אותה למקום הראשון והותיר את חזה במקום השני עם הפרש של שש נקודות בלבד. עם זאת, השיר נשאר לעד עוצמתי וממלא בגאווה.
התחדשות
1984
מילים: נעמי שמר, לחן: נעמי שמר
"אני חושבת שהחמצת חיי היא עפרה חזה", אמרה נעמי שמר כשנשאלה לפני מותה על פספוסים בחייה המקצועיים, "בזמנו היא ביקשה להקליט תקליט שלם משיריי, ולא הצלחתי לכתוב. כתבתי לה רק שיר אחד, "התחדשות", זה אוכל לי את הלב עד עצם היום הזה".
שמר כתבה את השיר לכבוד יום העצמאות ה־36 למדינת ישראל, וחזה ביצעה אותו בתוכנית החג המרכזית בערוץ הראשון, הערוץ היחידי בזמנו. באותה תקופה מדינת ישראל הייתה במשבר כלכלי קשה, והשיר ענה על הצורך של תושבי המדינה במעט תקווה. השיר הופיע באלבומה "אדמה", ועם השנים התקבע כנכס צאן ברזל של הזמר העברי.
יד ביד
1983
מילים: בצלאל אלוני, לחן: צביקה פיק
השיר השלישי שהלחין צביקה פיק לחזה בשנות ה־80, וגם השיר הזה הפך ללהיט. המילים שכתב אלוני עוסקות בשני נושאים שאקטואליים עד היום, באישי ובלאומי. הבית הראשון, לפי הסברו של אלוני, נכתב על הקשיים שחזה חוותה בתחילת הקריירה שלה. הבית השני, שמגיע אחרי פזמון קצבי ומלא תקווה עוסק בנושא הלאומי: "יד ביד לאוהבים, אין תקווה לבודדים. יד ביד לחיילים, אל הבית שוב חוזרים, שוב חוזרים". המילים נכתבו בהשפעת מלחמת לבנון והכמיהה שהחיילים ישובו הביתה בשלום. השיר הופיע באלבום "בית חם" שכלל גם להיט באותו השם, שנכתב לבקשתה של חזה על נערות שעזבו את ביתן הקשה, תופעה שהייתה אז בכותרות בישראל.
גורל אחד
1984
מילים: צפנת ירון– טמיר, לחן: שם טוב לוי
את מילות השיר הזה כתבה צפנת ירון־טמיר ללחן של שם טוב לוי, כשהם עוד היו זוג נשוי. זה קרה לאחר שהות ארוכה בארצות הברית ומחשבות על הגירה לשם. אך הגעגועים העזים החזירו אותם לארץ עם תחושה חזקה ש"גורל אחד שׂם אותנו כאן בארץ הזאת…"
חזה ביצעה לראשונה את השיר בשנת 1984 בהצגת הילדים המצליחה שלה "מלכת הקסמים", ושנה לאחר מכן יצא השיר באלבומה התשיעי "אדמה" שהיה כולו על טהרת שירי המולדת ואהבת הארץ. במהלך מלחמת חרבות ברזל יצאה גרסה חדשה לשיר, בשם "גורל אחד 2023" בביצוע טל סונדק ונגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית, וירון־טמיר הוסיפה בית חדש ברוח התקופה: "נחזור בקרוב, נקום מעפר, יהיה לנו טוב, הכול יצמח מחדש. יהיה לנו כוח, לשוב ולפרוח, כי לא רצינו לעזוב".
מישהו הולך איתי תמיד
1985
מילים: רמי קידר, לחן: אפי נצר
כשאלוני פנה לאפי נצר בבקשה שילחין שיר לחזה הוא לא סירב, זאת אף שהיה זה שגילה וטיפח את ירדנה ארזי – יריבתה המקצועית של חזה לאורך השנים. נצר קיבל את השיר שנקרא אז "ארץ חרבה" וכעבור רבע שעה בלבד הוא השמיע את הלחן החדש דרך הטלפון לאלוני וחזה שהתלהבו מיד. לשון הפנייה שנכתב במקור בלשון זכר השתנה לנקבה, ושם השיר הוחלף ל"מישהו הולך תמיד איתי". ההקלטה בוצעה עם קולות רקע של הגברים מלהקת "הכול עובר חביבי", וימים ספורים עברו עד שהשיר הפך ללהיט. בשנת 2010 הוא אף נבחר לשיר הטוב ביותר של חזה, במצעד שנערך לזכרה. אבל אולי הדבר שהכי מספר על השיר הוא העובדה שלאחר שחזה נפטרה, וההודעה נמסרה מחוץ לבית החולים, זהו השיר הראשון שהקהל החל לשיר מתוך הכאב.
