תכולת הספרייה זו לא ספרייה אחת אלא כמה. יש בעצם הכול: היסטוריה, פילוסופיה, ביוגרפיות, דתות, פרוזה ישראלית ועולמית, מדע בדיוני, פנטזיה, מתח, ריגול, רומנים גרפיים, ברידג', שחמט והמון המון ספרי ילדים ונוער, מהארץ ומהעולם, בעברית ובאנגלית. יש ספרים שירשתי מהוריי ואף מסבי, אבל כמעט את כולם קניתי בשלל מקומות, כולל חנויות ספרים משומשים שאני פוקד עד היום, ספרים שקיבלתי במסגרת העבודה, וכמובן הזמנות מחו"ל. הכי יקרים לליבי ספרים שהקדישו לי סופרים שראיינתי, מאומברטו אקו ועד ברנדון סנדרסון.
שיטת מיון לפי חלוקה שלפחות בזמנו נראתה הגיונית: בחדר העבודה שלי ספרי העיון; בחדר העבודה של ורד אשתי – תורת הספרות וספרי שירה (הדוקטורט שלה הוא על המשורר הנפלא חיים לנסקי, שמת בגולאג כי התעקש לכתוב בעברית בברית המועצות של סטלין); במרפסת – מדע בדיוני, פנטזיה, ריגול, מתח וספרי ילדים; במסדרון – הספרים שהנה עוד רגע נקרא אותם; בסלון – ספרות ישראלית ורומנים גרפיים, ובחדר השינה ספרות מהעולם.
מדף קרוב ללב המדף שהכי קרוב לי פיזית הוא המדף ליד המיטה, שכרגע יש בו שישה ספרים שאני קורא כעת, עובר ביניהם, ועוד 28 ספרים הממתינים לתורם. וישנו מדף נוסף, על שולחן העבודה שלי, ובו 33 ספרים לצורכי עבודה – למשל ספרים שאעסוק בהם בתוכנית הרדיו שלי, או ספרי עזר לצורך הספר שאני כותב כעת.
השפעת המלחמה אני מניח שהמלחמה השפיעה יותר על הדברים שאני צופה בהם, פחות על מה שאני קורא. אבל היום אני למשל לא יכול לקרוא ספר מתח קודר שמתחיל, נניח, בחטיפה של צעירה או ילד. לא יכול. אני קורא הרבה, אבל זה היה נכון תמיד. אני מניח שכעת אני קורא יותר ספרים ישראליים – עיון ופרוזה – מאשר בעבר.
החפרפרת
ג'ון לה קארה / תרגום: חיים גליקשטיין / כנרת זמורה, 1975
ספר הריגול הטוב ביותר שנכתב אי־פעם, הראשון בטרילוגיית סמיילי, שגם שני הספרים האחרים בה נפלאים. עולם הריגול תמיד סִקרן אותי והילך עליי קסם. הספר הזה – אחרי ספרי ג'יימס בונד ואליסטר מקלין והשאר – אמנם לא היה הראשון שראה מרגלים לוגמי מרטיני מנוער, לא מעורבב, אבל הוא זיקק את המודל הזה לחלוטין. עדיין יש לי העותק שקניתי כשהייתי בן עשרים.
חולית
פרנק הרברט / תרגום: עמנואל לוטם / עם עובד, 1975
הייתי חייל צעיר כשעם עובד החלו לפרסם את הספרייה הלבנה ובה הקלסיקות של המדע הבדיוני ומעט פנטזיה. כל ספר היה נפלא, וחולית הוא אולי הטוב והחשוב מכולם. ספר פורץ דרך עם הרעיונות האקולוגיים, עם המרד נגד המכונות, עם הג'יהאד היוצר מהמדבר וכל השאר.
שלושה בסירה אחת
ג'רום ק. ג'רום / תרגום: דני קרמן / אריה ניר, 2002
יש שלל תרגומים אבל הטוב ביותר הוא של דני קרמן. הספר המצחיק ביותר שנכתב אי פעם. ואגב, בהמשכו, "שלושה בבומל", יש תחזיות מדויקות ומצמררות לגבי גרמניה, ארבעים שנה לפני מלחמת העולם הראשונה. במקום השני בתחרות על הספר המצחיק ביותר, בפער של כחוט השערה, נמצא "הרוח בערבי הנחל" מאת קנת גרהם. ההומור האנגלי במיטבו הוא נפלא, והשילוב בין הומור לספרות ילדים יוצר קסם: אליס בארץ הפלאות, פו הדב ופיטר פן אלה נכסי צאן ברזל שאני חוזר אליהם כל הזמן. גם לשירי יהודה אטלס ולאריך קסטנר.
רומן רוסי
מאיר שלו / עם עובד, 1988
אולי לא הספר הטוב ביותר שנכתב בעברית אי־פעם, אבל האהוב עלי ביותר, ויש כמובן כה רבים אהובים. בלי להיות פסיכולוג גדול מדי, אחת הסיבות לכך שאני חוזר אליו שוב ושוב היא שהאנשים האלה כה דומים למשפחה שלי. לא אותה עלייה, לא מייסדי מושבי וקיבוצי העמק אלא ראש־פינה וזכרון־יעקב, אבל אני מכיר אותם. את כל החולמים, הלוחמים, המטורפים שנתנו את גופם ונשמתם לחלום העוועים הציוני – הרי כך ראו אותו קרוביהם ההגיוניים יותר, שנשארו באירופה או היגרו לארה"ב. בזכותם החלום הזה הוגשם.