אם ננעלו
1987
מילים: רבי שלום שבזי, לחן: עממי תימני
זהו אחד מהלהיטים שליוו את חזה לאורך כל הקריירה שלה. בצעירותה היא שרה אותו בסדנת התיאטרון בשכונת התקווה, בשנת 1984 הוא נכלל באלבומה השביעי "שירי תימן", שהיה הראשון מבין אלבומיה שהופץ בחו"ל, ובשנת 1987 יצא השיר בעיבוד חדש ומודרני של יזהר אשדות, והפך ללהיט ענק באירופה. בעקבות ההצלחה האדירה, פעילותה הבינלאומית של חזה עברה לארצות הברית, שם הקליטה אלבומים באנגלית, ואחד מהם אף היה מועמד לפרס גראמי בקטגוריית מוזיקת עולם. שילוב שורשיה התימניים של חזה בשיריה המערביים היה חדשני לאותה תקופה, והיא למעשה אחת היוצרות הראשונות בז'אנר מוזיקת עולם. לאורך השנים אם ננעלו היה השיר הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים, אמנים בינלאומיים סמפלו אותו בשיריהם, וקטע מהשיר אף פותח את השיר "Isaac" של מדונה.
לאורך הים
1994
מילים: אילה אשרוב,לחן: אילה אשרוב
כשחברהּ של אילה אשרוב התאבל על קרובת משפחתו, היא חזרה הביתה על האופניים לאורך הים, והחלה לכתוב לו את מילות השיר: "תגיד לי איך עם המוות אתה חי?…". הקסטה עם המילים והלחן הגיעו לאלוני ולחזה דרך רחל הוכמן – המורה המשותפת של שתיהן לפיתוח קול. אלוני החליט לעדן מעט את הפסימיות שבשיר, ובמקום שורת הסיום: "וזה שנעלם – הוא לא יחזור כי הוא כבר מת", השיר מסתיים בסימן שאלה: "וזה שנעלם – האם יחזור או כבר מת?". השיר פתח את אלבומה ה־16 של חזה, "כל הנשמה", הראשון בעברית אחרי שבע שנים של אלבומים באנגלית. אבל ההצלחה הגדולה של השיר הגיעה לאחר הביצוע המצמרר שלה בעצרת השבעה לרצח רבין בכיכר מלכי ישראל. זהו שירה האחרון של חזה שנכנס אל קאנון השירים הישראלי, והוא גם השיר שנדפס על שער ידיעות אחרונות ביום קבורתה.
שמעו אחיי
עובדות נוספות על עופרה חזה
בת שבע חזה
עפרה חזה היא הבת השביעית במשפחה ועל כן נקראה בשם בת שבע, אך אחיותיה הגדולות לא אהבו את השם ושינו אותו לעפרה.
בצלאל אלוני
הקשר ההדוק עם אמרגנה בצלאל אלוני החל בגיל 12, ושנתיים אחר כך עברה לגור בביתם של אלוני ואשתו אוגניה.
אף כשעברו ליהוד גרה ביחידה הצמודה להם, עד לחתונתה.
שוקולד מנטה מסטיק
לאחר שחרורה מהצבא, הצטרפה חזה להרכב "שוקולד מנטה מסטיק" לאחר פרישתה של ירדנה ארזי. אך לא נותרה שם זמן רב, ויצאה לקריירת סולו.
אקורד נוסף
מלבד הקריירה המוזיקלית, בשנות ה־80 חזה גם כתבה במשך שנתיים טור בעיתון מעריב בשם "אקורד נוסף", על יחסי דת ומדינה, על עניינים המעסיקים את אנשי שכונת התקווה, ועוד.
תאונת מסוק
בשנת 1987 חזה ואלוני ניצלו מהתרסקות מטוס הססנה שהחזיר אותם מהופעה בבסיס חיל האוויר נבטים, ובשנת 1992 חזה ניצלה בשנית ממכת ברק במטוס הג'מבו שהחזיר אותה מלונדון.
בקשת האפיפיור
בשנת 1989 הועברה לחזה בקשה מהוותיקן לשיר בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני, אך חזה סירבה לכך ממניעים דתיים.
נסיך מצרים
בסרט האנימציה המצליח "נסיך מצרים" חזה נבחרה לדובב את יוכבד, אם משה, ואף שימשה השראה לאיור פניה. את שיר הנושא "הושיעה נא" היא הקליטה בכ־17 שפות שונות.
הריאיון האחרון
כשחזה כבר הייתה חולה, היא הוזמנה למשדר מיוחד לקראת אירוויזיון 1999 שהתקיים בירושלים. היא רואיינה מרחוק וביקשה להגיד שהיא בהקלטות בלונדון, אך למעשה שהתה בביתה שבהרצליה.
ההלוויה
אלפים ליוו את חזה בדרכה האחרונה. שמעון פרס ספד לה: "היית זמיר של תקווה לעם כולו". אך אלוני, אמרגנה לאורך השנים, לא הגיע להלוויה.
הזמרים הגדולים
כשלוש שנים לאחר מותה, מגזין ה"רולינג סטון" בחר בה כאחת מ־200 הזמרים הכי גדולים של כל הזמנים (מקום 186), על המוזיקה הייחודית שהביאה לפופ האמריקני בשילוב השורשים האתניים.
